גישות שונות לחיים

[שמפרטי1]

גישות שונות לחיים

שלום
אנחנו נשואים 6 שנים פלוס ילד בן שנתיים אישתי היא אישה טובה מטבעה ונחמדה
אלה שהגישות לחיים שלנו שונות מה שלא היה נראה בתחילת הקשר,
הכוונה שאני בנאדם מאוד מחושב ושקול מבחינה כספית יש שיקראו לזה "קמצן"
והיא יותר פזרנית ו"יד קלה על ההדק".
עד עכשיו חיינו בשלום אבל לאחרונה לאחר שהילד נולד היא התחילה לבוא בדרישות כמו אנחנו לא טסים לחול לא יוצאים לבתי קפה ואני לא נהנית להיות בין 4 קירות אני חייב לציין שאני לא הבליין הכי גדול אבל כן יוצאים בשבתות וחגים באמצע שבוע זה נראה לי קצת בעייתי.
יש לנו הלוואה על רכב חדש+גן לילד ולדעתי אין אפשרות להרשות לעצמנו בתי מלון (שנינו מרוויחים מינימום) אפילו שאנחנו במינוס גדול זה לא ממש מעניין אותה.
היא אף פעם לא התעניינה בחשבון מה נכנס ומה יוצא.תמיד אותה תשובה אני עובדת אז אני יכולה להרשות לעצמי לא משנה כמה אני מרוויחה.
בנוסף אני אשכנזי והיא מרוקאית אז יש גם הבדלים בגישות חינוך לילד לא מגדיר את עצמי גזען אבל לפתע גיליתי שכל האורנטליות יוצאת החוצה פשוט לא יכול לשמוע את זה,דרישה לקנות זהב צמידים עגילים שרשראות הכל ביחד, זה לא שיקול כלכלי נכון אם בכלל לקנות, קודם כל יש התחיביות לילד לבית ל "4 קירות". סליחה על הבוטות זה האני מאמין שלי רק שאני לא יודע איך לפרט את זה למילים.

 

[נוסעת27]

בטוח שהעניין פה זה הכסף?

לי היא פשוט נשמעת מתוסכלת מלשבת בבית עם הילד ומחפשת "פיצויים". אולי היא מרגישה מאז הילד שאתם פחות משקיעים אחד בשני, שנכנסתם לשגרה שוחקת ואולי חו"ל, או קצת לצאת, או לקבל מתנה ממך קצת יעורר את הזוגיות?
אני במקומך הייתי קצת מנסה להשקיע בה יותר. אתם 6 שנים יחד ומעולם לא הייתה בעיה משמע היא לא איזו פזרנית גדולה וכנראה שגם אתה לא כזה קמצן (לצאת סופ"שים לבלות זה מאוד הגיוני ואפילו מותרות שלא כל הזוגות מגיעים אליה). אתה יכול לקנות לה מתנה נחמדה, או להכין לה ארוחת ערב, או לרכוש קופון (לא חייב להיות יקר ) לאיזה יומיים באיזה צימר או מקום נחמד. ולשים את הילד אצל הסבים או משהו. תנסה קצת להשקיע בזוגיות ותראה אם היא באמת כל כך פזרנית או שפשוט בא לה קצת לשבור שגרה ולעורר אתכם מהתרדמת
&nbsp

 

[מיתר פורט על אהבה]

