גלית
הכל התחיל יום אחד כשראיתי בחדר ההמתנה של רופא השיניים שלי שבועון "לאישה" על השולחן. כבר כשהייתי ילד אהבתי תמיד לקרוא את "לאישה" של אמי היות והיו שם כתבות מעניינות על נשים, ובמיוחד פינה מיוחדת בסוף המגזין שבו היו תמונות מוזרות מן העולם, ותמיד-תמיד היו שם לפחות שתי תמונות של נשים עירומות עם הכיתוב בסגנון "ראקל הסטודנטית מקליפורניה אוהבת לבלות את חופשת הקיץ על שפת הים או במשחק פריזבי מרענן…". עם המגזין הייתי חומק לחדרי, נועל את הדלת, ומבצע בעצמי מעשים מתוקים… נטלתי את העיתון והתחלתי לעלעל בין דפיו. לקחתיו כבדרך-אגב, בפנים שהביעו "טוב, נו… רק את זה יש על השולחן!" היות ותמיד הרגשי מעט לא נוח לקרוא בעיתון של "נשים" לפני זרים. הרגשתי כמו אז, בגיל 12, ש-כ-ו-ל-ם יודעים שאני לוקח את העיתון רק בשביל התמונות של הערומות של בסוף. הרגשתי כאילו כולם נועצים בי עיניים וחושבים לעצמם "נו. שכבר יעביר לסוף, היכן שהוא רוצה… מה הוא חושב שהוא עובד עלינו בדפדוף האיטי הזה? חרמן..!". דווקא היו כתבות מעניינות בעיתון. על בנייה, וגירושין, והתאמה מינית, וקניות, ותרבות. לאחר כמה דקות חטפתי התקף נוסטלגיה עצבני ומתקתק במיוחד כשהגעתי לדפי ההודעות האישיות. נזכרתי לפתע כיצד בילדותי הייתי פוער עיניים משתאות ומגורות מול ההודעות שבהן נשים וגברים ביקשו פרטנרים למעשים מיניים שונים ומשונים ותמיד היו שם מלים כגון "עומד", "שדיים", "אוראלי", ובגיל ההוא היה די לעתים במילים האלו ובקריאת כמה מן המודעות הללו על-מנת שאהיה על סף התפרצות וולקאנית. עברתי על המודעות בחיוך חבוי עד שעיניי נתקלו במודעה הבאה: "זוג נאה, אקדמאים, בני 28 ו30-, מחפשים צלע שלישית (גבר או אישה). רק לאקדמאים אסתטיים". לפתע רוח זימתית מפתיעה עלתה בי וחשק עז להתקשר לזוג התעורר בקרבי. לא יכלתי לגזור את המודעה היות והיו אנשים מסביב אולם עשיתי ככל יכולתי על-מנת לשנן את מספר הטלפון. באותו היום כבר לא הרגשתי את טיפול השיניים, והנסיעה הבייתה. הזמן עף לי והראש היה כולו טרוד ומתוח. הגעתי הבייתה, מזגתי לי כוס בירה, התיישבתי ליד הטלפון. נשימה. נשיפה. התחבטות. נשימה. נשיפה. חיוג. התפללתי שתענה לי הודעה קולית ואשאיר פרטיי ולא אצטרך לדבר פנים אל פנים עם מישהו מבני-הזוג. -הלו? -הא… שלום, ערב טוב. -ערב טוב, מי מדבר? -שמי אבי ואני מתקשר בקשר למודעה ב"לאישה" (מרוב פאניקה אפילו שפתי הפכה לעממית ומבולבלת). מעבר לקו הייתה הפסקה קלה ואז נשמע צחוק קל ומהיר. -את המודעה פירסמנו לפני חצי שעה נדמה לי, לא? מבוכה. סומק בפנים. -הא… אני מצטער, לא ידעתי. פשוט רק היום ראיתי את המודעה ולא שמתי לב לתאריך. שתיקה. -לא נורא (נדמה לי שיכלתי לשמוע חיוך בקולה). אתה מעוניין להצטרף לזוג? -אני חושב שכן. לא ניסיתי מעולם, אבל זה ממש נשמע לי מפתה ונחמד. -הבנתי. ולא ירתיע אותך להיות עם עוד גבר? האמת שהשאלה פתאום קצת ערערה את בטחוני. לא חשבתי עד הרגע שיהיה שם עוד גבר. אקטיבי. ממש לידי. ערום. אבל