גירושין מנכה צהל

[RACALA]

גירושין מנכה צהל

גירושין מנכה צהל
אחותי נשואה 20 שנה לנכה צהל קשה. אם יתגרשו האם יש לה זכות כלשהי לחלק מהקיצבה שלו? ומה לגבי הבית שחלקו מומן מהלוואות ותמיכות של משרד הבטחון? היא לא עבדה כל שנות הנישואים כדי לסייע לו.

 

[עוד יוסף פנדריך]

תשובה

גירושין מנכה צהל
אחותי נשואה 20 שנה לנכה צהל קשה. אם יתגרשו האם יש לה זכות כלשהי לחלק מהקיצבה שלו? ומה לגבי הבית שחלקו מומן מהלוואות ותמיכות של משרד הבטחון? היא לא עבדה כל שנות הנישואים כדי לסייע לו.

תשובה
לגבי הקיצבה התשובה שלילית. אם הבית נרכש לפני הנישואין גם כן התשובה שלילית. אם נרכש בתקופת הנישואין, אותו חלק שנרכש מכספי תמיכות שייך לבעל. נכסים שהתקבלו במתנה לא מתחלקים בין בני הזוג. לאור הנסיבות המיוחדות יתכן שיש מקום שכל הבית ישאר שלו, כאמור בסעיף 8 לחוק יחסי ממון בין בני זוג- חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973 [תיקון אחרון 7/8/95] . . ======================================== 8. סמכויות מיוחדות ראה בית המשפט או בית הדין נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, רשאי הוא, לבקשת אחד מבני הזוג שהוגשה לאחר פקיעת הנישואין - אם לא נפסק בדבר יחסי הממון בפסק דין גירושין - לעשות אחת או יותר מאלה: (1) לקבוע נכסים נוספים על המפורטים בסעיף 5 ששוויים לא יאוזן בין בני הזוג;

 

[עוד רות דיין-וולפנר]

תשובה אחרת

גירושין מנכה צהל
אחותי נשואה 20 שנה לנכה צהל קשה. אם יתגרשו האם יש לה זכות כלשהי לחלק מהקיצבה שלו? ומה לגבי הבית שחלקו מומן מהלוואות ותמיכות של משרד הבטחון? היא לא עבדה כל שנות הנישואים כדי לסייע לו.

תשובה אחרת
הקיצבה מהווה הכנסה לצורך קביעת מזונות, אך אינה מהווה רכוש העומד לחלוקה. אינני סבורה שבית המשפט יקבע שהבית אינו משותף לבני הזוג, על אף שחלקו מומן מהלוואות ותמיכות של משרד הביטחון, במיוחד לאור העובדה שהיא לא עבדה על מנת לסייע לו. כמובן שיש לבחון את יתר הנסיבות במקרה זה.

 

[RACALA]

סליחה לא בדיוק הבנתי את עניין הבית

תשובה אחרת
הקיצבה מהווה הכנסה לצורך קביעת מזונות, אך אינה מהווה רכוש העומד לחלוקה. אינני סבורה שבית המשפט יקבע שהבית אינו משותף לבני הזוג, על אף שחלקו מומן מהלוואות ותמיכות של משרד הביטחון, במיוחד לאור העובדה שהיא לא עבדה על מנת לסייע לו. כמובן שיש לבחון את יתר הנסיבות במקרה זה.

סליחה לא בדיוק הבנתי את עניין הבית
האם את סבורה שבית המשפט יחליט שאין לי חלק בבית? הנתון הוא שהבית נבנה בעזרת כספים של משרד הבטחון בחלקו אבל מתוקף מצבו של בעלי אני ניהלתי את הבניה הקבלנים והפיקוח על הפועלים. האם 20 שנה של טיפול בנכה קשה נחשבים ש"היא לא עבדה"? יש תקדימים כאלה? הרי עבדתי 24 שעות בטיפול בו וזה שיבש את הקריירה שלי לגמרי. אודה לעורכי הדין על ההתייחסות

 

[עוד יוסף פנדריך]

היתה אי הבנה

סליחה לא בדיוק הבנתי את עניין הבית
האם את סבורה שבית המשפט יחליט שאין לי חלק בבית? הנתון הוא שהבית נבנה בעזרת כספים של משרד הבטחון בחלקו אבל מתוקף מצבו של בעלי אני ניהלתי את הבניה הקבלנים והפיקוח על הפועלים. האם 20 שנה של טיפול בנכה קשה נחשבים ש"היא לא עבדה"? יש תקדימים כאלה? הרי עבדתי 24 שעות בטיפול בו וזה שיבש את הקריירה שלי לגמרי. אודה לעורכי הדין על ההתייחסות

