גירושים טובים

shpeled5

New member
גירושים טובים

לכתבה למהדורת מוצ"ש של חדשות 2 מחפשים אנשים שמתגרשים בטוב - עושים את התהליך שהוא בדר"כ לא נעים דווקא בצורה חיובית וחברית ונפרדים ברוח טובה
מחפשים כאלה שנמצאים כרגע בתהליך וגם כאלה שהגירושים כבר מאחוריהם והם בקשרים טובים מאוד ועושים דברים ביחד
למידע נוסף נא להשאיר פרטי התקשרות לשחר במייל [email protected]
 
אם לא היה לי פחד קהל :))

מקפיצה לך בכל מקרה
 

ismeralda100

New member
אחות שלי תמיד אומרת שיש לה ידיד שלא מפספס הזד

מנות כדי להזכיר לעולם
"אני גרוש בטוב"....
ומה אני טוענת?
נו אתם כבר יודעים.
ש"נגמר טוב" - זה אוקסימורון.
אם זה היה כ"כ טוב, זה לא היה נגמר....
וכן אני מודעת לעובדה שאני אולי בדעת-מיעוט.
יאללה, הלכתי לחתונה.
 

ערסlight

New member
מריחה

גירושין טובים זהו מושג מעוות.
מטבע הדברים, "גירושין טובים" אפשריים בשני מצבים... או שמדובר בגוויה של נישואין מבחינת שני הצדדים או... שיש מישהו נדיב [או נסחט] ומוותר. ואז... באותו מחיר הם משחקים אותה גירושין טובים עלק.

גירושין טובים זה מצב שעצם זה שהעפת מחייך את האקס... שידרגת את חייך.
 

אבא גאה

New member
זה פשוט: ההיפך מגירושים רעים.

מה רע להגדיר גירושים טובים מצב שבו שני בני הזוג הבינו שאין בליבם יותר אהבה אחד לשני והחליטו להיפרד ולהמשיך כל אחד בדרכו, ולהישאר ידידים?

זה לא גרושים טובים?
 

היתקליף

New member
גם אני בדעה שאם הפרידה היא "בטוב"

אפשר היה גם שלא להיפרד, מה שהופך את הגירושין האלה למיותרים ולבזבוז.
 
לדעתי זה כל כך לא נכון

יש לא מעט זוגות שהחליטו לפרק את החבילה ממקום מושכל,
ממקום של הבנה שכבר אין להם מה לעשות ביחד,
ממקום של הכרה שהאהבה שם נגמרה ואין סיכוי להחזיר שם כלום בעתיד,
ממקום של החלטה משותפת שכל אחד מהם רוצה משהו אחר בחיים שלו,
והם עושים זאת בצורה תרבותית, נעימה, מתחשבת בכל הנוגעים בדבר ונשארים חברים טובים בכל הקשור לילדים המשותפים.
 

היתקליף

New member
יש הרבה זוגות כאלה, והם עושים טעות

הטעות היא בצורה שהם מסתכלים על מושג האהבה, כאיזה רגש שאין להם שליטה עליו, שהם מנוהלים על ידיו, והוא בא והולך כרצונו. ואם הלך (ולא ידוע, ובמיוחד לא משנה, למה) אז אפשר לחסל משפחה, להעביר את הילדים לצורת חיים של חוסר וודאות (אמיתית או מדומה) וחוסר יציבות, להקטין את רמת החיים של כולם, ועוד קשיים ובעיות.
אבל זו ראייה רדודה ומעוותת של האהבה. זה חוסר הבנה של מה זו אהבה. זו הסתכלות אנוכית על מושג שהוא אולי הדבר הבלתי-אנוכי ביותר שיש.
אהבה מתחילה בראש, לא בלב. הראש מוביל והלב מציית לו. אפשר להחליט לאהוב. באהבה אנחנו פעילים, לא סבילים וכנועים לאיזה תהליך שקורה לנו, לכאורה.
 
ממשיכה לא להסכים איתך

הרבה מהזוגות האלו הכירו והתחתנו בשנות העשרים המוקדמות לחייהם,
כשהם הכירו, התחתנו והקימו משפחה הם היו במקום אחר ממה שהם היום,
במהלך השנים אנשים מתפתחים, מתבגרים ולעיתים לא מצליחים להסתנכרן לאותה הדרך.

אני מבינה למה התכוונת כשכתבת שהם מסתכלים על מושג האהבה כאיזה רגש שאין להם שליטה עליו וכו',
אבל וזה אבל גדול לא מדובר כאן רק על אהבה בין בני זוג ו/או תשוקה שנגמרה,
מדובר על הרבה זוגות שעם השנים נמצאים בשלבים שונים לגמרי, ומה שהתאים להם בגיל עשרים, כבר לא מתאים להם בגיל ארבעים וכל הנסיונות שלהם לגשר על הפערים לא הצליחו.

ואם יש משהו שבאופן אישי קשה לי להסכים איתו זה:
"שאפשר להחליט לאהוב...." - לא מאמינה בזה ולא מסוגלת להתחבר לזה :)
 

היתקליף

New member
כן, זו הראייה של בן הזוג

כמכשיר להשגת המטרות שלך, וכחתיכה בפאזל במה שאת תופסת כחיים שלך, ולא כאדם לעצמו, בעל משמעות שנובעת לגמרי ממנו.
ברור שבמצב הזה אין מה לדבר על אהבה לבן הזוג, או לכל אדם אחר.
אנשים כאלה "אוהבים" רק את עצמם.
 
איש היישר בעיניו יעשה

ולמדתי בחיים
שבשביל לאהוב באמת באמת אחרים, אני צריכה קודם כל לאהוב את עצמי,
בטח שלא רק :))

ועדיין לא מסכימה איתך שאנשים כאלה "אוהבים" רק את עצמם,
כל כך לא
הם יודעים לאהוב הרבה יותר ממה שאתה חושב, את הבן אדם הנכון להם.
 

צוקי40

New member
אית ךבמאה אחוז

את כלכך צודקת.
הגוף משקף של הרגש.
כועס, עצבני - כנראה שלא טוב לו עם עצמו
אוהב - אוהב את עצמו

אתמול הגעתי להבנה שרק מי שבאמת אוהב את עצמו ומסוגל לקרין את זה לסביבתו ואם ירצה או לא יקבל אהבה חזרה ויוציא מהם את הטוב שבהם.

המשיכי כך
כיף לך
 
למעלה