גישושים ראשונים

[jaff]

גישושים ראשונים

שלום לכולם, מאוד חמים ונעים פה...זוהי הפעם הראשונה שלי ואשמח לקבל קצת רקע ועצות. לאחר התמודדות עם מחלה, אנחנו נאלצים לבחון נושא של פונדקאות (יש לנו עוברים מוקפאים ורקמת שחלה שהוקפאה. אך אין לי שחלות והרחם כנראה לא מתפקד. אה.. אצל בעלי שיחיה טפו..טפו.. הכל בסדר). האמת היא שלא מדובר על תחילת התליך כעת, אלא בעוד תקופה (עפ"י המלצת הצוות רפואי). בכל מקרה - נראה לי לא רע להתחיל לחשוב על הצד החיובי של הרפואה המודרנית..קראתי חלק מהפניות בפורום ואשמח אם תוכלו לענות לי על מספר שאלות: * אשמח לדעת איך ואיפה אפשר ללמוד על הנושא (מבחינה חוקית/ רפואית/ רגשית ו.... * מה סדר גודל של העלויות ? זה חלק שקצת מפחיד אותנו.. במה משתתפת הקופה/ המדינה ומה ע"ח הזוג? * האם קיימת "תקופת המתנה" או בירוקרטיה שכדאי להתחיל כעת? * ולנושא שבעיקר מטריד אותי (בהכל אשמה הוליווד): האם ועד כמה נפוצים המקרים שבהם האם פונדקאית מחליטה להחזיק בילד. ובאיזה עוד נושאים יש להתמודד בקשר שבין הזוג לפונדקאית? *ואם כבר קושיות... האם ניתן שהפונדקאית תהיה קרובת משפחה ?(אמי בת 50 או דודה?) תודה מראש ושבוע נפלא.

 

[עָנת]

JAFF שלום ../images/Emo140.gif

יש מספר דרכים "ללמוד" על הנושא הפונדקאות. והדרך הראשונה היא לקרא את הפורום

,עכשיו ברצינות:את יכולה להכנס למאמרים ולקישורים שבפורום,יש כל מיני כתבות בנושא. את יכולה לטלפן לאביבה נמרודי -במשרד הבריאות 02-5681275. אביבה מרכזת את כל הנושא

בקשר לעלויות: את יכולה לפנות אלי במסר,בגדול זה בין 24-28 אלף $. קופת החולים משתתפת רק בטיפולי ההפריה!!!!! במסגרת החוקים,אסור שפונדקאית תהיה קרובת משפחה.וכמו כן הפונדקאית אחרי הלידה מחויבת למסור את הילד לזוג(אבל בינינו,למה שהפונדקאית תחליט לשמור את הילד בשבילה,הרי הילד לא שלה,ולא נושא מטען גנטי שלה. דברים כאלו לא בבית סיפרנו.... בכולופן ,שיהיה לך בהצלחה בתהליך!

 

[מירבי*]

ברוכה הבאה לפורום../images/Emo20.gif

לפני הכל אני מאחלת לך החלמה מהירה וסופית מהמחלה. לפני שאת ניגשת לתהליך הפונדקאות צריך להמתין שיעברו 3 שנים מהמחלה כדי להוכיח ריפוי מלא. ענת ענתה לך על רוב השאלות, אני מציעה לך לקרוא בפורום, ההודעות שכתובות כאן משקפות יותר מהכל את ההתמודדות עם התהליך בכל המישורים, הרגשי, החוקי והרפואי. קופות החולים מממנות רק את הטיפול הרפואי הכרוך בפונדקאות, כל השאר חל על ההורים. בהצלחה ואנחנו כאן לכל שאלה

 

[נתי26]

שאלה

הי מירבי.. אם תוכלי להבהיר משהו עבורי... כתבת שיש להמתין 3 שנים מהמחלה. כלומר, אם עברתי כריתת רחם לפני חודש, רק עוד 3 שנים אוכל להתחיל בתהליך??? אני מודאגת.. נתי

 

[מירבי*]

היי נתי

תלוי מה הסיבה שבגללה כרתו לך את הרחם. במקרים שמדובר בכריתה בעקבות סרטן, מבקשים לאפשר לאישה להחלים לגמרי כדי שתוכל לקבל טיפול הורמונלי שיאפשר שאיבת ביציות.

