גיסתי ואני - 2

[אוסה]

מסכימה איתכם ,

מה זה לזרוק מהאוטו?

 

[איתמר770]

נראה לכם שזרקתי אותה באמצע נסיעה ?

ההורים שלה נסעו ברכב אחר, במקביל. עצרתי במקום שאפשר, הסברתי לה שעליה לעבור לרכב השני. והיא עברה. עצבנית, כעוסה, ו.......עברה.

 

[קפצילי]

שוב, אני לא מסכימה איתך, רודן

יש אנשים, שאיתם רק "פתרון כוחני" אכן מהווה פתרון. שוב, אני לא יודעת מה בדיוק קרה ברכב של איתמר, אבל אני יכולה להריץ כ"כ הרבה מקרים שבהם הייתי צריכה לנקוט ב"פתרון כוחני" על מנת למנוע מעצמי עלבון וכעס, וחבל שלא עשיתי זאת. שימוש בכוחניות אינו מעיד בהכרח על חולשה. להפך, לפעמים זה דורש הרבה עוצמה. מי כמוני יודעת.

 

[e y a l 2 1 4]

אני מאוד רוצה לקוות

שאת מתכוונת לאסרטיביות ולא לכוחניות במובן הברברי והברוטאלי של המילה..

 

[קפצילי]

אני לא מתכוונת לאסרטיביות -

אני מתכוונת לכוחניות, כ-ו-ח-נ-י-ו-ת, אבל לא במובן הברברי והברוטאלי של המילה. אני מתכוונת, למשל, למצב שבו אתה נמצא אצל חמותך (יא, איזה קטע, איך חשבתי דווקא על דוגמה שקשורה בחמותי ?

), והיא מקללת אותך. אז אתה יכול להיות אסרטיבי, ולענות לה ולסתום לה רגעית את הפה. אבל כבר הבנו משלל הסיפורים פה שזה לא בהכרח יעזור, ואולי אף יגרור עוקצנות נוספת מצידה. אז עדיף להיות "כוחני", דהיינו לקחת את הרגליים שלך ושל הילד שלך (אם יש כזה בנמצא) ולהודיע חגיגית שאתה לא מתכוון להופיע שם יותר וגם לא לארח אותה אצלך יותר וגם לא להראות לה את הפרצוף של הבן שלך יותר. יש אנשים (גם פה בפורום) שזה ייחשב בעיניהם כוחני. בעיניי זו כוחניות מתבקשת, וחבל חבל שלי אין את זה.

 

[רודן לא קטן]

אני מסכים שלפעמים

להבהיר עמדה באופן נחרץ ו ר ג ו ע ולנתק מגע זוהי הפעולה הכי טובה. אבל אם לא עושים את זה באופן רגוע ותוך שקילת כל ההשלכות, אז זה מאבד לא רק מהאפקט אלא גם מהכדאיות.

 

[רודן לא קטן]

אני חושב שאין ביננו מחלוקת

אלא שכל אחד מגדיר בצורה אחרת, מהו "פתרון כוחני". אני לא נרתע מעימותים וכך גם לא נרתע מלהביע באופן נחרץ את דעתי. אם כי אני מודה שבדרך כלל אני שוקל עלות מול תועלת וכן מהי הטקטיקה החכמה לטווח הארוך ולא הקרוב. אני בהחלט חושב שלפעמים אסרטביות וקשיחות נדרשת. יש אנשים שלא מבינים את המסר בצורה אחרת. מה שכתבתי לעיל לגבי "פתרון כוחני" שהוא לא לגטימי בעיני, זוהי תגובה אגרסיבית ספונטנית, שישר נותנת פתח לרגשות מבלי שעברו סינון של ההגיון, וזאת בשל חוסר יכולת להתמודד. יתכן והנוסעת סיכנה את הנהיגה (אם לדוגמא היא צורחת בלי הפסקה זה יכול להסיח את הדעת ולהיות מסוכן) ואז אני מבין אותו. אבל לפעמים לאנשים מסויימים קשה להתמודד עם ויכוחים - במיוחד אם הם סבורים שהם צודקים ושהצד השני לא מתנהג מאד לא יפה ואז הם לא מגיבים בנסיגה ובבריחה וגם לא בנסיון לויכוח אלא ישר נותנים לרגשות לזרום. חולשה היא לברוח מעימותים ולתת לאחרים לדרוך עליך, חולשה היא לתת לעצמך להתפרץ באגרסביות ולתת לכעס להשתלט על מעשיך. זוהי חולשה כי אתה מתקשה להתמודד עם הרגשות שלך עצמך, עם הכעס והזעם שמעורר בך האחר. אדם נוסע באוטו עם בת משפחה, היא מעצבנת טוענת טיעונים מופרכים, מאשימה וכו'. בקיצור מרגיזה בצורה קיצונית. מה עושים? נותנים לרגשות להתפרץ, פועלים בצורה כוחנית ומגרשים אותה מהאוטו, או נותנים גם לשכל לקחת תפקיד?

