ומידת האמצע היא אינדיבידואלית
אני לא מחזיקה ברפואה יותר מדי מ"פשרנות" או מ"ותרנות", חסרה לי בדיוק המילה לתאר את זה אז אל תתפסו אותי במילה. יש פה אידאולוגיות שונות והפוכות זו לזו (בצורתן הטהורה), האחת מדברת על הגוף כאוסף מכני של ברגים ומנופים ומולקולות, והשניה מדברת על השילוב המטפיזי של גוף ונפש (ולעתים גם רוח, תלוי בטיפול הספציפי). הגישות האלו כל כך שונות שלעתים קרובות הן הרסניות זו לזו. מי שישר עם עצמו ועם השיטה שלו ולא פוחד ללכת עד הסוף עם המשמעויות שהוא מאמין בהם, מי שעושה את זה לעומק וברצינות, מי שבאמת מאמין בדרך הזאת, מוצא את עצמו לא אחת מבוזה על ידי המימסד הרפואי ובלתי מובן על ידי אנשים בלי רקע רפואי או פילוסופי מתאים. לדוגמה, אני מרפאה בעיסוק מזה שש שנים. כשהתחלתי לעבוד ההצעות שלי לפתור בעיות עם רפואה אלטרנטיבית היו נאמרות בחשאי כי הן היוו חוסר אתיקה. איך אפשר להמליץ באופן מקצועי וממוסד בגופים של המדינה (משרד החינוך, קופת חולים, משרד הבריאות) על רפואה אלטרנטיבית ? שוד ושבר ! היום כל המטפלים באים אלי להמלצות ואני עושה הרצאות במרכזים שלנו על הרפואה האלטרנטיבית ושימושיה באוכלוסיה שלנו. העולם משתנה והיום הדברים יותר פתוחים, מה שהיה ידוע פעם למתי מעט ידוע היום לכל ילד, הסודות נפתחים והדברים גלויים ונבדקים כל יום באמצעים מדעיים אלו או אחרים. ועדיין עתיד נכבד לפנינו של הרבה עבודה קשה. למדתי ארבע שנים בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב ולמדתי גם ארבע שנים הומאופתיה קלאסית ורפואה סינית ומאקרוביוטיקה, קראתי עשרות ספרים בכל תחומי הרפואה האלטרנטיבית. ללא ספק יש הבדל אחד (לפחות) בולט לעין ומנוגד תכלית הניגוד בין השיטות: הרפואה ה"רגילה" מטפלת במנגנון המכני של האדם הרפואה ה"אלטרנטיבית" מביאה את האדם לטפל בעצמו (בדרכים אלו ואחרות). שתי הדרכים האלו כל כך מנוגדות במהותן ויחד איתן יש עוד כל כך הרבה ניגודים. אני, כאדם שלמד מספיק רפואה משני הסוגים, לעומק ולרוחב ובעיקר הרבה...
למדתי שצריך לבחור דרך בחיים. אני בהחלט משתמשת בשירותים הקונבנציונאליים שאין לי ברירה אלא להשתמש בהם, אם זה הדמיות ואם זה עזרה ראשונה או כירורגיה טראומתית וכולי. גם דברים פשוטים כמו "מיקוד ראיה" מצריכים אופטיקה. אבל השימוש שלי בכך הוא אילוץ. כי אין בארץ בתי חולים אלטרנטיביים, ואין בארץ אמבולנסים אלטרנטיביים. כי עדיין הרבה מאוד מטפלים נזקקים להדמיות (כי הם לא מאמינים בכוחם בעצמם !). על פי נסיוני, המטפלים האלו חוזים את תוצאות הבדיקה בלי שיחדרו לי מחטים לוריד או חומרים ניגודיים למוח, אז בשביל מה זה טוב ? בקיצור, מה שאני לא אכתוב בנושא הזה יישמע קיצוני, המסר שלי הוא פשוט: אני הולכת עם הדברים שאני מאמינה בהם. זאת לא דרך שגרתית. אבל זה לא הופך אותי לקיצונית. רק לישרה עם עצמי.
אני לא מחזיקה ברפואה יותר מדי מ"פשרנות" או מ"ותרנות", חסרה לי בדיוק המילה לתאר את זה אז אל תתפסו אותי במילה. יש פה אידאולוגיות שונות והפוכות זו לזו (בצורתן הטהורה), האחת מדברת על הגוף כאוסף מכני של ברגים ומנופים ומולקולות, והשניה מדברת על השילוב המטפיזי של גוף ונפש (ולעתים גם רוח, תלוי בטיפול הספציפי). הגישות האלו כל כך שונות שלעתים קרובות הן הרסניות זו לזו. מי שישר עם עצמו ועם השיטה שלו ולא פוחד ללכת עד הסוף עם המשמעויות שהוא מאמין בהם, מי שעושה את זה לעומק וברצינות, מי שבאמת מאמין בדרך הזאת, מוצא את עצמו לא אחת מבוזה על ידי המימסד הרפואי ובלתי מובן על ידי אנשים בלי רקע רפואי או פילוסופי מתאים. לדוגמה, אני מרפאה בעיסוק מזה שש שנים. כשהתחלתי לעבוד ההצעות שלי לפתור בעיות עם רפואה אלטרנטיבית היו נאמרות בחשאי כי הן היוו חוסר אתיקה. איך אפשר להמליץ באופן מקצועי וממוסד בגופים של המדינה (משרד החינוך, קופת חולים, משרד הבריאות) על רפואה אלטרנטיבית ? שוד ושבר ! היום כל המטפלים באים אלי להמלצות ואני עושה הרצאות במרכזים שלנו על הרפואה האלטרנטיבית ושימושיה באוכלוסיה שלנו. העולם משתנה והיום הדברים יותר פתוחים, מה שהיה ידוע פעם למתי מעט ידוע היום לכל ילד, הסודות נפתחים והדברים גלויים ונבדקים כל יום באמצעים מדעיים אלו או אחרים. ועדיין עתיד נכבד לפנינו של הרבה עבודה קשה. למדתי ארבע שנים בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב ולמדתי גם ארבע שנים הומאופתיה קלאסית ורפואה סינית ומאקרוביוטיקה, קראתי עשרות ספרים בכל תחומי הרפואה האלטרנטיבית. ללא ספק יש הבדל אחד (לפחות) בולט לעין ומנוגד תכלית הניגוד בין השיטות: הרפואה ה"רגילה" מטפלת במנגנון המכני של האדם הרפואה ה"אלטרנטיבית" מביאה את האדם לטפל בעצמו (בדרכים אלו ואחרות). שתי הדרכים האלו כל כך מנוגדות במהותן ויחד איתן יש עוד כל כך הרבה ניגודים. אני, כאדם שלמד מספיק רפואה משני הסוגים, לעומק ולרוחב ובעיקר הרבה...
תומר הר חורב - מטפל בשיאצו