חג שמח. אצלנו בדיוק ההיפך

אשתי מאוד חרדתית לגבי כסף, נלחצת מכל הוצאה. שנים לא נסענו לחו"ל. יש לנו שלושה ילדים, 12, 9, 7.5 כל החברים שלהם נוסעים כל שנה. הבן הגדול נסע איתי השנה פעם ראשונה. (אנחנו היינו בחו"ל בעבר, בלי הילדים, פשוט עד עתה היתה תקופת יובש של שמונה שנים)
אני בא באותן טענות בדיוק לאשתי. "למה אחרים נוסעים ואנחנו לא?"
היא כל הזמן אומרת לי "אתה היית צריך לגור במקום יותר צנוע שלא תקנא באחרים".
אבל אני רוצה לספר לך משהו. אני מבין שאתה לחוץ שאין, אבל חסכנות וקמצנות אינה באמת קשורה לכמה כסף יש. רוב העשירים הם קמצנים.
הנושא הזה קשור ליחס שלך לכסף, לחיים, לשחרר את השליטה. זה מה שקוראים state of mind.
אתה מציין שאשתך מעולם לא התעניינה במה שנכנס ויצא. אני מבין שהיא כאילו נשארת בחשיבה כמו של ילדה שלא מבינה למה ההורים כאלה קמצנים.
מה שאתה צריך לעשות בתור המבוגר האחראי. תכין לך גיליון אקסל, תכניס שם סעיף הוצאות והכנסות ותחשב מה שיש לכם ומה שאין.
תעשו סדר עדיפויות. אי אפשר גם צמידים ושרשראות וגם חו"ל.
אני מניח שגם אם תציג את זה לאשתך היא ישר תענה "מה אתה מבלבל לי את המוח, חיים פעם אחת, אפשר לקחת תשלומים". אבל, זה יכול לפחות לתת לך אפשרות להיות בקונטרול.
מצד שני, אם אתה רוצה שאשתך תהיה מאושרת, אתה תצטרך לתחזק את המערכת ולהיענות לחלק מהציפיות שלה.
זה לא שחור ולבן. אפשר לצאת פעם ב.... לצימר. אפשר גם לנסוע בעונות שאינן תיירותיות (לפני האביב, אחרי הקיץ) לאיזור קרוב.
יש דילים זולים שאפשר באמת לקחת בתשלומים. 3-4 ימים בברצלונה, סופ"ש ביוון.
אפשר למצוא את השטח האפור.
סתם שאלה: אם אתה טוען שאין לכם כסף, למה קניתם רכב חדש?
אתה יודע מה אתה משדר לאשתך? התירוץ אין לנו תופס רק כשזה משהו שלא מעניין אותי.
אני רוצה לתת לך טיפ, אתם יכולים למצוא לעצמכם מקור הכנסה נוסף מהבית. יש כאלה.
אני למשל מתעסק במכירה באיביי במקביל לעבודתי כשכיר. זה מכניס לי כסף שמאפשר לבזבז בלי לשאול את אשתי. היא לא מתערבת לי בכספים האלה.
אתה יכול להציע לאשתך למצוא איזה עיסוק שיתן לה כסף וסיפוק.
בכלל תמיד צריך לחשוב כיצד מתקדמים ולא להישאר באותו המקום.
לא יעזרו לכם רחמים עצמיים שאתם מרוייחים מינימום.
תמיד יש רעיונות. תחפשו בפורומים שקשורים לעבודה מהבית.
בהצלחה.
זה רק יהיה יותר קשה בהמשך. יש לכם כרגע רק ילד אחד.
בהצלחה

 

[חובטת שטיחים]

אם אתה מתנהג כמו "המבוגר האחראי"

