גישת מלכה הס - מידע

[ניתמר]

גישת מלכה הס - מידע

במעון שבו נמצאת בתי פועלים ע"פ גישת מלכה הס. רציתי לדעת האם יש מישהו שמפעיל את הגישה? האם מכירים מקורות מידע בנדון? מומלץ? אני מאוד מתחברת לכך שהילדים פעילים עם חפצים אותנטים ועם זאת לעיתים יש לי תחושה שבגלל חוסר המומחיות של המטפלות "שהפילו" עליהם את העניין, זה לא יוצא כל כך מוצלח. ( ההבדל בין תיאוריה יפה למציאות בשטח - או "הפער בין הרצוי למצוי") אשמח לשמוע תגובות.

 

[נעה גל]

מלכה האס היא המקור ../images/Emo8.gif

בעיקרון מדובר על חצר גרוטאות ותיבות ממוינות. בהרבה מאוד קיבוצים עדין עובדים בשיטה הזו (כך לדוגמא בקיבוץ בו מתחנכים הילדים שלי). יש לה תיאוריה שלמה על בניית חצר גרוטאות ומה תפקיד הגננת בחצר כזו וכך גם לגבי התיבות הממוינות (הרעיון הוא, שבכל תיבה יש חפצים שיש בינהם מכנה משותף כל שהוא: נגיד צבע אדום או חפצים ממתכת, או סוגי בד שונים או כלי רכב וכך הלאה. בכל פעם מוציאים לילדים תיבה אחת לתעסוקה.( אני קראתי שני ספרים שהיא כתבה (פשוטו כמשמעו... הם כתובים בכתב יד) לגבי התיבות הממוינות וחצר הגרוטאות והם היו מאוד מענינים אבל אני לא בטוחה בכלל שזה יעניין אותך לקרוא (מוכוון גננות). אם כן, אז אפשר למצוא אותם בספריות של האוניברסיטאות והסמינרים השונים. בכל מקרה, זו אחת הגישות היותר "ארציות" שיש - מה עושים בגן שלכם שאת מרגישה שהוא לא מוצלח?

 

[ריניני]

הנה סיפור: לא מזמן אמא שלי

שהיא קיבוצניקית עם רקע חינוכי ענף, באה לבקר אצלנו. ראתה על המקרר עבודה של שירקי - הדבקה של עדשים ופסטות בכל מיני צבעים על נייר. באמת יפה. אמא שלי לא הצליחה להסתיר תגובת זעזוע קל ואמרה - לפי מלכה הס אסור להדביק מאכלים. היא לא זכרה אפילו מה ההגיון שעומד מאחורי, אבל האיסור עדיין מוטבע באופן אפקטיבי

 

[נעה גל]

כל מה שהצלחתי למצוא ברשת על מלכה הס

הפעילות בחצר הגרוטאות של הגן כחוויה אינטגרטיווית / מלכה האס פעילות במים / עפ"י מלכה האס וריניני - בטח יש לזה נימוק טוב (שאסור להדביק אוכל). יש בתיאוריה שלה הרבה יותר מחצר גרוטאות ותיבות ממוינות אבל אני חושבת ששני אלה הכי "תפסו".

 

[מירי,]

כמו בחדר של הילדים שלי ../images/Emo3.gif

 

[ניתמר]

אצלנו בגן

אתמול, כונסה אסיפת הורים בעקבות התמרמרות של כמה הורים שלמעון "אין תכנית חינוכית" ( מדובר בילדים בין גיל 2 ל3) והוזמנה מפקחת המעונות באיזורינו להציג את התפיסה החינוכית. ( והיא למעשה סיפרה שהעיקרון הוא שיש לילדים סדר יום קבוע שבכל יום הם אוכלים, מטיילים, עושים יצירה ברוטציה שבועית קבועה: או חימר ( אך ורק, לא בצק ולא פלסטלינה), צבעי ידיים ( פעמיים בשבוע),וחדר כושר - שזה מעין ג'ימבורי. אין דיבקיות, אין דברים שלא מן הטבע+_. תיבות הנושא הם למעשה רק כמוקדי פעילות למעברים בין הפעילויות הללו. כלומר בזמן שהגננת מכינה את החימר בינתיים הילדים משחקים בתיבה שמוציאים להם. התיבות בגן נמצאות בחדר סגור כדי לא להעמיס על הילדים והם מאוד נחמדות, אבל בדר"כ כשאני נכנסת לגן ורואה את הילדים מתעסקים בתיבות זה נראה כמו בלאגן אחד גדול. המטפלות לא פנויות לרוב להנחות/ לכוון כי הן עסוקות בדברים אחרים. המעון ששיך למשרד הרווחה לא עובד ע"פ נושאים מובנים אלא מה שמזדמן מהטיול, ממזג האויר וכד'. אין חוגים למעט חוג מוסיקה של 20 דקות כי לא נראה להם לבזבז את הזמן על חוגים. אני בסה"כ מאוד מעריכה את העבודה של המטפלות והגננות והגישה כפי שהוצגה ע"י המפקחת נשמעת נחמדה. והילדה שלי הולכת בכיף ואהבה לגן. ומבחינתי אחרי המשבר שעברנו בתחילת השנה זה הכי חשוב.( פחות אם היא אוכלת או לא - כל יום אני מבשלת לה ארוחת צהרים נוספת כי היא כנראה לא אוכלת בגן). דרך אגבב שאלת תם: האם כל המעונות הם תחת משרד העבודה והרווחה?

