לא הייתה לרומאים מדיניות של גירוש
שלא כמו הגירוש לבבל, העזיבה של היהודים את הארץ לאחר המרד הגדול ומרד בר כוכבא לא הייתה הגליה מאורגנת. זו הייתה עזיבה של יחידים, פשוט בקנה מידה גדול. ראשית ההגירה עוד לפני המרידות, כאשר ה"פאקס רומאנה" איפשר להגר לכל רחבי האימפריה בקלות ובבטיחות יחסית (למען האמת, ראשיתו של תהליך זו עוד בתקופה ההלינסטית). אחרי ההחרבה של המרכזים בארץ ישראל - מרכזים של אוכלוסייה, כלכלה, הנהגה ולימוד - עלו מרכזים אחרים ברחבי המזרח התיכון שמשכו אליהם מהגרים. הקהילה המבוססת בבבל היוותה מרכז מתחרה לארץ ישראל עוד קודם, המרכז באלכסנדריה היה חשוב וכן הלאה.