גירושין של הורים מהגן

גירושין של הורים מהגן

יש לי זוג הורים שהחליט השנה להתגרש. רק שהתהליך הופך להיות מכוער מיום ליום.
באחד מהימים הגיע האב לקחת את בנו. האם טענה כי הבן נחטף מהגן מתחת לאפי. לא היו דברים מעולם.
כתוצאה מכך נתבקשתי להגיש תצהיר מטעם עורך הדין של האבא בו אני מודה שהאב לקח את הילד מהגן ולא חטף אותו כמו שטענה האם(אין צו הרחקה ואין עדיין הסדרי ראייה כך שמבחינה חוקית לאב אותן זכויות כמו שלאמא).
לציין כי אם לא הייתי חותמת על ההצהרה היו מזמינים אותי להעיד בבית המשפט - מה שממש ממש לא מתאים לי.
עכשיו אני חוטפת צעקות מהאמא למה אמרתי את זה ולא תמכתי במה שהיא אמרה. הבהרתי לה שאני נטרלית וזו דעתי.
הטלפונים לא מפסיקים.......מה עושים? איך שומרים על נטרליות במקרה כזה? לציין שוב...שהגירושים האלה הופכים מכוערים מדי יום ואין לי רצון להיות מעורבת מעבר למה שאני כבר.
קרה לכן? מה עושים? הבהרתי לאמא שאין לי כל עניין לשוחח בנושא. אני מתחמקת משיחות איתה....אבל היא לא מפסיקה.
אני מרגישה שמתגרשת יחד איתם עוד מעט
 
אמרי לאמא שאת לא צד בעניין,ושלא יערבו אותך

בדיבור, בריכול, ובכל דבר ששייך לגירושים שלהם.
תגידי שמי שבא ראשון לקחת את הילד הוא האיש המבוגר האחראי שבא לקבל את בנו ואת בטח לא יודעת מי אמור להגיע.....

הבהירי להם שאת לא מתערבת לטוב ולרע ואת לא מוכנה לקחת צד ושלא תערב אותך בכלל.
 
מאבק גירושין - קרה וכך פעלתי

בעקבות פניה של אחד ההורים לאסור על ההורה האחר לקחת את הילד, ולאחר שהתקשר עו"ד והבהיל את הצוות בטענה שהילד נלקח בניגוד להוראת בית משפט (מה שהתברר כלא נכון) . בדקתי והתיעצתי עם בית דין לעבודה ובמשרד הרווחה. הובטח לי שחוקית , כל עוד אין בידי פסיקה של בית משפט, אל לי להענות לשום בקשה מאף אחד מהצדדים או לאף אחד מעורכי הדין שלהם. לא לדבר איתם ולא לאשר או להפריך שום אמירה. כמו כן אסור לי למנוע מאף אחד מההורים לקחת את הילד.

זימנתי את שני ההורים לשיחה.
פתחתי ואמרתי שאני מבינה שיש חילוקי דעות ושהמצב שלהם ודאי מתוח ומסובך. וככל שינסו להשאיר את הילד מחוץ למאבק הוא נחשף גם בדרכים סמויות.
אמרתי שכנראה שהגן הוא המקום שאיליו הילד יכול להגיע ולהרגיש שאין בו מתח וכעסים סמויים ושהוא יכול להתפנות בו לגמרי לעיסוקיו ולצרכים ההתפתחותיים שאמורים לעזור לו להמשיך ולתפתח באופן טבעי תוך יצירת מקום בו הוא מרגיש מספיק בטוח לאפשר את זה.
הבעתי המון אבנה ואמפטיה לקשיים שבהם הם נתקלים . לא לקחתי צד ולא אפשרתי דיון בסוגיות נקודתיות. רק דאגתי להעצים ולשים להם מול העיניים את הילד ואת המקום שלו בתוך המאבק . הזכרתי להם שלא רחוק היום והמלחמה שהם מנהלים היום תהיה נחלת העבר עבור שניהם. אבל לילד יכול להיות שזה יהיה מסובך אם יתעלמו כרגע מהצרכים שלו. כאשר יש סיכוי ממש טוב שאם יאפשרו לו להשאר בטוח ולא שייך למאבק הוא יוכל אפילו להפיק תועלת בעתיד מכך שהוריו נפרדו.
הבהרתי שמעתה אני מבקשת שלא יערבו את הצוות ואותי בתהליכים המשפטיים, אלא אם יוצא צו האוסר על מי מהם לקחת את הילד. כמו כן דרשתי שידברו רק איתי בנושא ולא עם הצוות וכמובן שתמיד לא בשעה שיש קהל ילדים בסביבה לא כל שכן בנוכחות בנם.
היו התנצחויות במהלך השיחה, אותם קטעתי ואמרתי שאני רק גננת ולא יועצת זוגית וגם לא עו"ד ושאינני בקיאה בסוגיות המשפטיות ולכן אין לי שום דרך לעזור או לשפוט מי מהם. שוב ציינתי את זה שודאי לשניהם מאד קשה עם המצב וליבי איתם אבל מבקשת להשאיר מחוץ לגן.
מאז היה שקט עד סוף השנה. הילד שמח להגיע עם חיוך כל בוקר. אין לי מושג מה קורה עם המשפט וגם לא שאלתי.
אחרי
 

שבלולי1

New member
כמו שכבר כתבו רק עם צו של בית משפט שפוסק

לטובת הורה מסוים כך את פועלת
מעבר לכך את מחויבת לתת למי מההורים שמגיע קודם
 
למעלה