אז לא פלא שהיא מתנהגת כמו ילדה... אז קודם כל תתחיל לכבד אותה, את הצרכים ואת הרצונות שלה ואז יש סיכוי שהיא תסכים לדבר איתך...
ולגבי הבעיה, יש כמה אפשרויות:
1- להפריד חשבונות בנק - תחלקו את ההוצאות שלכם בערך חצי חצי, אתה תיקח על עצמך את הקבועים: גן, משכנתא, חשבונות והיא תשלם את השאר: אוכל, נסיעות, בילויים, ביגוד וכו'. ככה אתה תדע שהדברים החשובים משולמים ושהיא תסתדר עם השאר.
2- תעביר את כל ניהול התקציב שלכם לידיים שלה, תיקח לעצמך דמי כיס של כמה מאות שקלים בחודש וכל השאר אצלה, שהיא תקבע את סידרי העדיפויות, תבצע את התשלומים השונים וגם תענה למנהל הבנק כשהוא מתקשר לעדכן שהחשבון מוגבל או שצ'קים חוזרים... בכל מקרה אל תחתום על שום הלוואה או הגדלת מסגרת וגם תעדכן את הבנק שכל פעולה מחייבת חתימה של שניכם.
3- תציע לה שאתה תהיה האחראי הבלעדי על ניהול התקציב שלכם, שהיא תקבל כמה מאות שקלים בחודש "דמי כיס" ואתה תקבע את סדרי העדיפויות שלכם תוך השתדלות להיענות לצרכים ולרצונות שלה בבילויים ונופש.
4- תציע לה לשבת ביחד על נתוני חשבון הבנק ולקבוע יחד את סדרי העדיפויות שלכם, תקציב ויעדים.
5- תציע לה ללכת למספר מפגשים של יועץ לכלכלת משפחה (יש גם סטודנטים מתלמדים שעושים את זה בחינם או בסכום סמלי כחלק מהסטאז' שלהם). תצפו יחד בכמה תוכניות של "משפחה חורגת" (התכנית לא להיט, אבל מעבירה יפה את הרעיון ומראה לאן אפשר להגיע עם טקטיקת הבת-יענה).

 

[מיתר פורט על אהבה]

אם הבנתי נכון בין השורות

אני מעריך שהיא בכלל לא בפאזה של חישובים. היא פשוט רוצה לעשות חיים בלי לחשוב מה יש , מה ניכנס לחשבון ומה יוצא ממנו.
לא ניראה לי שבכלל מעניין אותה להיות המבוגר האחראי. היא בכלל תשתף איתו פעולה בנושא התנהלות כלכלית.
אבל בואי נחכה לתשובה שלו.

 

[שמפרטי1]

צרכים?

צרכים ורצונות זה יפה.... מה לגבי חובות והתחיביות כלפי בעל ילד והבית שאת גרה בו....
אי אפשר לכבד רצונות שגבר רואה שהאשה שלו נותנת לילד שלה ללכת לישון ללא מקלחת ובמקום לקלח אותו היא מודאגת מבית מלון איפה הצרכים והרצונות של הילד הוא עדיין לא יכול לבקש "מקלחת"
אז סבבה אני עושה את זה אני עושה הכל ואם לי קשה אז אפשר להביא מנקה כי לכל הנשים בעבודה שלה יש מנקות

אז אם קשה לתפקד אם 1 למה לרצות לעשות עוד 3
אז למה התחתנתי? להיות עבד לאשה לילד וכספומט מה שהיא לא קיבלה מאבא שלה היא דורשת ממני.

 

[מריוס זכריה]

