גירושי האונס....

[סחוגיפלצת]

גירושי האונס....

שלום חברים שאלתי מופנה לאלו שהגירושין נכפו עליהם. איך אתם מתמודדים עם הכאב? בזמן האחרון אני ממש מתחרפן. מרגיש שאני נשרף מבפנים ובא לי למות (לא באופן מילולי...) ממש מתגעגע ועדין אוהב אותה. וזה עוד בכלל לפני הגט! תודה לעונים. ולא תודה ללא עונים. סתם סתם...

 

[snoopy36]

מי אנס את מי???????

למה מאונס? למה ניכפו? אצלי...אחרי שעזבתי את הבית היכרתי בחורה...חבל"זות...אהבתיה יותר מכל....אפילו יותר מהXית... כשניפרדנו,הרגשתי כמוך...רק זמן אח שלי....רק הזמן ייעשה את שלו... אם זה לפני הגט...אולי שווה לנסות לנסוע רוורס?(להחזיר את ה

לאחור???

 

[מפתח של חביתוש]

לאט לאט ובזהירות.

שמע, גירושין זה מעמסה נפשית לא קלה, על אחת כמה וכמה כשזה נעשה בצורה כזו. הלוואי שהיו "תרופות פלא". אבל יש כמה דברים שיעזרו, גם אם לא ממש ירפאו.

שמור על המצפון שלך נקי.

תבכה, תתגעגע, תכאב. אל תתעלם מהרגשות האלה - הם רגשות מרפאים. תצרח אל השמים אם זה מה שאתה מרגיש שאתה רוצה לעשות. ומצד שני, אל תתבייש לבכות אל הכרית. מותר לך - זה לא עושה אותך פחות "גבר גבר" (ובכל מקרה אנחנו לא נספר)

אל תשכח את הרגעים היפים שכן היו. ואני בטוח שהיו - אחרת לא הייתם מתחתנים ..

זה הזמן לשבת עם החברים האמיתיים שלך, לכוס בירה / מה שזה לא יהיה שאתה מעדיף לשתות, ופשוט לשוחח על מה שיושב לך על הלב. החברים שלך צריכים רק להקשיב, אל תצפה מהם לתשובות או לתובנות - רק לאוזן קשבת. ולבסוף, שוב את מה שכתבתי בהתחלה - וזה אולי הכי חשוב מהכל

שמור על המצפון שלך נקי

שולח לך במסר את הטלפון הסלולרי שלי אם תרצה לשוחח.

 

[סחוגיפלצת]

לבכות אל הכרית...

הגעתי למצב של לחלוחית קלה בעין, בשבילי זה המון. הפעם האחרונה שבכיתי הייתה לפני 4 שנים בגין מוות.

 

[פרפרים רוחשים]

יש לך ברירה?

מתי נפרדתם? אם עברה תקופה קצרה, סביר שעוד יהיה קשה. מניחה שאם הפרידה לא באה ביוזמתך, לה היה זמן לעכל את המחשבות והרצון שלה. עליך זה נחת פתאום. (למרות שבטח גירושים לא ממש נוחתים "פתאום" ובכל זאת-) פשוט צריך להעביר את הזמן. אז זו הזדמנות לנסות דברים חדשים. הרפתקאות. למלא את עצמך. להיפגש עם אנשים (ואם לא בא לך להפיל את עצמך על החברים,או שהם עסוקים- אז בשביל זה יש לך פה אחלה קבוצת תמיכה עם אחלה אגף ירושלמי כמוך : ) וגם אם לא בא לך ואתה רוצה להשתבלל ולהתכנס בצער, עדיין אתה חייב להתאושש. בשביל עצמך. בשביל העתיד. נכון שלא רצית להיקלע למצב הזה, אבל חוץ מהבאסה, אתה יכול לראות בתקופה כהתחלה חדשה והזדמנות להעז משהו שעוד לא העזת. יודע מה, אם יהיה לך טוב וחזק מבפנים, יכול להיות שמשהו באהבה שלכם יתחדש ויכול להיות שאתה תעבור הלאה לשלב החדש בחיים שלך. רק אל תחליט שאתה תוקע את עצמך עם רגשות לא רלוונטים. בהצלחה

 

[סחוגיפלצת]

אז ככה:

עזבתי את הבית סופית בפסח. אבל הפצצה נפלה עלי קצת פחות מחודשיים לפני כן. הסכמנו שאשאר בבית על מנת שאוכל להמשיך לעבוד, כדי שאוכל להתאפס על עצמי ובגלל שלא הסכמתי פשוט לקבל את זה וזהו. עוד יומיים אנחנו נפגשים ברבנות ושם זה אמור להיגמר. אין שום סיכוי שבעולם שנוכל להחזיר את הגלגל לאחור. גם היא לא מוכנה לשמוע כלום וגם אני לא חי בעולם של פנטזיה- לא ליקקתי דבש לקראת הסוף ואני יודע שכל הבעיות לא יעלמו כלא היו. פשוט זה כל כך הרבה לספוג בפרק זמן כל כך קצר. איבדתי בבת אחת בית, רכב, עבודה ומשפחה.

