גלוש .... תגובה מאוחרת ....

[cielo]

גלוש .... תגובה מאוחרת ....

אחותי, קראתי את הודעתך, אמנם קצת באיחור, אבל הגיע הזמן להגיב ...

אני מבינה ממך שכאשר הוא היה פה בפעם האחרונה הוא שם לב לדברים שלא מוצאים חן בעיניו. אין ספק שישראל זה לא המקום הכי יפה בעולם, אבל לפי דעתי מה שקרה לו, זה שהוא מפחד לעזוב, וכרגע כל דבר מפריע לו ומרתיע אותו. זה לא חוכמה להרים ידיים לפני שמנסים. אפשר כמובן להגיד את אותו הדבר עלייך. באיזה שלב את בלימודים כרגע ? אם עדיין לא סיימת את הלימודים - הייתי מציעה לך לסיים אותם ואז לחשוב על מעבר לחו"ל. מה שלא יהיה - הרי מישהו מכם יעבור, לא ? אתם יכולים לנסות לחיות פה וגם שם (או בסדר ההפוך) ולראות מה מתאים לכם. אל תשכחי שאירופה קרובה ויש לך אפשרות לקפוץ לביקורים בשני הצדדים ... אוף

הכל יוצא לי מבולבל ... נשיקה, שלי

 

[GalGula]

את צודקת

מה שנראה כרגע שיקרה, זה שאסיים את לימודיי (כנראה בסוף השנה), ואעבור לשם לתקופה של כחצי שנה, אולי שנה. אח"כ אולי ננסה כאן. משום מה התחושה שלי היא שבסופו של דבר פשוט נישאר שם... אבל... נחיה ונראה...

 

[cielo]

חולה עלייך ../images/Emo13.gif

אחותי, עשית סבבה החלטה, תסיימי ללמוד, סעי לאיזה חצי שנה, תיהני מהחיים, בלי לקחת החלטות גורליות, בסוף אתם תהיו איפה שהוא וביחד. ונכון, יהיה קשה ואפילו מאוד אבל זה משהו שעוברים. תדעי לך שיש הרבה נקודות חיוביות בלהיות שם, יש עלייך פחות אחריות ופחות עול, אם תהיו פה - לפחות בשנה שנתיים הראשונות, מכל הבחינות - האחריות היא עלייך. אז תחשבי על החיוב שבדבר, ואל תישכחי שאמא ואבא במרחק כמה שעות ... ואנחנו תמיד פה - רק לפתוח את המחשב ... נשיקות, מלא מלא מלא

שלי

 

[GalGula]

ואת שוב צודקת...

בענין האחריות - אין לך מושג עד כמה זה משמעותי. כי שם לא רק שנופלת עלי אחריות מאד מינימלית, אלא שגם אין לנו שנינו מה לדאוג למליון דברים שכאן נצטרך לדאוג להם. למשל, בית. כאן ניאלץ לשכור דירה. כולנו רואים מה קורה היום עם עליית הדולר לשוכרי הדירות (מאז ומתמיד העובדה שבישראל יש דברים שמשלמים בדולרים היתה מגוחכת בעיני. עכשיו זה כבר לא מגוחך אלא פשוט מעורר כעס עצום

). שם לעומת זאת כבר יש לנו בית. ענקי. בלי משכנתא ועניינים. ועם חצר ע-נ-ק-י-ת כמו שאני אוהבת. וכלבת דוברמן מדהימה

. וזה בכפר מדהים וירוק עם אויר צלול כיין וכרמים נשקפים מחלון המטבח... בקיצור, מה צריך יותר מזה... (אולי רק קצת יותר

לא היה מזיק...) דבר שני - כאן תהיה לנסיך בעיה למצוא עבודה בעיקר בגלל השפה. שם - ממש לא. אני פחות משמעותית, כי אני מניחה שעם התואר שיהיה לי, דוקא שם תהיה לי פחות בעיה למצוא עבודה. מה גם שלי ללמוד גרמנית יהיה יותר קל לדעתי מאשר לו ללמוד עברית...

אני גם לא מפחדת משינויים. להיפך! יש עוד הרבה הרבה דברים. אבל בינתיים זה מספיק ושלי - מה פתאום את חולה עלי??? אני לא מרשה לך! תהיי בריאה עלי, אני מעדיפה!