היה כבר מאוחר מכדי לסגת, מלבד העובדה שעצם השיחה עם האישה שמעבר לקו גירתה אותי מאד. -לא הייתי עם גבר במיטה אף פעם. אבל היות ואת שם, ואני יכל להתרכז יותר בך, אז אני לא חושב שתהיה לי בעיה וזה נשמע מעניין. -מעניין? (צחקוק קל). אתה אקדמאי? -אני בעל תואר ראשון וסטודנט לתואר שני. -ואיך נראה? שנאתי את השאלות הללו, ובמיוחד את האחרונה. -אני יודע? רגיל. לא מאד גבוה, קצת שמנמן, אבל שרירי, רגיל. -טוב, אני אצטרך לדבר עם בעלי ואז נחזור אליך, טוב? -אוקיי. -מה מספר הטלפון שלך? נתתי לאישה את מספר הטלפון ונפרדנו. הנחתי את השפופרת וליבי סער בי כמו תריסר סוסי ערבה דוהרים. לאן נכנסתי? זה לא מתאים לי הדברים האלו. מה חשבתי לעצמי? באותו הערב התקשר אליי בעלה של הדוברת מהבוקר. לאחר מספר שאלות והבהרה מצידו שאני אוכל לוותר מתי שנראה לי, ושלא אהיה מאויים מזה שיש עוד גבר במיטה, וכו', קבענו להיפגש ביום שישי בערב אצלם. פאניקה. ביום שישי התבשמתי, התחתכתי, ונסעתי לכתובת. הייתה זו וילה נעימה למראה בדניה. עליתי במדרגות המובילות לדלת הכניסה כשכל צעד היה בי הרצון לחזור כלעומת שבאתי. צלצלתי בפעמון וחזי עמד להתפוצץ מדאגה. את הדלת פתחה אישה נאה, שמייד הזכירה לי מורה שהייתה לי ביסודי. שער שטני מעט מתולתל, עיניים חומות, משקפיים, טייץ צמוד וחולצת בטן רפוייה. -היי, אתה אבי? חייכתי את החיוך הכי יפה שלי. -כן, את גלית? -כן. בוא תיכנס. יוסי בסלון. צעדתי בעקבותיה. ישבנה היה מוצק ועגבותיה עלו וירדו בצורה מעוררת תיאבון עם כל צעד. בסלון המרווח ישב גבר במכנס אימונית וחולצת טריקו עם כוס קפה ועיתון. הוא הרים מבטו אליי וחייך לפתע. -הא… אבי. ערב טוב. מה שלומך? אני מקווה שלא התברברת בדרך לפה! קולו היה מן הסוג של אלוף-משנה בצבא, וקשה היה לי להחליט אם נוח לי עם הקול הזה. -היי. לא, לא, לא הייתה שום בעיה. אני מכיר את האזור הזה טוב מאד. יוסי הפנה אליי את כף ידו בתנועות מעלה מטה ואמר -שב. שב. תרגיש בבית. התיישבתי על הספה והבטתי בבית העמוס לעייפה חפצי אומנות. כנראה שזה היה נראה לעיין. -אני מרצה לתרבות אפריקנית באוניברסיטה וכל הארטיפקטים הללו הם ממסעות שלי באפריקה. אמר יוסי בקול רך יותר מאשר בתחילה. -גלית מרצה לספרות עכשווית. היא התיישבה על הספה לידי, בגבול שבין סוף הספה לתחילת הכורסא שעליה ישב יוסי. היא הגישה לי כוס יין אדום בחיוך. בהמשך הערב השיחה גלשה לאומנות, ספרות, פוליטיקה, בדיחות. הקרח נשבר לאיטו עד שבשלבים מסויימים ידה של גלית הקיפה את כתפיי על מסעד הספה וצחוקים נשמעו ברחבי הבית בתכיפות יתרה. התחלתי להרגיש בנוח עם הזוג שלידי. הם אכן היו אקדמאים, משעשעים, מעניינים, ונראו כמו זוג שהייתי שמח להתרועע עימם בכל מקרה. לאחר כשעתיים, ולאחר שצלילי סיום "יומן השבוע" בטלויזיה שהיוותה רקע לכל הסיטואציה נשמעו, גלית החלה ללטף את לחיי. לפתע נזכרתי לשם מה באתי הערב ושוב לחץ הדם שלי החל לעלות. יוסי ראה את המתרחש ואמר שהוא הולך לכמה דקות להתארגן