בוקר טוב

שמע ידידי.
אצל כל הזוגות יש גישות שונות לחיים. כ-ו-ו-ו-ו-ו-ל-ם.
ואם כבר ביקרת בפורום הזה בעבר, שמעת אותי מרצה על שלב מאבקי הכח, שהוא שלב הכרחי בכל קשר זוגי. מה שמאפיין את השלב הזה הוא מאבקים מרים, אכזבה, כעס, תלונות קשות על הצד השני, ומאבק נצחי על השאלה "מי צודק".
&nbsp
אם אני אגיד לך שאתה צודק, או שאני אגיד לך שאשתך צודקת, אני רק מלבה ומזין את המאבק שלכם.
&nbsp
עכשיו אתה בוודאי שואל: מה עם הצדק? מה עם האמת? מה עם ההיגיון הבריא וההיגיון הכלכלי? מה - הכל סובייקטיבי ולא חשוב? מה עם השורה התחתונה בבנק?
&nbsp
ועל זה אני עונה שאתה כמובן צודק.
&nbsp
העניין הוא שאולי גם היא תשאל שאלות משלה, כמו למשל: מה עם איכות החיים? מה עם שמחה? למה הוא קובע את סדר העדיפויות ולא אני? ולמה הוא לא מחזר אחרי ומראה את אהבתו? וכולי וכולי. (אין צורך שתענה - אני יודע את התשובה שלך לכל אלו: זה בגלל שהיא לא מקיימת את חלקה בחוזה. נכון?)
&nbsp
לכן אני תמיד אומר שבזוגיות יש תמיד שני צדדים צודקים, שמרוב שהם פגועים, הם לא מסוגלים להכיר בנקודת המבט של השני.
&nbsp
---
&nbsp
ועכשיו העניין הוא כזה.
הבחירה בידך.
אתה יכול להמשיך להתווכח על זה שאתה צודק.
או שאתה יכול להתחיל לחשוב בצורה אחרת.
&nbsp
אם תמשיך להתווכח על זה שאתה צודק, יקרו שני דברים:
1. אתה אכן תרגיש צודק, וגם חלק מהעולם יצטרף אליך ויתמוך בעמדתך.
2. לא יהיו לך יחסים זוגיים. או שתתגרשו, או שתחיו יחד במריבות וכעסים. טוב לא יהיה.
&nbsp
אם תתחיל לחשוב בצורה אחרת, יש סיכוי שתחזרו ותתקרבו. זה לא קל, זה מנוגד לאוטומט, אבל זו הדרך הנכונה.
&nbsp
לבחירתך.
____________________________________
מריוס זכריה, מטפל, מנחה ויועץ אישי, זוגי ומשפחתי
&nbsp
&nbsp
&nbsp

 

[חובטת שטיחים]

יצא המרצע מן השק...

קודם זה היה רק עניין הכסף, פתאום זה עוד כל מיני עניינים... (ח.ח. לנוסעת המתמידה שעלתה על זה עוד לפני שפתחת את הפה...).
אז ככה: אישתך היא מי שהיא, היא לא תשתנה הרבה, היא לא תהפוך שקולה ואחראית ומחושבת. כתבת שהיא נחמדה וכייפית וקלילה, וכנראה שאילו תכונות שלה שאתה אוהב.
עכשיו אתה קודם כל צריך לעשות את החשבון שלך: באילו תנאים תוכל להמשיך ולנהל זוגיות עם אישתך. האם היא חייבת להשתנות ב-180 מעלות? האם יספיקו רק 90 מעלות או שאפילו אם היא תסכים לאפשר לך לנהל את התקציב יספיק לך.
עם ההחלטה הזאת תפנה אליה ומשם בעצם יתחיל מו"מ לעיצוב מחדש של הזוגיות שלכם.
תיקח בחשבון שגם לה יהיו דרישות: אולי היא תעדיף נופש שנתי בחו"ל על פני רכב חדש. אולי מבחינתה מסעדה טובה פעם בחודש עדיפה על ביטוח חיים...
בכל מקרה סביר להניח שיהיה לכם קשה להידבר ביניכם כי הפער קצת גדול ולא בטוח ששני הצדדים בשלים כבר למו"מ (כן, כן, גם אתה נשמע קצת תוקפן וככה לא ניגשים למו"מ שבו ידרשו פשרות). לכן ההמלצה היא טיפול זוגי.
אם אחרי כן יתברר שהפערים עדיין בלתי ניתנים לגישור, תמיד אפשר להיפרד...

 

[גארוטה]

גישות שונות בחינוך

לא בהכרח קיימות בשל העובדה שאתה אשכנזי והיא מרוקאית בדיוק כמו שהסיבה שאתה 'קמצן' והיא 'פזרנית' היא לא עניין עדתי.
אני בטוחה שכשהכרתם דווקא אהבת את הבדלי המנטליות שלכם ולכן בחרת בה ולא במישהי מחושבת/שקולה/ שדומה לך...אממה למרות ההכחשה שלך אי אפשר להתעלם מהבוז שלך כלפי האוריינטליות שלה שמשום מה מהפה שלך נקראת כמו מילה עם משמעות שלילית.
אז לדעתי, לא הגישה שלה לכסף היא זו שמפריעה לך אלא היא עצמה ומה שהיא מייצגת ..פתאום גילית שאתה לא יכול לשמוע את זה וגם לא לחיות עם זה כי אחרת, הבעיה שאתה מעלה יכולה לבוא על פתרונה בדרכים מאד פשוטות ולא יקרות כמו פעם בשבועיים סרט וקפה , או פעם בחודשיים שלושה צימר נחמד ולא יקר..
קיצר, זה לא היא זה אתה