 

[שוב מתחילה מחדש]

זה לא פשוט בכלל לאבד את הכל

מצד שני קיבלת מתנה להתחיל מחדש ואפילו בצורה מוצלחת יותר. מותר וחשוב להתאבל על הקשר שהיה, מה גם שהכל מאוד מאוד טרי. למות? מה פתאום! החיים שלנו יקרים מפז גם אם נראה לנו אחרת. אני מבטיחה לך שבעוד מספר חודשים הכל יראה יותר טוב. שווה לחכות

מה לעשות בינתיים? להתחיל לטפל בעצמך. לפנות לאיש מקצוע. אם יש צורך - אז לפנות לרופא המשפחה/פסיכיאטר ולהתחיל לקחת לתקופה כדורים נגד דכאון. בשלב הראשוני, אני ממליצה בחום לקחת רסקיו (אלו טיפות טבעיות שמרגיעות מעט). אין שום דבר רע בלבקש עזרה. אתה רק יכול לצמוח משם

 

[סחוגיפלצת]

אני חושב שאני עדין קצת רחוק מזה

 

[פרפרים רוחשים]

המכות האלה...

תמיד נופלים עליך בצרורות ואלי מסמנים לך- להתחיל מהתחלה לשנות הכל ויש משהו מאוד חייתי ומחייה בנקודת האפס (אם לא נסחפים לתוך הצער והביקורת העצמית שיכולה להתעורר...)

 

[מיצה נבים]

האם יש ביניכם עניינים שאפשר לתקן?

יש דרך חזרה? אם לא, מסכימה עם חלק מהדברים שכתב לך מפתח של חביתוש, לגבי המצפון- רק אתה יודע

 

[מפתח של חביתוש]

המצפון הנקי - הסבר

תיארתי לעצמי שזה עשוי להצריך הסבר - ולכן הכנתי כזה

מצפון נקי זה לאו דווקא ממעשים - אלא גם ממחשבות. קל מאוד לעבור למוד של שינאה וכעסים. זה רק מכלה כוחות, ולא נותן דבר. חבל, לא ? תקופת הגירושים יכולה לרסק אנשים - וזו תקופה בה המתגרשים - בין אם הם הצד היוזם אם הניזום - צריכים כל שביב של כח שהם יכולים לאסוף. במיוחד אם זה גירושין שהם לא קלים.

 

[סחוגיפלצת]

דווקא מהחינה הזאת אני מכוסה.

ובדיוק אתמול חשבתי על זה. כמה שאני מקבל יחס קר, מנוכר, וכאל זר. אני לא מצליח ובכלל לא מנסה לחוש רגשות שליליים כלפיה. יהיה מה שיהיה אני רוצה בטובתה. אין בי כעס או שנאה. פשוט כאב רב. הרבה זמן לא הרגשתי ככה. אפילו לא כ"נדפקתי ונזרקתי" (יו, נוצלתי מינית. איזה שאקל אני

) אין רעל בגירושין הללו ואפילו עשינו הסכם בבית המשפט. קשה לי עם העובדה שהאישה שאיתה התחתנתי וכל כך אהבה אותי כבר לא רוצה אותי לידה בכלל. כהרף עין היא מחקה אותי ואת כל מה שעברנו, או לפחות זה מה שהיא בהצלחה רבה מנסה לשדר.

 

[סחוגיפלצת]

למען הסר ספק: חינה=בחינה

חינה אחת כבר הספיקה.........

 

[שוב מתחילה מחדש]

אל תשכח שגם לה קשה

ויכול להיות שהיא משדרת קור כי ככה היא מתמודדת עם הדברים. אולי היא יודעת שקשה לך ואם היא תראה יותר רגשות אז היא תשלה אותך שיש סיכוי והיא לא רוצה לעשות את זה.

 

[סחוגיפלצת]

וזה מה שמוציא אותי מדעתי!!

אני מת לדעת מה עובר עליה, עם מי (...), מה היא חושבת, מה היא מרגישה, האם בכלל אני חסר לה. ואין לי שום דרך לדעת.

 

[שוב מתחילה מחדש]

למה זה חשוב?

ואם היא מתגעגעת? ואם כואב לה? היא עדיין קיבלה החלטה לקום וללכת וצריך לכבד אותה

 

[סחוגיפלצת]

זה לא סותר את כיבוד ההחלטה

ארגיש יותר טוב אם אדע שאני עדין חשוב לה\שהיא מתגעגעת אלי\ שעדין נשאר שם משהו

 

[מיצה נבים]

זה לא יקשה עליך?

לדעת שלמרות שיש אהבה משני הצדדים, היא לא מוכנה להיות יותר? אין לי ספק שהייתי נקרעת רק מלדעת כזה דבר אם הייתי במצבך.

 

[סחוגיפלצת]

לא

מה שכואב לי זה שהיא כבר לא אוהבת אותי

 

[מיצה נבים]

אני חושבת שזה הדבר הכי מרוקן שיכול להיות.

לשני הצדדים, להבין ולקלוט שאין שם אהבה יותר