ותיכף יחזור. עם צאתו מהחדר גלית נצמדה אליי וליטפה את פניי. -אתה מתרגש? -כן. עניתי במבוכה. -זה בסדר. אתה חמוד. אל תתרגש, יהיה נעים לכולנו. ולפתע, במהירות אולם בהילוך איטי כמו מסרט, שפתיה היו על שפתיי. ברכות. נעות באיטיות מעלה מטה. רק נצמדות. רק מלטפות. לא יונקות. איברי התמלא תוך שניות בדם. חשתי בחמימות נעימה שמתפשטת בכל איבריי. גלית נצמדה אליי וידה עברה מלחיי אל מותניי. צמודה אליי על הספה, ידה נעה בעדינות על גבי ומותני ושפתיה נפערות אך מעט, מניחות לי לטעום את הלחות והרכות שבין שפתיה. שכחתי מי אני ומה אני. התמכרתי להתמזגות העדינה הזו ושפתיה היו כה רכות. כה עסיסיות. המורה ביסודי תמיד נישקה אותי כך בדמיוני. יוסי חזר והביט בנו בחיוך. גלית התרוממה ולקחה את ידי בכף ידה והובילה אותי לחדר אחר. חדר השינה. כשנכנסנו לחדר השינה וידי בידה הרכה הוא כבר היה על המיטה עירום. לרגע הרגשתי פיק ברכיים מול גופו העירום והזין הגדול שלו. מאז המקלחות בצבא לא ראיתי גבר עירום ושם אף אחד לא חשב על מין (ככל הידוע לי). מעבר לעובדה שמעולם לא חשבתי שאזדמן לסיטואציה מינית עם גבר ומיליון מחשבות התרוצצו לי בראש כמו "יא דפוק, אם תעשה את זה לעולם לא תוכל לחזור אחורה" או "אם יידעו כולם יגידו שאתה הומו", וכמוהן למכביר, גם הביך אותי שהזין שלו היה גדול באופן ניכר משלי. למיטב ידיעתי חסרת הניסיון חשבתי שאם כבר מישהי תרצה לנסות גבר שאינו בעלה אז היא תרצה "להשתדרג", ואז מה יקרה כשאפשיל מכנסיי? פאדיחה?! הוא ראה את ההיסוס שלי ושאל אותי אם אף פעם לא ראיתי גבר עירום. עניתי לו שודאי שראיתי בצבא. אבל זה מביך אותי כי אני סטרייט לגמרי. הוא צחק ואמר לי שגם הוא. אבל לא מפריע לו לחלוק באשתו וגם להנות מכל דבר יפה במהלך העניינים. אני לא יכול לומר שלא הוחמאתי מכך שהתייחס אליי כ"יפה". לפתע היא נעמדה לפניי עירומה כביום היוולדה. ככל הנראה בזמן שחשבתי לי מחשבות מבלבלות וניהלתי את השיחה עם בעלה היא התפשטה. זרם הדם לאבר המין שלי גבר במהירות. איכשהו השילוב של גופה הלבן והנשי וגופו בעת שליטף קלות את הזין שלו גירה אותי פתאום. מאד גירה אותי. היא נצמדה אליי ונשקה לי ברוך וחשתי בכף ידה פותחת את חגורת מכנסיי. לא התנגדתי. הנחתי לה להפשיט אותי כולי עד התחתונים. היא אפילו לא הסתכלה על גופי אלא רק נישקה אותי בלי להפסיק לרגע. כשהגיעה לתחתוניי מעט נחרדתי ועצרתי אותה. שפתיה עזבו את שפתיי והיא ירדה על ברכיה ומשכה את תחתוניי מטה. חשתי לחץ בחזה מהחשש שעכשיו היא תראה את קלוני ושניהם יפרצו בצחוק גדול ויסלקו אותי בבושת פנים חזרה לחדרי שבמעונות הקרים. ידה עטפה את הזין העומד שלי והיא לחשה "איזה מתוק הוא. נראה בתולי". הסתכלתי עליה ושאלתי "מה?". היא חייכה אליי ואמרה לי שהוא ורוד וחלק כאילו ולא השתמשתי בו מעולם. חייכתי ואמרתי שהשתמשתי לא פעם אבל תודה. היא החלה ללטף אותו ואנחה נמלטה מפי. אחרי מספר רגעים היא הכניסה את הזין שלי לפיה והחלה ללטף אותו בלשונה בסיבוב