היתה אי הבנה
"לא עבדה כדי לסייע לו" הובן על ידי כאילו לא עשתה מאומה. מצטער. אם סייעה לו שנים רבות וכתוצאה מכך נמנע ממנה לעבוד מחוץ לבית יתכן מאוד שקמה לה זכות במחצית הבית מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט. בפסק דין אבו רומי נקבע כי על בן זוג להצביע על דין כללי שמכוחו קמה לו זכות לבעלות משותפת בבית. דין זה יכול להיות גם חוק עשיית עושר ולא במשפט שמקנה זכויות גם אם אין חוזה בין הצדדים, אם הצדק דורש זאת. זה המצב לגבי זכויות בתקופת הנישואין. לאחר הגירושין יחול חוק יחסי ממון בין בני זוג והמצב מסובך יותר. רע"א 8672/00 - שהלה אבו רומי נ' ח'אלד אבו רומי ואח' . פ"ד נו(6), 175 ,עמ' 182-183. ======================================== מעמדתי בעניין יעקובי קנובלר עולה, כי מכוח מסעיף 4 לחוק יחסי ממון, הדין החל על בני הזוג במהלך חיי הנישואין באשר לזכויותיהם ברכוש הוא הדין הכללי. מכאן, שלכאורה, במסגרת סעיף 4, אין מניעה שבן זוג יטען מכוח דין כללי כלשהו, כי בידיו זכויות בדירת מגורים הרשומה על שם בן הזוג האחר ושהיתה בבעלותו ערב הנישואין. ברוח זו ציינתי באותו עניין, כי בהקשר לקביעת הבעלות על רכוש בני הזוג, ראוי ליתן פרשנות רחבה לדין הכללי - דיני החוזים, דיני הקניין, דיני הנאמנות, דיני השליחות, דיני עשיית עושר, עקרון תום הלב ועוד - באופן התואם את התא המשפחתי שבו מצוי המאגר הרכושי של בני הזוג ו"במיוחד אמורים הדברים לעניין מתן פירוש רחב לדין שיקל על ראיית דירת המגורים כמשותפת גם כאשר היא רשומה על שם אחד מבני הזוג". כפי שנקבע לא אחת, דירת המגורים היא נכס משפחתי מובהק, לעתים הנכס המשמעותי ביותר של בני הזוג ולעתים אף היחידי. מטעם זה, לשיטתי, יש טעם להקל על בן הזוג הטוען לבעלות משותפת בדירת המגורים, כאשר זו רשומה רק על שם אחד מהם. עם זאת, לא די בעצם קיומם של חיי נישואין משותפים, אף שהיו ממושכים, כדי לקבוע שיתוף בדירת מגורים מכוח דין כללי, שאם תאמר כן, נמצאת מכניס בדלת אחורית את חזקת השיתוף, שלשיטתי איננה חלה במקביל לחוק יחסי ממון. סעיף 4 לחוק יחסי ממון קובע מפורשות, כי "אין בכריתת הנישואין או בקיומם כשלעצמם כדי לפגוע בקנינים של בני הזוג, להקנות לאחד מהם זכויות בנכסי השני או להטיל עליו אחריות לחובות השני" (ההדגשות שלי - ט.ש.כ.). על מנת שתוקננה זכויות בדירת מגורים הרשומה על שם בן הזוג האחד לבן הזוג השני, על האחרון להראות נסיבות עובדתיות בנוסף לעצם קיום הנישואין מהן ניתן להסיק - מכוח הדין הכללי - הקניית זכויות בדירת המגורים.

 

[MIANIRA]

