גלגולו של פרץ
גִּלְגוּלוֹ שֶׁל מַנְהִיג על פי "גלגולו של מעיל" מַנְהִיגִים יֵשׁ כָּאן כַּזַּיִת, אַךְ תְּכָכִים מָלֵא הַבַּיִת. מֵהַגּוּף נוֹתָר רַק שֵׁם וְהַפֶּגֶר? עוֹד נוֹשֵׁם. זֶהוּ סִיפּוּר, לא אַגָּדָה, עַל מִפְלָגָה, שְׁמָהּ 'עֲבוֹדָה', שֶׁאָכְלָה, לְלא חֶשְׁבּוֹן, גַּם בִּזָּיוֹן וְגַם עֶלְבּוֹן. מִן הַכְּפָר וּמִן הַכֶּרֶךְ, הֵם נָתְנוּ בִּרְכַּת הַדֶּרֶךְ לַקָּצִין בֵּן הַקִּבּוּץ שֶׁקָּרְאוּ לוֹ אֵהוּד גּוּץ. אֵהוּד רָץ לוֹ כְּשְׁנָתַייִם וְשָׁקְעוּ הַיַּרְכֵּתַייִם, עוֹד שָׁנָה וְהַשִּׁלְטוֹן הִתְנַפֵּץ לוֹ עַל שִׂרְטוֹן וּבִמְלוֹא מִשְׁקָל גּוּפוֹ הוּא נָפַל עַל פַּרְצוּפוֹ. נִזְעֲקוּ זִקְנֵי מַפַּא"י, אוֹי-וֶוי-זְמִיר וְאַלְלַי: קְצָת מָעַד לוֹ אֵהוּד גּוּץ וְהִנֵּה הוּא כְּבָר בַּחוּץ. אָז הוּחלַט לָתֵת הַנֵּזֶר לְבִנְיָמִין בֵּן אֶלִיעֶזֶר שֶׁהֶחֱזִיק בּוֹ זְמַן קְצַרְצַר אַךְ שׁוּם בְּרוֹךְ הוּא לא עָצַר. חוֹדֶשׁ תָּם, חָלַף שָׁבוּעַ, וְהַמַּצָּב? יוֹתֵר גָּרוּעַ. כְּשֶׁהֵרִים, לִבְסוֹף, יָדַיִים הִתְבַּזָּה מְלוֹא חוֹפְנַיִים. שׁוּב אָכְלוּ זִקְנֵי הַדּוֹר סִיר מָלֵא תַּבְשִׁיל מָרוֹר, הֵם חָשְׁבוּ: הַ'עָבוֹדָה' לְלא פוּאָד – אֲבוּדָה. זֶה אֶת זֶה הֵם קְצָת סִיבְּנוּ וְאֶת מִצְנָע אָז מִינוּ. הֵן הָגוּן הוּא וְיָשָׁר, גַּם אִם לא כּל כָּךְ מוּכְשֶׁר. לא שׁוּעָל וְלא וָתִיק? הוּא, בַּסּוֹף, יִלְמַד כּל שְׁטִיק! הוּא לא לָמַד. ומוּל שָׁרוֹן רָאוּ כּוּלָם: הָאִישׁ טִירוֹן. כּל 'הַתִּקְוָה' נִדְהֲמָה לָהּ, מְהוּמָה קָשָׁה לְאַלְלָה: מִצְנָע מָה זֶה? מָה קָרָה? הֵן אַתָּה סְתָם פֶּגַע רַע. וְלָכֵן קָבְעוּ שִׂיא גִינֶס שֶׁבַּשַּׁרְבִיט יאחַז לוֹ פִּינֶס. שׁוּב הֵחֵל מָחוֹל שֵׁדִים, שׁוּב כּוּלָם מִתְמוֹדְדִים, וּמֵרוֹב הַהִתְרַגְּשׁוּת לא נוֹתָר אָף חַ"כּ פָּשׁוּט. פֶּרֶס, שׂוֹיְן, פִּתְאוֹם הִגִּיעַ, אֵיתָן כַּבֶּל גַּם הוֹפִיעַ. וְהַגְּבִירָה הַמָּזְקִינָה? מֵרוֹב קוֹמְבִּינוֹת הִתְּאַבְּנָה. רוֹעֲמִים כּוּלָּם כְּרַעַם: אֵיזוֹ מִפְלָגָה בְּלִי טַעַם, מָה זֶה? מִי זֶה פּה הִגְזִים? עִם מִיפְקָד שֶׁל אַרְגָּזִים. נוּ, הַפַּעַם, שׁוֹמִי אֶרֶץ, אֶת הַבְּכוֹרָה כָּבַשׁ לוֹ פֶּרֶץ. פֶּרֶץ, פֶּרֶץ, זַהוּ לֵץ! גַּם יוֹנָה הוּא וְגַם נֵץ, רַק דָּבָר אֶחָד מַכִּיר: מָה שֶׁטּוֹב לוֹ, לְעָמִיר. גַּם מַכְעִיס אֶת הַבְּרִיּוֹת, גַּם עוֹשֶׂה הָמוֹן שְׁטוּיוֹת. חֶבְרָתִי אוֹ בִּטְחוֹנִי? הֶחָשׁוּב הוּא רַק 'אָנִי'. כָּךְ לָבַשׁ הוּא בְּלִי תְּנָאִים אֶת הַמְּעִיל הַלּא מַתְאִים. זָנַח בִּכְלָל אֶת הַנִּדְכָּא, עִם הַמִּלְחָמָה נִתְקַע וְשִׁגַּע אֶת הַמַּטְכָּ"ל, כִּי רַק לְכָךְ הוּא מְסוּגָל! אָז הֵבִינוּ כְּבָר כּוּלָם בְּאַרְצֵנוּ, בָּעוֹלָם, כּל אִישָּׁה, זָקֵן וָאִישׁ: הַבַּרְנָשׁ הוּא חַנְטָרִישׁ. מַבִּיטִים כּוּלָּם בְּפַחַד, רוֹעֲמִים כּוּלָּם בְּיַחַד: מָה עָשִׂינוּ? אֵיךְ פִישַׁלְנוּ? אֵיךְ לְחֶלֶם פּה נִמְשַׁלְנוּ? הָאֲזִינִי אֶרֶץ, אֶרֶץ, מָה חוֹלֵל כָּאן זֶה הַשֶּׁרֶץ! אִם חָכָם הוּא, אִם טִיפֵּשׁ, לֹא יֵדַע לְהִתְבַּייֵּשׁ. מֵהָאִישׁ אֵין רֶגַע נַחַת, רוֹעֲמִים כּוּלָּם בְּיַחַד: פֶּרֶץ, עֲמָלֵק, פַּרְעה, מָה עָשִׂיתָ לָנוּ פּה? אָז עָנָה לָהֶם הַבָּעַר וּלְשׁוֹנוֹ חַדָּה כַּתָּעַר: כּל מִי שֶׁבִּי אֶתְמוֹל בָּחַר רַק מְפַסְפֵס אֶת הַמָּחָר, וּמִי שֶׁאֶת דַּרְכִּי נִיסָה שֶׁיִתְכַּבֵּד לוֹ בַּדַּייְסָה. כִּי אִם נָתַן לִי אֶת קוֹלוֹ, אוֹמַר רַק זאת: מַגִּיעַ לוֹ. מַסְכִּימִים כּוּלָם שׁוּב יַחַד: כּל מַנְהִיג תּוֹפֵס פּה תַּחַת וְעוֹשֶׂה, בְּלִי בְּעָיוֹת, עַל בְּשָׂרֵנוּ טָעוּיוֹת. הֵם קִבְּלוּ אַשְׁרַאי כַּמַּיִם וּמְעִיל זָהָב פַּרְוָיִים וּכְּשֶׁשִׂיחֲקוּ בּוֹ בְּכְּאִילוּ חִירְבְּשׁו אוֹתוֹ אֲפִילוּ. וַאֲנַחְנוּ? מָה נָגִידָה לַמְפַשֵׁל?: תָּזוּז הַצִּידָה, כִּי כּל מִינוּי, לְשֵׁם שִׁינוּי, מֵכִיל בִּפְנִים גַּם צָו פִּינוּי. לְבַל יִשְׁפּוֹך פִּתְאוֹם הַשְּׁמוֹק אֶת הָאַמְבָּט עִם הַתִּינוֹק, וְלא תִּהְיֶה סִיבָּה אוֹ תֶּרֶץ לְהָבִיא לְכָאן עוֹד פֶּרֶץ. © דן זמיר, אילת.