הכל התחיל יום אחד כשראיתי בחדר ההמתנה של רופא השיניים שלי שבועון "לאישה" על השולחן. כבר כשהייתי ילד אהבתי תמיד לקרוא את "לאישה" של אמי היות והיו שם כתבות מעניינות על נשים, ובמיוחד פינה מיוחדת בסוף המגזין שבו היו תמונות מוזרות מן העולם, ותמיד-תמיד היו שם לפחות שתי תמונות של נשים עירומות עם הכיתוב בסגנון "ראקל הסטודנטית מקליפורניה אוהבת לבלות את חופשת הקיץ על שפת הים או במשחק פריזבי מרענן…". עם המגזין הייתי חומק לחדרי, נועל את הדלת, ומבצע בעצמי מעשים מתוקים… נטלתי את העיתון והתחלתי לעלעל בין דפיו. לקחתיו כבדרך-אגב, בפנים שהביעו "טוב, נו… רק את זה יש על השולחן!" היות ותמיד הרגשי מעט לא נוח לקרוא בעיתון של "נשים" לפני זרים. הרגשתי כמו אז, בגיל 12, ש-כ-ו-ל-ם יודעים שאני לוקח את העיתון רק בשביל התמונות של הערומות של בסוף. הרגשתי כאילו כולם נועצים בי עיניים וחושבים לעצמם "נו. שכבר יעביר לסוף, היכן שהוא רוצה… מה הוא חושב שהוא עובד עלינו בדפדוף האיטי הזה? חרמן..!". דווקא היו כתבות מעניינות בעיתון. על בנייה, וגירושין, והתאמה מינית, וקניות, ותרבות. לאחר כמה דקות חטפתי התקף נוסטלגיה עצבני ומתקתק במיוחד כשהגעתי לדפי ההודעות האישיות. נזכרתי לפתע כיצד בילדותי הייתי פוער עיניים משתאות ומגורות מול ההודעות שבהן נשים וגברים ביקשו פרטנרים למעשים מיניים שונים ומשונים ותמיד היו שם מלים כגון "עומד", "שדיים", "אוראלי", ובגיל ההוא היה די לעתים במילים האלו ובקריאת כמה מן המודעות הללו על-מנת שאהיה על סף התפרצות וולקאנית. עברתי על המודעות בחיוך חבוי עד שעיניי נתקלו במודעה הבאה: "זוג נאה, אקדמאים, בני 28 ו30-, מחפשים צלע שלישית (גבר או אישה). רק לאקדמאים אסתטיים". לפתע רוח זימתית מפתיעה עלתה בי וחשק עז להתקשר לזוג התעורר בקרבי. לא יכלתי לגזור את המודעה היות והיו אנשים מסביב אולם עשיתי ככל יכולתי על-מנת לשנן את מספר הטלפון. באותו היום כבר לא הרגשתי את טיפול השיניים, והנסיעה הבייתה. הזמן עף לי והראש היה כולו טרוד ומתוח. הגעתי הבייתה, מזגתי לי כוס בירה, התיישבתי ליד הטלפון. נשימה. נשיפה. התחבטות. נשימה. נשיפה. חיוג. התפללתי שתענה לי הודעה קולית ואשאיר פרטיי ולא אצטרך לדבר פנים אל פנים עם מישהו מבני-הזוג. -הלו? -הא… שלום, ערב טוב. -ערב טוב, מי מדבר? -שמי אבי ואני מתקשר בקשר למודעה ב"לאישה" (מרוב פאניקה אפילו שפתי הפכה לעממית ומבולבלת). מעבר לקו הייתה הפסקה קלה ואז נשמע צחוק קל ומהיר. -את המודעה פירסמנו לפני חצי שעה נדמה לי, לא? מבוכה. סומק בפנים. -הא… אני מצטער, לא ידעתי. פשוט רק היום ראיתי את המודעה ולא שמתי לב לתאריך. שתיקה. -לא נורא (נדמה לי שיכלתי לשמוע חיוך בקולה). אתה מעוניין להצטרף לזוג? -אני חושב שכן. לא ניסיתי מעולם, אבל זה ממש נשמע לי מפתה ונחמד. -הבנתי. ולא ירתיע אותך להיות עם עוד גבר? האמת שהשאלה פתאום קצת ערערה את בטחוני. לא חשבתי עד הרגע שיהיה שם עוד גבר. אקטיבי. ממש לידי. ערום. אבל