הבית כן רשום על שם שני בני הזוג

היתה אי הבנה
"לא עבדה כדי לסייע לו" הובן על ידי כאילו לא עשתה מאומה. מצטער. אם סייעה לו שנים רבות וכתוצאה מכך נמנע ממנה לעבוד מחוץ לבית יתכן מאוד שקמה לה זכות במחצית הבית מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט. בפסק דין אבו רומי נקבע כי על בן זוג להצביע על דין כללי שמכוחו קמה לו זכות לבעלות משותפת בבית. דין זה יכול להיות גם חוק עשיית עושר ולא במשפט שמקנה זכויות גם אם אין חוזה בין הצדדים, אם הצדק דורש זאת. זה המצב לגבי זכויות בתקופת הנישואין. לאחר הגירושין יחול חוק יחסי ממון בין בני זוג והמצב מסובך יותר. רע"א 8672/00 - שהלה אבו רומי נ' ח'אלד אבו רומי ואח' . פ"ד נו(6), 175 ,עמ' 182-183. ======================================== מעמדתי בעניין יעקובי קנובלר עולה, כי מכוח מסעיף 4 לחוק יחסי ממון, הדין החל על בני הזוג במהלך חיי הנישואין באשר לזכויותיהם ברכוש הוא הדין הכללי. מכאן, שלכאורה, במסגרת סעיף 4, אין מניעה שבן זוג יטען מכוח דין כללי כלשהו, כי בידיו זכויות בדירת מגורים הרשומה על שם בן הזוג האחר ושהיתה בבעלותו ערב הנישואין. ברוח זו ציינתי באותו עניין, כי בהקשר לקביעת הבעלות על רכוש בני הזוג, ראוי ליתן פרשנות רחבה לדין הכללי - דיני החוזים, דיני הקניין, דיני הנאמנות, דיני השליחות, דיני עשיית עושר, עקרון תום הלב ועוד - באופן התואם את התא המשפחתי שבו מצוי המאגר הרכושי של בני הזוג ו"במיוחד אמורים הדברים לעניין מתן פירוש רחב לדין שיקל על ראיית דירת המגורים כמשותפת גם כאשר היא רשומה על שם אחד מבני הזוג". כפי שנקבע לא אחת, דירת המגורים היא נכס משפחתי מובהק, לעתים הנכס המשמעותי ביותר של בני הזוג ולעתים אף היחידי. מטעם זה, לשיטתי, יש טעם להקל על בן הזוג הטוען לבעלות משותפת בדירת המגורים, כאשר זו רשומה רק על שם אחד מהם. עם זאת, לא די בעצם קיומם של חיי נישואין משותפים, אף שהיו ממושכים, כדי לקבוע שיתוף בדירת מגורים מכוח דין כללי, שאם תאמר כן, נמצאת מכניס בדלת אחורית את חזקת השיתוף, שלשיטתי איננה חלה במקביל לחוק יחסי ממון. סעיף 4 לחוק יחסי ממון קובע מפורשות, כי "אין בכריתת הנישואין או בקיומם כשלעצמם כדי לפגוע בקנינים של בני הזוג, להקנות לאחד מהם זכויות בנכסי השני או להטיל עליו אחריות לחובות השני" (ההדגשות שלי - ט.ש.כ.). על מנת שתוקננה זכויות בדירת מגורים הרשומה על שם בן הזוג האחד לבן הזוג השני, על האחרון להראות נסיבות עובדתיות בנוסף לעצם קיום הנישואין מהן ניתן להסיק - מכוח הדין הכללי - הקניית זכויות בדירת המגורים.

הבית כן רשום על שם שני בני הזוג
והוא נבנה בזמן הנישואים, אבל המימון לבנייתו בא ממשרד הביטחון בעוד בת הזוג טרחה על ניהול הבניה.אבל יש הערת אזהרה בטאבו לטובת משרד הביטחון. בגדול, השאלה אם אישה של נכה קשה נותרת חשופה לאחר עשרים שנה של נישואין? נותרת בלי הכנסה אם קודם התפרנסה מקיצבתו של בעלה? ובלי דירה בגלל שהמימון לבנייה הגיע ממשרד הביטחון?

 

[עוד יוסף פנדריך]

את מוסיפה כל פעם נתונים

הבית כן רשום על שם שני בני הזוג
והוא נבנה בזמן הנישואים, אבל המימון לבנייתו בא ממשרד הביטחון בעוד בת הזוג טרחה על ניהול הבניה.אבל יש הערת אזהרה בטאבו לטובת משרד הביטחון. בגדול, השאלה אם אישה של נכה קשה נותרת חשופה לאחר עשרים שנה של נישואין? נותרת בלי הכנסה אם קודם התפרנסה מקיצבתו של בעלה? ובלי דירה בגלל שהמימון לבנייה הגיע ממשרד הביטחון?

את מוסיפה כל פעם נתונים
כיוון שמדובר ברכוש משמעותי שווה להתייעץ עם עו"ד ולא באופן וירטואלי. בגדול רכוש שרשום על שם שני הצדדים מתחלק ביניהם אבל גם החובות שנוצרו כתוצאה מרכישת הנכסים.