שחיתות בביה"ד הרבני
ביה"ד הרבני יכול להפקיע רכוש וממון מאדם, אבל לא את אשתו של האדם. כי האשה אינה רכוש. מדובר כאן בקשר נפשי שנקשר ואי אפשר להפרידו בכוח גם אם הוא חד צדדי, אלא בהסכמה. לכן חייבים להביא אותו למצב של רצון לתת גט. כי גט שניתן בכפיה - הוא לא גט תקף. הוא סתם נייר. אנשים לא מבינים שנישואים הם הליך דתי בעומק הנפש, ולא עניין חברותי או כ"כ מחייב וכמעט נצחי, מוטב לה שלא תינשא.
הוא הדין לגבי הבעל. יש לבעל מחויבויות כבירות בחיי הנישואים שלא נמצאות בשום הליך חברתי אחר. או אפילו ממוני. הבעל משתעבד לאשתו כל זמן הנישואים. ממש כעבד. נישואים זה לא חברות ולא היכרות ולא סטוץ ולא זנות ולא ביזנס. זה דבר עמוק הרבה יותר. נתון בעמקי הנפש. נוצר בהליך שבו אלוהיהם של המעורבים היה שותף לו, ע"י נישואים, ולא ייפרם אלא בהשתתפות אותו אלוהים, כלומר ע"פ חוקי האל. זה היה הסבר קצר למי שלא מבין למה לא פותרים בעיות כאלו בזבנג וגמרנו.
יש גם טקסים למטרה הפוכה לחלוטין: כקניין הגבר אם הוא רוצה לזרוק את האישה מעל פניו בגלל פילגש למשל, מביאים אותה בכפייה לסידור הגט והיא מגורשת. אם צריך והיא לא באה מרצונה לסידור הגט, המשטרה תעצור אותה ותחזיק אותה מאחורי סורג ובריח עד שיקראו לבעל לבצע בה את זממו ולאנוס אותה לגט.