 

[נעה גל]

מהתיאור שלך את הגן נשמע דווקא

שיש בו"תוכנית חינוכית" מגובשת למדי (שזה הרבה יותר ממה שאפשר להגיד על הרבה גנים): הרעיון בתיבות פעילות שלא מנחים את הילדים אלא נותנים להם לחקור בעצמם את החפצים בתיבות ולגלות דרך זה את המכנה המשותף שלהם. הרעיון של נושאים מ"החיים" נשמע לי מצוין. בטח יותר טוב מ"השבוע נעסוק בנושא "לחם" או "הצבע האדום" " בצורה תלושה לחלוטין מהחיים היום יומיים. לגבי החוגים - גם כאן אני מסכימה עם צוות הגן. בגילאים האלה החוגים מיותרים לחלוטין (לא לסקול אותי באבנים בבקשה

). והייתי חותמת בעיניים עצומות על גן שלא משתמש בדיבקיות... (בטח אין להם התפלקויות של שימוש בדיבקיות כחיזוקים

). לגבי השאלה שלך - בעיקרון, מכיוון שעל הגילאים האלה לא חל "חוק חינוך חובה" הם לא שייכים למשרד החינוך אלא למשרד העבודה והרווחה. אין לי מושג מה הקשרים בין מעונות כאלה למשרד העבודה והרווחה והאם כל מעון פרטי שייך למשרד העבודה והרווחה (אני מניחה שלא).

 

[דסי אשר]

חושבת כמו נעה על הגן, על הפעילות

והמשפחתון שלי כנראה פועל ברוח של מלכה האס וגדעון לוין. אין חוגים = אני מעבירה חוג טבע= אני מתייחסת לכל הטבע שסביבנו בחצר, ויש הרבה. אני מעבירה חוג מוסיקה = מפעילה את הילדים כל היום, כמעט בכל נושא בתכנים של ח.מ.ל, והעיקר= הם חוקרים המון, וזו הלמידה המרגשת המעניינת והמלמדת ביותר , גם כאדם מבוגר. דסי

 

[שרהודיה]

דווקא נראה שיש בגן תוכנית

וסדר יום

בגיל של המעונות, לא צריך שבגן יהיה נושא חודשי או כל נושא אחר.. ביחוד במעונות.. (אם כי בגן של הודיה יש נושאים, והגננת מלמדת אותם המון.. אבל זה שיקול של הגן) לגבי חוגים, אצלנו אנחנו משלמים עבור 2 חוגים, התעמלות ותיאטרון חוויתי. חוג מוסיקה, לדעתי די מיותר בגיל הרך.. (כלומר, אין לי שום התנגדות למוסיקה בגיל הרך, אבל יש עוד אלף נושאים שצריכים ללמד את הילדים לפני זה

)

 

[alaluli]

מלכה וסמינר אורנים

לפני שנים רבות למדתי שם ומלכה היתה אחת המורות שלנו יש בסמינר המון חוברות לקניה שכתבה מלכה בטח יתאימו לצרכים שלך. סמינר אורנים נמצא בטיבעון לילה טוב

 

[דליה.ד]

שום דבר לא צריך להיות קדוש

וניתן לקחת אלמנטים מכמה משנות חינוכיות בגן. בגנים אצלינו (בקיבוץ) יש מגרש גרוטאות ותיבות ויש צעצועי פלסטיק והדבקת עדשים....הילדים לא מקבלים נזק מזה

להיפך, ההתנסות המגוונת תורמת להם! מותרת גמישות בחינוך! (גמישות ולא כאוס...)