גִּלְגוּלוֹ שֶׁל מַנְהִיג על פי "גלגולו של מעיל" מַנְהִיגִים יֵשׁ כָּאן כַּזַּיִת, אַךְ תְּכָכִים מָלֵא הַבַּיִת. מֵהַגּוּף נוֹתָר רַק שֵׁם וְהַפֶּגֶר? עוֹד נוֹשֵׁם. זֶהוּ סִיפּוּר, לא אַגָּדָה, עַל מִפְלָגָה, שְׁמָהּ 'עֲבוֹדָה', שֶׁאָכְלָה, לְלא חֶשְׁבּוֹן, גַּם בִּזָּיוֹן וְגַם עֶלְבּוֹן. מִן הַכְּפָר וּמִן הַכֶּרֶךְ, הֵם נָתְנוּ בִּרְכַּת הַדֶּרֶךְ לַקָּצִין בֵּן הַקִּבּוּץ שֶׁקָּרְאוּ לוֹ אֵהוּד גּוּץ. אֵהוּד רָץ לוֹ כְּשְׁנָתַייִם וְשָׁקְעוּ הַיַּרְכֵּתַייִם, עוֹד שָׁנָה וְהַשִּׁלְטוֹן הִתְנַפֵּץ לוֹ עַל שִׂרְטוֹן וּבִמְלוֹא מִשְׁקָל גּוּפוֹ הוּא נָפַל עַל פַּרְצוּפוֹ. נִזְעֲקוּ זִקְנֵי מַפַּא"י, אוֹי-וֶוי-זְמִיר וְאַלְלַי: קְצָת מָעַד לוֹ אֵהוּד גּוּץ וְהִנֵּה הוּא כְּבָר בַּחוּץ. אָז הוּחלַט לָתֵת הַנֵּזֶר לְבִנְיָמִין בֵּן אֶלִיעֶזֶר שֶׁהֶחֱזִיק בּוֹ זְמַן קְצַרְצַר אַךְ שׁוּם בְּרוֹךְ הוּא לא עָצַר. חוֹדֶשׁ תָּם, חָלַף שָׁבוּעַ, וְהַמַּצָּב? יוֹתֵר גָּרוּעַ. כְּשֶׁהֵרִים, לִבְסוֹף, יָדַיִים הִתְבַּזָּה מְלוֹא חוֹפְנַיִים. שׁוּב אָכְלוּ זִקְנֵי הַדּוֹר סִיר מָלֵא תַּבְשִׁיל מָרוֹר, הֵם חָשְׁבוּ: הַ'עָבוֹדָה' לְלא פוּאָד – אֲבוּדָה. זֶה אֶת זֶה הֵם קְצָת סִיבְּנוּ וְאֶת מִצְנָע אָז מִינוּ. הֵן הָגוּן הוּא וְיָשָׁר, גַּם אִם לא כּל כָּךְ מוּכְשֶׁר. לא שׁוּעָל וְלא וָתִיק? הוּא, בַּסּוֹף, יִלְמַד כּל שְׁטִיק! הוּא לא לָמַד. ומוּל שָׁרוֹן רָאוּ כּוּלָם: הָאִישׁ טִירוֹן. כּל 'הַתִּקְוָה' נִדְהֲמָה לָהּ, מְהוּמָה קָשָׁה לְאַלְלָה: מִצְנָע מָה זֶה? מָה קָרָה? הֵן אַתָּה סְתָם פֶּגַע רַע. וְלָכֵן קָבְעוּ שִׂיא גִינֶס שֶׁבַּשַּׁרְבִיט יאחַז לוֹ פִּינֶס. שׁוּב הֵחֵל מָחוֹל שֵׁדִים, שׁוּב כּוּלָם מִתְמוֹדְדִים, וּמֵרוֹב הַהִתְרַגְּשׁוּת לא נוֹתָר אָף חַ"כּ פָּשׁוּט. פֶּרֶס, שׂוֹיְן, פִּתְאוֹם הִגִּיעַ, אֵיתָן כַּבֶּל גַּם הוֹפִיעַ. וְהַגְּבִירָה הַמָּזְקִינָה? מֵרוֹב קוֹמְבִּינוֹת הִתְּאַבְּנָה. רוֹעֲמִים כּוּלָּם כְּרַעַם: אֵיזוֹ מִפְלָגָה