 

[שמפרטי1]

לרצות להתעסק בעיקר זה.............

להתעסק בילד בבית בבעל....ב מ ש פ ח ה!!!!!
לרצות סבלנות לילד לחינוך,להתמקד בערכים,באהבת הארץ משהו עם משמעות.
זה עיקר החיים הקמת בית בישראל זה לא סטיקר על לוח מודעות הנה התחתנתי אני כמו כולם אפילו יש לי ילד. עכשיו צריך עוד 2 ומשכנתא גדולה ומלא זהב.
לא להיות אטום בבועה ורודה.
מה היא מייצגת?לא הבנתי?
&nbsp

 

[גארוטה]

לא לגמרי הבנתי

את התשובה שלך...
קודם אתה מתלונן שהיא בזבזנית ואתה מחושב
אחכ שהיא מרוקאית עם מנטליות אוריינטלית שלא מתאימה לך
עכשיו זה חינוך וערכים לאהבת הארץ...הילד בן שנתיים!

 

[מפלצת או ילדה]

איזה תקלה

הבחורה המרוקאית רצתה לברוח מהאבא המרוקאי הפרימיטיבי והקמצן והלכה לשדרג ת'עצמה עם אשכנזי נאור. האשכנזי הנאור בתורו רצה אישה קטנה שתמרק לו את ארבעת קירות הבית יום וליל והלך על מרוקאית כדגם מובחר.
אממה, קיבל אחת שגם עובדת, גם לא משתעבדת לבית, גם רוצה שיוויון בחלוקה בנטל הגידול <אני מקווה שלפחות אתה מקלחת את הילד, אחרת חראם, תפרחות וזה...

>, וגם רוצה להחליט על הכסף שהיא מרוויחה מה הם סדרי העדיפויות שלה להנות ממנו. רק לי זה נשמע כמו הפמיניסטיות האשכנזיות המעצבנות האלה?!

ואילו היא, במקום האשכנזי הנאור שייחלה לו קיבלה מרוקאי חשוך רוטן ומתקטנן, בול כמו אבא שלה! שרק רוצה להשתלט על כל הבית, על כל הכסף, ולחנוק את כולם ולא לתת כלום! רוצה לחסוך עליה! <וכאילו, ביננו, מה עכשיו תתחיל לפוצץ סכומים עליה? על מרוקאית?!

חצי מהעבודה היא לא עושה!

>
בקיצור, עיוני, זה לא עניין של גישות שונות לחיים. זה סט תואם של ציפיות נכזבות

 

[שמפרטי1]

נכון

ועכשיו אני יתן לה את הילד+התחתונים שהיא באה איתם ואני מחזיר אותה יפה לאבא שלה.
אולי הוא ירצה לפוצץ עליה סכומים ויעזור לה לקלח את הילד יכין סלטים לשבת במקומה כי יש לה ילד היא לא יכולה היא עייפה וחלשה כל הזמן מלא לעשות כלום
אולי הוא יתחשב בה כי מאז שהילד נולד יש לה מיגרנות וכאבי ראש ותופעות לא מוסברות.
אז לכל הנשים הקטנות באשר הן שרוצות להסתדר בחיים על חשבון אחרים לא תמיד זה יעבוד לכן
תבדקו טוב קודם אם אתם בשלות להיות אמהות כי לשם הזה יש תפקיד גם ואחריות
על תבנו על אחרים שיעשו את העבודה במקומכן.
באמת, לא תעשו כלום אף אחד לא צריך אותכם נטל.
שבת שלום.