 

[קפצילי]

אגרסיביות היא בהחלט מחוץ לתחום

ואני מסכימה שמבחינת "עלות מול תועלת" עדיף לעצור רגע, לחשוב - ואז להגיב. אבל לפעמים זה עושה כ"כ טוב פשוט לפרוק את כל מה שיש על הלב בלי לצנזר, בלי לחשוב יותר מידי, בלי לפחד בכלל ממה שהמילים שלך יעוררו בצד השני. אפילו בין בני זוג, ולא רק בין כלה וחמות. אח"כ תמיד אפשר לומר שהדברים שלך נאמרו מתוך כעס, ושלא באמת התכוונת...

 

[רודן לא קטן]

זה טוב אבל מסוכן...

יש מילים שפוגעות וקשה לסלוח להן, אפילו שנאמרות בלהט הרגע... יש מילים שטומנות זרע בלב ומהרגע שהוא נטמן, הוא ילבלב, לטוב ולרע.... אני משתדל שהפריקה שלי לא תהיה בלהט הרגע- אבל מודה ומתוודה שגם אני אנושי.... מוקדש לך יקירתי

לא יודע מילים: יהודה פוליקר ויעקב גלעד לחן: יהודה פוליקר אני לא יודע אם את יודעת לאהוב אותי כמו שאני לא יודע אם אני יודע לאהוב אותך כמו שאת. אני לוקח בחזרה דברים קשים נורא שאמרתי לך ואמרת גם לי כי כל מילה היא כמו סטירה כמו דקירה כל מילה שנאמרה. אולי טעיתי ולא ראיתי אולי אהבת אותי בדרך שלך אם יכולתי רק לדעת אולי הייתי נרגע ונח. אני לוקח בחזרה דברים קשים נורא שאמרתי לך ואמרת גם לי כי כל מילה היא כמו סטירה כמו דקירה כל מילה שנאמרה כל מילה שנאמרה.

 

[קפצילי]

מי כמוני יודעת

עד כמה מילים יכולות לפגוע. אני ובעלי הגענו למצב של "על סף גירושין" בגלל מילים קשות שאמרנו האחד לשנייה (וזה היה קשור לחמותי. צריך לציין זאת בכלל?). וכן, אני זוכרת טוב טוב כל מילה קשה שהוא אמר לי, וזה עדיין כואב כמו דקירה, וכמעט ולא עובר יום מבלי שאזכר בזה. ואני בטוחה שגם אצלו זה כך. אבל אתה יודע מה ? דווקא בזכות אותן מילים קשות, ודווקא בזכות אותו משבר עמוק שהן יצרו - הבעיה שלנו נפתרה כמעט לגמרי. דווקא בזכות אותן מילים קשות הבנו עד כמה המצב הוא בלתי אפשרי עבור שנינו ועד כמה מציאת פתרון הולם היא דבר קריטי ואקוטי עבור שנינו. זה אילץ אותנו לשים לזה סוף. אם שנינו היינו ממשיכים לסנן מילים כל הזמן, להחליק, לייפות את מה שאנחנו באמת מרגישים, אולי לא היינו מגיעים לאותו משבר חריף, אבל שנינו היינו ממשיכים להתבשל במיץ של עצמנו, שזה לא פחות נורא. לא היינו מגיעים ל"מנוחה ולנחלה" שהגענו אליה היום (שוב, זה עדיין לא מושלם - אבל אין מה להשוות מה שיש בינינו היום למה שהיה אז). זה בדיוק כמו שבגידה עלולה להביא לגירושין, אבל גם בהחלט יכולה להביא להצלת הנישואין ואף לשיפור ניכר בהם.

 

[רודן לא קטן]

אני שמח שהעניינים אצלכם נפתרו ../images/Emo13.gif

טוב לדעת שיש הפי אנד. שוב אומר, שאני לא שולל אמירת "מילים קשות" ו"לשים דברים על השולחן", אבל צריך לעשות את זה לא במסגרת ריב, אלא בצורה רגועה. לפעמים עצם העובדה שעוצרים שניה על מנת לנסח את הדברים בצורה פחות פוגענית- אבל עדיין בצורה שתמחיש את חומרת המצב, יכול להוות עולם ומלואו.