 

[כרמית מ.]

עדשים זה לא מדבקות...

קודם כל - אני בהחלט מקבלת שניתן לקחת מכאן ומכאן, ולא חייבים שיטה עקבית אחת, כל עוד מעבירים את הדברים במסננת ההגיון (והרגש...). לגבי המדבקות - ההתנגדות למדבקות היא מנומקת ושונה מהדבקת עדשים למשל. כמו שדף הציור צריך להיות חלק ולא "דף צביעה" ועוד - כאן, התנסות מגוונת פוגעת דווקא (לפחות עפ"י התפיסה העקרונית) ולא מוסיפה. יש מספיק מגוון גם בדברים הבסיסיים - ואני לא מקבלת את דעת הגננת שטענה ש"משעמם להם לצייר רק על דף לבן פשוט, אז אני מגוונת" - על דף לבן פשוט אפשר לצייר אין ספור ציורים. דף שיש עליו קוי מתאר - מגביל (ומתאים למטרות אחרות, בגילאים אחרים. לא לקטנטנים שעושים צעדים ראשונים בציור).

 

[נעה גל]

כרמית, איבדתי אותך... תעשי לי סדר

בדברים - או יותר נכון באיזה הקשר כתבת את מה שכתבת על הציור על הדף והמדבקות.

 

[אפרת_ח]

מרשה לי להידחף?

בגן של נוני, הגדולים יותר (3-5) מדביקים מדי פעם דבקיות לפי קווי מתאר. אני חושבת שהכוונה לאמן את היכולת המוטורית, עין-יד וכו'. גם ראיתי התקדמות גדולה אצל נוני, איך המדבקות בהתחלה היו מפוזרות על כל הדף ולאט לאט התכנסו למקום, והיום היא עושה את זה ממש טוב. עדיין, רוב הציורים הם על דף לבן.

 

[כרמית מ.]

כנראה ערבבתי כמה הודעות

באחת ההודעות מופיע ש"אין דבקיות" - הבנתי שמדובר על מדבקות, אולי בטעות. פספסתי את נושא הדבקת ה"אוכל" - שאותו אני שומעת לראשונה, ואין לי דיעה לגבי זה (בשמיעה ראשונה זה דווקא יצירתי). בכל מקרה, הגישה של מניעת מדבקות, ושימוש בדפים חלקים, היא בעיקר בגלל שהתוצאה ה"יפה" הרבה פעמים פוגעת בתהליך, כי לילד אין סיכוי להגיע לציור כזה, וגם כי היא תוחמת את הדמיון מוקדם מדי. כמובן, שזה עניין של מינון ודגש, ואני מעריכה שלא יקרה שום דבר אם מדי פעם יקשטו במדבקות, או ידביקו לפי קווים (למרות שנראה לי מוקדם מדי בגיל 3-4... אפילו אם הם יכולים). אגב, רוצה לשתף ולהשוויץ - היום הבת שלי (בת 3.10) ציירה לראשונה (או לפחות לראשונה שאני רואה) דמות אנוש ברורה! פעם אחת כבר יצאה לה במקרה דמות דומה לאנושית (של צייר "בוגר", ולכן אני יודעת שהיא רק זיהתה את מה שיצא ולא ציירה במכוון), ואז היא יצרה עוד אחת, שהיתה מאד מפורטת ברמה ההכרתית (אפילו נחיריים) אבל מאד לא דומה לאנושית ברמה הטכנית/ציורית - אם לא הייתי שותפה לתהליך, לא הייתי מעלה על דעתי שזה מה שמצויר

. היום - דמות אנוש ברורה, עם רגליים, גוף, פנים (כולל נחיריים...) ושיער -במקום מתאים.

 

[עירית ל]

לא ברורה לי ההתנגדות למדבקות

בני מאוד אוהב להדביק מדבקות (עגולות, צבעוניות, קטנות - 5 ש"ח למליון מדבקות ב"הכל בדולר"). הוא תמיד מצייר על דפים חלקים והרבה פעמים משלב ציור והדבקה. לפעמים הוא מקשקש עם הצבעים ולפעמים הוא מצייר קוים ישרים. לפעמים הוא מדביק מדבקות בתפזורת ולפעמים הוא יוצר "רכבת" של מדבקות. אלא אם כן גם אני פספסתי את ההבדל בין מדבקות לדבקיות

? וכל הכבוד לבת שלך!