בְּלִי טַעַם, מָה זֶה? מִי זֶה פּה הִגְזִים? עִם מִיפְקָד שֶׁל אַרְגָּזִים. נוּ, הַפַּעַם, שׁוֹמִי אֶרֶץ, אֶת הַבְּכוֹרָה כָּבַשׁ לוֹ פֶּרֶץ. פֶּרֶץ, פֶּרֶץ, זַהוּ לֵץ! גַּם יוֹנָה הוּא וְגַם נֵץ, רַק דָּבָר אֶחָד מַכִּיר: מָה שֶׁטּוֹב לוֹ, לְעָמִיר. גַּם מַכְעִיס אֶת הַבְּרִיּוֹת, גַּם עוֹשֶׂה הָמוֹן שְׁטוּיוֹת. חֶבְרָתִי אוֹ בִּטְחוֹנִי? הֶחָשׁוּב הוּא רַק 'אָנִי'. כָּךְ לָבַשׁ הוּא בְּלִי תְּנָאִים אֶת הַמְּעִיל הַלּא מַתְאִים. זָנַח בִּכְלָל אֶת הַנִּדְכָּא, עִם הַמִּלְחָמָה נִתְקַע וְשִׁגַּע אֶת הַמַּטְכָּ"ל, כִּי רַק לְכָךְ הוּא מְסוּגָל! אָז הֵבִינוּ כְּבָר כּוּלָם בְּאַרְצֵנוּ, בָּעוֹלָם, כּל אִישָּׁה, זָקֵן וָאִישׁ: הַבַּרְנָשׁ הוּא חַנְטָרִישׁ. מַבִּיטִים כּוּלָּם בְּפַחַד, רוֹעֲמִים כּוּלָּם בְּיַחַד: מָה עָשִׂינוּ? אֵיךְ פִישַׁלְנוּ? אֵיךְ לְחֶלֶם פּה נִמְשַׁלְנוּ? הָאֲזִינִי אֶרֶץ, אֶרֶץ, מָה חוֹלֵל כָּאן זֶה הַשֶּׁרֶץ! אִם חָכָם הוּא, אִם טִיפֵּשׁ, לֹא יֵדַע לְהִתְבַּייֵּשׁ. מֵהָאִישׁ אֵין רֶגַע נַחַת, רוֹעֲמִים כּוּלָּם בְּיַחַד: פֶּרֶץ, עֲמָלֵק, פַּרְעה, מָה עָשִׂיתָ לָנוּ פּה? אָז עָנָה לָהֶם הַבָּעַר וּלְשׁוֹנוֹ חַדָּה כַּתָּעַר: כּל מִי שֶׁבִּי אֶתְמוֹל בָּחַר רַק מְפַסְפֵס אֶת הַמָּחָר, וּמִי שֶׁאֶת דַּרְכִּי נִיסָה שֶׁיִתְכַּבֵּד לוֹ בַּדַּייְסָה. כִּי אִם נָתַן לִי אֶת קוֹלוֹ, אוֹמַר רַק זאת: מַגִּיעַ לוֹ. מַסְכִּימִים כּוּלָם שׁוּב יַחַד: כּל מַנְהִיג תּוֹפֵס פּה תַּחַת וְעוֹשֶׂה, בְּלִי בְּעָיוֹת, עַל בְּשָׂרֵנוּ טָעוּיוֹת. הֵם קִבְּלוּ אַשְׁרַאי כַּמַּיִם וּמְעִיל זָהָב פַּרְוָיִים וּכְּשֶׁשִׂיחֲקוּ בּוֹ בְּכְּאִילוּ חִירְבְּשׁו אוֹתוֹ אֲפִילוּ. וַאֲנַחְנוּ? מָה נָגִידָה לַמְפַשֵׁל?: תָּזוּז הַצִּידָה, כִּי כּל מִינוּי, לְשֵׁם שִׁינוּי, מֵכִיל בִּפְנִים גַּם צָו פִּינוּי. לְבַל יִשְׁפּוֹך פִּתְאוֹם הַשְּׁמוֹק אֶת הָאַמְבָּט עִם הַתִּינוֹק, וְלא תִּהְיֶה סִיבָּה אוֹ תֶּרֶץ לְהָבִיא לְכָאן עוֹד פֶּרֶץ. © דן זמיר, אילת.