היה כבר מאוחר מכדי לסגת, מלבד העובדה שעצם השיחה עם האישה שמעבר לקו גירתה אותי מאד. -לא הייתי עם גבר במיטה אף פעם. אבל היות ואת שם, ואני יכל להתרכז יותר בך, אז אני לא חושב שתהיה לי בעיה וזה נשמע מעניין. -מעניין? (צחקוק קל). אתה אקדמאי? -אני בעל תואר ראשון וסטודנט לתואר שני. -ואיך נראה? שנאתי את השאלות הללו, ובמיוחד את האחרונה. -אני יודע? רגיל. לא מאד גבוה, קצת שמנמן, אבל שרירי, רגיל. -טוב, אני אצטרך לדבר עם בעלי ואז נחזור אליך, טוב? -אוקיי. -מה מספר הטלפון שלך? נתתי לאישה את מספר הטלפון ונפרדנו. הנחתי את השפופרת וליבי סער בי כמו תריסר סוסי ערבה דוהרים. לאן נכנסתי? זה לא מתאים לי הדברים האלו. מה חשבתי לעצמי? באותו הערב התקשר אליי בעלה של הדוברת מהבוקר. לאחר מספר שאלות והבהרה מצידו שאני אוכל לוותר מתי שנראה לי, ושלא אהיה מאויים מזה שיש עוד גבר במיטה, וכו', קבענו להיפגש ביום שישי בערב אצלם. פאניקה. ביום שישי התבשמתי, התחתכתי, ונסעתי לכתובת. הייתה זו וילה נעימה למראה בדניה. עליתי במדרגות המובילות לדלת הכניסה כשכל צעד היה בי הרצון לחזור כלעומת שבאתי. צלצלתי בפעמון וחזי עמד להתפוצץ מדאגה. את הדלת פתחה אישה נאה, שמייד הזכירה לי מורה שהייתה לי ביסודי. שער שטני מעט מתולתל, עיניים חומות, משקפיים, טייץ צמוד וחולצת בטן רפוייה. -היי, אתה אבי? חייכתי את החיוך הכי יפה שלי. -כן, את גלית? -כן. בוא תיכנס. יוסי בסלון. צעדתי בעקבותיה. ישבנה היה מוצק ועגבותיה עלו וירדו בצורה מעוררת תיאבון עם כל צעד. בסלון המרווח ישב גבר במכנס אימונית וחולצת טריקו עם כוס קפה ועיתון. הוא הרים מבטו אליי וחייך לפתע. -הא… אבי. ערב טוב. מה שלומך? אני מקווה שלא התברברת בדרך לפה! קולו היה מן הסוג של אלוף-משנה בצבא, וקשה היה לי להחליט אם נוח לי עם הקול הזה. -היי. לא, לא, לא הייתה שום בעיה. אני מכיר את האזור הזה טוב מאד. יוסי הפנה אליי את כף ידו בתנועות מעלה מטה ואמר -שב. שב. תרגיש בבית. התיישבתי על הספה והבטתי בבית העמוס לעייפה חפצי אומנות. כנראה שזה היה נראה לעיין. -אני מרצה לתרבות אפריקנית באוניברסיטה וכל הארטיפקטים הללו הם ממסעות שלי באפריקה. אמר יוסי בקול רך יותר מאשר בתחילה. -גלית מרצה לספרות עכשווית. היא התיישבה על הספה לידי, בגבול שבין סוף הספה לתחילת הכורסא שעליה ישב יוסי. היא הגישה לי כוס יין אדום בחיוך. בהמשך הערב השיחה גלשה לאומנות, ספרות, פוליטיקה, בדיחות. הקרח נשבר לאיטו עד שבשלבים מסויימים ידה של גלית הקיפה את כתפיי על מסעד הספה וצחוקים נשמעו ברחבי הבית בתכיפות יתרה. התחלתי להרגיש בנוח עם הזוג שלידי. הם אכן היו אקדמאים, משעשעים, מעניינים, ונראו כמו זוג שהייתי שמח להתרועע עימם בכל מקרה. לאחר כשעתיים, ולאחר שצלילי סיום "יומן השבוע" בטלויזיה שהיוותה רקע לכל הסיטואציה נשמעו, גלית החלה ללטף את לחיי. לפתע נזכרתי לשם מה באתי הערב ושוב לחץ הדם שלי החל לעלות. יוסי ראה את המתרחש ואמר שהוא הולך לכמה דקות להתארגן