בריאה עלייך גל

 

[cielo]

חולה עלייך וזהו ... !!!! ../images/Emo13.gif

נו, את רואה שיש דברים חיוביים וזה לא סוף העולם ? בשביל לא להרגיש את הולכת לעשות צעד ענק בחיים, מה שיותר קשה לעכל, בתור התחלה צאי לטיול של חצי שנה, כמו כולם שנוסעים לחפש את עצמם, את נוסעת לחפש את אהבתך שכבר מצאת ....

בכל אופן, בתור התחלה תנסי, מי יודע מה יהיה ? ותהני מכל רגע שהאחריות לא עלייך, כי אם תעברו לישראל - כל האחריות עלייך ... אז מתה עלייך או חיה ? נשיקות, שלי

 

[GalGula]

מה, מה, מה

הייתי עושה בלעדייך תגידי לי....

אגב ראית סקס בעיר הגדולה? מישהו? מישהי? (סדרה ע-נ-ק-י-ת!)

 

[זנזיבר]

אני מסכימה עם שלי במיליון אחוז

גל, אני באותן מחשבות כמותך. חברי לשעבר כידוע מתגורר בלונדון. אני סיימתי סימסטר באוניברסיטה (נרשמתי ללימודים כ- PLAN B אם משהו לא ייצא בינינו והתחלתי לשאול את עצמי מחשבות: מה יהיה אם בעוד שבועיים כשהוא יבוא לארץ הוא יציע שאעבור אליו? אני הרי רוצה מערכת יחסים אמיתית ולא בשלט רחוק. אז הגעתי להחלטה שאני רוצה לסיים את השנה הזאת כאן (עד יוני) ואז נראה מה קורה. כמו ששלי אמרה אפשר לקפוץ, אירופה היא ממש מעבר לפינה. ובקשר לזה שתגורי שם והאחריות עליו: שלי ממש צודקת. כשחברי גר איתי פה ותחשבי שזה שפה שונה, אני ניהלתי את הכל וזה כאב ראש לפעמים במיוחד שחברי הוא קצת אסטרונאוט ולא מסודר כמוני (ניהלתי את הכל זה אומר, לסגור חוזה דירה, לדבר עם בעל הבית כל הזמן, ניהול חשבונות וסידורים עם מס הכנסה וכולי) . לא פעם זה גרם לנו לחיכוכים כי הרגשתי שאני צריכה לסדר את הכל ובגלל כל העניין עם הרשויות זאת אני שהייתי צריכה לריב איתם כי האינטליגנטיים הללו לא יודעים אנגלית. אבל לא פעם ידידי הקרוב אמר לי לסתום את הפה ולא להוציא הגה, לספוג את הכל ולשתוק כי חברי לבד פה ואני צריכה להקריב הרבה בשביל זה. כך שאם את גרה באירופה, האחריות נופלת עליו ויש בזה כיף. אז זהו, מקווה שהבנת את המסר מהנאום שלי. אני ממש מחזיקה לך אצבעות כי אני חושבת שבני זוג צריכים לחיות יחד לפני שממסדים את הקשר ואני לא יודעת בת כמה את אבל אני מאחלת לכם שתתאחדו במקום מסוים ותיחיו ביחד. דרך אגב, ידידי שהזכרתי פה, עזב את ישראל לארגנטינה כדי לחיות עם מישהי. כן, ארגנטינה. המצב לא משהו שם אבל יש אהבה.

 

[GalGula]

אתן צודקות

והאמת היא שהשבוע חברי כבר התחיל אפילו לחפש עבודה. שם. לא כאן. וזה בדיוק כפי שצפיתי שיקרה. וכשדיברנו על זה - הוא אמר לי בדיוק מה שחשבתי שהוא יגיד לי - שהכי טוב יהיה אם אני אגיע לשם קודם לנסות... אז כנראה שזה מה שיקרה באמת...