 

[עָנת]

הי נתי../images/Emo24.gif

ואני דווקא מציעה לך:בעקבות הארוע הלא נעים כלל שעברת

. אני דווקא חושבת שהגוף והנפש זקוקים להחלמה והתחזקות! חמודה,בתהליך הפונדקאות מוציאים הן אנרגיות נפשיות,פיזיות(שאיבה,הורמונים,וכיוצ"ב,ואנרגיות כספיות

. לדעתי האישית:חכי עוד קצת! שום דבר לא יברח. הנפש שלך תחילה צריכה לעקל ולהשלים עם מה שקרה!(ומינסיון,אני יודעת שזה לא מה בכך...) בכל אובדן כלשהוא יש את שלב הכחשה,האבל,הקבלה.... מחזיקה לך אצבעות להחלמה מהירה

והסתערות מוצלחת ומבורכת על הפונדקאות כשאת חזקה נפשית ופיזית(והבעייה שנגרמה לך,תסתכלי עליה,ותהיה בטוחה שהיא לא תפריע או תשבש את החלומות שלך)

!

 

[נתי26]

כרגיל, אתן מקסימות ../images/Emo141.gif

היי תודה על התשובה המהירה. אכן עברתי כריתת רחם עקב סרטן. אני יודעת שאני צריכה עוד להחלים פיזית וכמובן נפשית. אבל אני מרגישה שאני חייבת לעשות משהו...לקדם את הנושא. אני יודעת שזה תהליך ארוך ואני מרגישה צורך להתחיל מהר, אני חושבת שזה יעזור לי להתמודד. חוסר האונים שובר אותי, אני מרגישה צורך ב"עשייה". מבינות למה אני מתכוונת?

 

[עָנת]

תספרי לי מה זה "עשיה"../images/Emo3.gif

לי יש קוצים בתחת כבר!!!!!!!!!!! רוצה להמשיך,להתקדם והתחיל מחדש!!!! מאחלת לך עשיה נבונה,מתונה ומוצלחת!!!!!!

 

[jaff]

תודה ../images/Emo24.gif

ענת ומירבי תודה על התשובה והמידע. מדהים לקרוא בפורום ולגלות שיש כ"כ הרבה תמיכה. המתנה של 3 שנים נשמעת ארוכה ומעט מיאשת - אבל יש בזה לא מעט הגיון... האמת היא שאני מרגישה צורך להוכיח גם לעצמי את ענין הריפוי המלא. יש בי את הפחד של להביא ילד ואז לא להיות כדי לטפל בו... נתי, אני מאוד מזדהה עם מה שכתבת. ההרגשה היא שפתאום בחיים שום דבר לא פשוט ו"נורמלי" ויש כל הזמן את הרצון לחזור לשיגרה שפויה. השאלה היא אם זאת לא קצת "בריחה" מההתמודדות עם הניתוח והטיפולים? (וסליחה על הפסיכולוגיה בגרוש.. אני פשוט מכירה את זה מגוף ראשון) . אני מאוד מתחברת לתשובתה של ענת - הקדישי את האנרגיה לעצמך עכשיו. תשקיעי, תגדלי תתטפלי ותאהבי את האמא של הילד שלך... אני מרגישה טוב לדעת שהאופציה לילד משלנו קימת (מסובכת ככל שתהיה...אבל עם הרבה אנשים טובים בדרך), ונראה לי שאפשר להניח לזה כרגע כי לא ממש נראה שיש מה לעשות בענין.טוב נו... אני לא באמת מאמינה שאצליח לעזוב את זה לגמרי...זה נראה לי די בריא לפנטז ולצפות לזה, הענין הוא ללמוד להניח לזה גם כשהחברים מסביבנו מלטפים את הבטן העגלגלה של נשותיהם וכשהילדים מתרוצצים.... אולי פשוט נאמץ עוד כלב ואולי חתול...

?