ותיכף יחזור. עם צאתו מהחדר גלית נצמדה אליי וליטפה את פניי. -אתה מתרגש? -כן. עניתי במבוכה. -זה בסדר. אתה חמוד. אל תתרגש, יהיה נעים לכולנו. ולפתע, במהירות אולם בהילוך איטי כמו מסרט, שפתיה היו על שפתיי. ברכות. נעות באיטיות מעלה מטה. רק נצמדות. רק מלטפות. לא יונקות. איברי התמלא תוך שניות בדם. חשתי בחמימות נעימה שמתפשטת בכל איבריי. גלית נצמדה אליי וידה עברה מלחיי אל מותניי. צמודה אליי על הספה, ידה נעה בעדינות על גבי ומותני ושפתיה נפערות אך מעט, מניחות לי לטעום את הלחות והרכות שבין שפתיה. שכחתי מי אני ומה אני. התמכרתי להתמזגות העדינה הזו ושפתיה היו כה רכות. כה עסיסיות. המורה ביסודי תמיד נישקה אותי כך בדמיוני. יוסי חזר והביט בנו בחיוך. גלית התרוממה ולקחה את ידי בכף ידה והובילה אותי לחדר אחר. חדר השינה. כשנכנסנו לחדר השינה וידי בידה הרכה הוא כבר היה על המיטה עירום. לרגע הרגשתי פיק ברכיים מול גופו העירום והזין הגדול שלו. מאז המקלחות בצבא לא ראיתי גבר עירום ושם אף אחד לא חשב על מין (ככל הידוע לי). מעבר לעובדה שמעולם לא חשבתי שאזדמן לסיטואציה מינית עם גבר ומיליון מחשבות התרוצצו לי בראש כמו "יא דפוק, אם תעשה את זה לעולם לא תוכל לחזור אחורה" או "אם יידעו כולם יגידו שאתה הומו", וכמוהן למכביר, גם הביך אותי שהזין שלו היה גדול באופן ניכר משלי. למיטב ידיעתי חסרת הניסיון חשבתי שאם כבר מישהי תרצה לנסות גבר שאינו בעלה אז היא תרצה "להשתדרג", ואז מה יקרה כשאפשיל מכנסיי? פאדיחה?! הוא ראה את ההיסוס שלי ושאל אותי אם אף פעם לא ראיתי גבר עירום. עניתי לו שודאי שראיתי בצבא. אבל זה מביך אותי כי אני סטרייט לגמרי. הוא צחק ואמר לי שגם הוא. אבל לא מפריע לו לחלוק באשתו וגם להנות מכל דבר יפה במהלך העניינים. אני לא יכול לומר שלא הוחמאתי מכך שהתייחס אליי כ"יפה". לפתע היא נעמדה לפניי עירומה כביום היוולדה. ככל הנראה בזמן שחשבתי לי מחשבות מבלבלות וניהלתי את השיחה עם בעלה היא התפשטה. זרם הדם לאבר המין שלי גבר במהירות. איכשהו השילוב של גופה הלבן והנשי וגופו בעת שליטף קלות את הזין שלו גירה אותי פתאום. מאד גירה אותי. היא נצמדה אליי ונשקה לי ברוך וחשתי בכף ידה פותחת את חגורת מכנסיי. לא התנגדתי. הנחתי לה להפשיט אותי כולי עד התחתונים. היא אפילו לא הסתכלה על גופי אלא רק נישקה אותי בלי להפסיק לרגע. כשהגיעה לתחתוניי מעט נחרדתי ועצרתי אותה. שפתיה עזבו את שפתיי והיא ירדה על ברכיה ומשכה את תחתוניי מטה. חשתי לחץ בחזה מהחשש שעכשיו היא תראה את קלוני ושניהם יפרצו בצחוק גדול ויסלקו אותי בבושת פנים חזרה לחדרי שבמעונות הקרים. ידה עטפה את הזין העומד שלי והיא לחשה "איזה מתוק הוא. נראה בתולי". הסתכלתי עליה ושאלתי "מה?". היא חייכה אליי ואמרה לי שהוא ורוד וחלק כאילו ולא השתמשתי בו מעולם. חייכתי ואמרתי שהשתמשתי לא פעם אבל תודה. היא החלה ללטף אותו ואנחה נמלטה מפי. אחרי מספר רגעים היא הכניסה את הזין שלי לפיה והחלה ללטף אותו בלשונה בסיבוב