 

[alfiekeren]

שלי הזאת - פסיכולוגית מלידה../images/Emo25.gif

אז ככה גלגולה... אני לא מאשימה אותו שזה מה שהוא מרגיש. גרמניה היא מדינה מדהימה...נקייה...אנשים מנומסים..וזה גם הבית שלו. יש לו שם בית משלו ..משפחה...לא תהיה לו בעיה עם עבודה..שפה..חברים. ומצד שני ישראל..אנחנו לא אוביקטיבים. לנו הישראלים יש קשר מיוחד לישראל. אבל בן אדם אוביקטיבי - אין לו שום סיבה לבוא לכאן. אין כאן שקט. הכל כאן נעשה בלחץ. החברה לא מקבלת אותו בידיים פתוחות. ונימוסין זה משהו שאנחנו לא מכירים. ההגיון אומר שהמקום לחיות הוא לא פה. אבל אני מבינה את הקושי והפחד לעזוב פה וללכת לשם. כי זה בדיוק מה שמחזיק אותי פה. אני מדברת על עצמי עכשיו. אני לא יודעת אם את או אחרים בפורום מרגישים כמוני. אבל אני חושבת שישראל היא מקום לא טוב לזוגות מעורבים. ואני מקווה שיום אחד בעתיד הקרוב יהיה לי את הכוח והאומץ לעזוב.

 

[GalGula]

כן אבל...

קודם כל - תיקון טעות. הוא לא מגרמניה אלא מאוסטריה. לא שזה משנה משהו - עדיו מדובר במדינה מדהימה... נקיה... אנשים מנומסים... מקבלים... אבל... הוא דוקא קצת מתלהב מהרעיון של לעזוב, למרות הכל. נמאס לו מהשלווה האינסופית של הכפר... אבל הוא היה מעדיף לעזוב לארה"ב. אני לא ממש בטוחה שאני רוצה (מה גם שזה לא כזה קל לשני זרים לקבל גרין-כארד והכל..). הוא דוקא אוהב את ישראל - את האנשים (עד כה כולם כאן דוקא קיבלו אותו בזרועות פתוחות), את האוכל (מאאאאאאד אוהב), ובכלל - לדעתי הוא נולד בטעות לא בישראל... אבל כשהוא מבין שהמעבר לכאן לא פשוט - מבחינה חוקית וכלכלית בעיקר - זה לדעתי מפחיד אותו. בפרט שבאוסטריה החיים שלנו יכולים להיות פשוטים להפליא והדבר היחיד שמפריד בינינו לבין חיים קלים ונוחים - זה כרטיס טיסה בכיוון אחד מת"א לוינה... שמחה לראות שאת מרגישה יותר טוב, קרן (אלפי טיפל בך טוב אני מקוה

)

 

[carolin]

לדעתי....

ישראל היא המקום הכי לא נוח לזוגות מעורבים. חיינו שם שנתיים ביחד והתנאים לא היו תנאים. בארץ שלישית שני בני הזוג זרים וזה משלש את הבעיות!! תנסו,זה דבר מדהים לגור במרכז אירופה

ויש לי עוד הרבה להגיד אבל המקלדת הזאת מעלה לי את הפיוזים

 

[GalGula]

קרולין, עושה רושם שאת ממש נהנית

לחיות שם.... זה מאד מעודד אגב אבל... רציתי לדעת.... מה התחושות שלך לגבי הארץ? המשפחה? את מתגעגעת לפעמים? כשאת מדברת עם ההורים, מה זה עושה לך? יש רגשות אשם? או שנפטרים מהם באיזשהו שלב?

 

[alfiekeren]

היי קרולין

מה שלומכם??? סיפרת שחייתם בארץ שנתיים. מה גרם לכם לעזוב?? אתם גרים במדינה שלו?? איך את מתמודדת עם הקשיים שם???

 

[alfiekeren]

אופס...../images/Emo52.gif

אוף יש לי סלט שלם מכל הסיפורים כאן..אולי יהיה תקציר על כל זוג?? אז ככה - אני שמחה לשמוע שדוקא הוא אוהב את ישראל. אני מאד מקווה שכן. כי כשאלפי הגיע לכאן בתור תייר - בערך 12 פעמים לפני שעבר לגור כאן הוא דוקא אהב את המקום. גם אלפי מעדיף ארה"ב - עולם האפשרויות . וגם אני מפחדת..זה רחוק מדי מהמשפחה.. ותודה..אני מרגישה הרבה יותר טוב..