 

[מפלצת או ילדה]

אתה נשמע לי צ'ארמר אמיתי ואחלה בעל

!
מקווה שהיא לא תקדים אותך עם ללכת עם הילד לאבא שלה, ולהשאיר לך את התחתונים

 

[נומלה]

אתה גם קורא את מה שאתה כותב?

אי שם במעלה השרשור היא היתה טובה ונחמדה. איך התרחש המהפך כל כך מהר?
(ושאלה קטנה שפשוט אי אפשר בלעדיה: היא עובדת ואתה עובד. למה זה תפקידה האישי לקלח את הילד? אתה לא מכיר את הסבון?)

 

[חרסינה משורינת]

במקום לתת לה דגים - תן לה חכה

קודם כל שב איתה והסבר לה את החשיבות של הנושא- עתיד הילדים , המשכנתא על הבית וכן הלאה- הוסף מספרים .

אחר כך תאמר שאתה רוצה לבוא לקראתה אבל אתה לא יכול להוציא מהאוויר- הראה לה את ההוצאות השוטפות ואת ההכנסות. למשל איך קניה שבועית של מזון יכולה לצמוח לשליש מההוצאות.

גם לא מזיק שאם תוכלו תראו כמה הרצאות בנושא או שהיא תבחר לקרוא ספר בנושא- הסבר לה שכדי שתוכלו להגשים דברים מהסוג שהיא מצפה צריך לטכס עצה יחדיו.

אחרי שעשיתם את זה וחכה כבר יש- הצע לה לגבש איתך או בלעדיך תוכנית לחסוך קצת כסף לזמן האיכות שלכם יחד כל חודש- אולי יציאה פעם בחודש למסעדה זה דבר אפשרי כשהילדים אצל ההורים?

אולי אפשר לייצר מקור הכנסה נוסף? (למשל מכירת אוכל שאפתה בשבת בבית- חישוב פשוט עלות תוצאה). תראו איך אתם מתגמשים. זה חשוב לתדלק זוגיות .

אפשר גם לשים קצת כסף בכל חודש בצד בשביל משהו שאתם חוסכים לו - כמו חופשה פעם בשנתיים שלוש , או תכשיט כלשהו- ובכסף הזה לא נוגעים ויהא מה. אבל מה שחשוב הוא לשתף ולתת כלים. אתה צריך להבהיר לה שכאדם אחראי אם זה רצונה אתה יותר מפתוח אבל לא על חשבון חינוך הילדים או המשכנתא על הבית.

בנוסף ישנן יציאות מהנות שאינן עולות כסף - למשל טיול אופניים בירקון, פיקניק נחמד, סרטים בסינמטק או בלילה לבן שלדעתי מחירם עשרה שקלים לכרטיס, יציאה לחוף הים עם בירות ואבטיח - הוצאות מינמליות ונהנים.

לי ולחבר שלי הייתה אותה בעיה - הוא תימני ואני מרוקאית. מה שקבענו היה שיהיה לי תחום אחד בו אני כן יכולה להגיע לתקרה מסוימת של כסף כל חודש ולהנות ממנו (במקרה שלי אני מאוד אוהבת לבשל והוא נהנה מהאוכל. העניין הוא שאני מבשלת כל מיני דברים איזוטרים).

חוץ מזה חשוב שתנסה להבין שחלק מתפקוד שוטף והוצאות זה גם הזוגיות שלכם - תחזוק שלה אחרת הדבק מתמוסס מהשגרה וחשוב לגוון ולהחזיר קצת צבע ללחיים .

בהצלחה

נ.ב. כמו שרשמו זה נשמע לי בעיקר שיש הזנחה לאו דווקא כספית של נושא האינטימיות שלכם ויש לדבר גם על חלוקה שוויונית בבית של מטלות היומיום.