 

[אהבת חיי הגדולה]

היי רודן, אתה כ"כ כותב חכם ../images/Emo45.gif

ממש מתחברת לגישה הנבונה שלך בחיים. הלוואי ובאמת היינו מסוגלים הלכה למעשה לעמוד בכל התיאוריות שאתה מציג. תסכים איתי שלפעמים זה לא ממש בר ביצוע... אבל כיוון החשיבה אחלה!

 

[רודן לא קטן]

כולנו בני אדם.... גם אני

לא תמיד עומד בציפיות שלי מעצמי......לפעמים החיים חזקים מאיתנו, אין מה לעשות. אבל גיליתי שעצם ההבנה וההפנמה מה רצוי לעשות, משפיעה אחר כך ברגע האמת. ותודה על המחמאות...

 

[איתמר770]

אני גם לא מתאפר...

אולי מתפאר. אבל גם זה לא. אני בסך הכל הסברתי שאני ידוע בישרותי וקשיחותי, כשצריך. כמובן שבסוף השלמתי עם אותה גיסה.....

 

[טרום כלה]

מסתבר שלא רק עם הגיסה הספיציפית

הגעת לחיכוחים .......... קצת להתאפק זה יעזור. לא צריך לדבר קשות או להעיף מהרכב . אתה אימפולסיבי בצורה מחרידה. אני מבינה שהיא מעצבנת אותך וקשה לך עם כל מה שהיא עושה, אבל אתה יוצא מפרופורציה לדעתי.

 

[איתמר770]

פעם הייתי כזה-

לפני כ-8 שנים עברתי תאונת דרכים וחלק מהנזקים של התאונה היה שנהייתי עצבני במהירות. מאז, אחרי ש"זרקתי" את גיסתי מהרכב, עבדתי על הנושא. ואני לא עושה דברים בעצבנות. כשאני רואה מצב בו אני עומד להתעצבן - אני בדרך כלל הולך מהגיזרה. ושוב, כלפי גיסתי המדוברת, אני לא נוהג כלפיה בעצבים. העצבנות באה ממה שהיא עושה וגורמת לי לטפל בה. דבר שאף אחד מהמשפחה לא חושב שיוכל. (הם כבר התייאשו....).

 

[אהבת חיי הגדולה]

אתה באמת לא נוהג כלפיה בעצבים?

אז מה שאתה מתאר כאן זה רוך ותמימות?.... לא עלינו.... איתמר, אתה כבר לא יודע מה ואיך לתאר את איך שאתה מרגיש, אתה פשוט לא סובל ת'בחורה ולפחות תודה בזה... ממה שניתן להבין מדבריך, היא כמו 'קוץ' שמפריע לחיי המשפחה שלך להתנהל כסידרם, רק לא ניתן להבין איך זה בא בדיוק לידי ביטוי? בזה שהיא מידי פעם משוחחת עם אישתך?... שסביר להניח שאישתך מעוניינת לעמוד לצידה עד כמה שיכולה, אבל לאיתמר, זה 'מפריע'... אז נכון, שיש הסכמה גורפת על כך, שאיפשהוא ייתכן והגיסה זקוקה לעזרה [פסיכולוגית/פסיכיאטרית?...מי אני? קטונתי]... אבל מאד מקוממת הדרך שבה אתה מתאר אותה כאיזו עלוקה שצריך להוציא לך אותה מהווריד, וחבל שכך אתה רואה את הדברים. מאמינה שאם היית בא באמת בגישה סלחנית ואוהבת כלפיה, לא היית מרגיש כ"כ את התיסכול הזה ממנה, ולא היית מתרגם לך אותה כמניפולטיבית חסרת תקנה... sorry, זו רק דעתי... ולסיום בהומור: יש 'מצב' שהתאונה מלפני 8 שנים, זה בגלל שהורדת את הגיסה האחרת שלך באמצע הנסיעה?

צוחקים צוחקים.... גבירותי ורבותיי נא לא להתנפל...

 

[איתמר770]

כן. אני באמת רגוע...

כל העצבים שלי מתגלים רק לעיני אשתי. כל השאר חושבים שאנחנו ביחסים טובים. אפילו הגיסה המדוברת לא יודעת עד כמה היא מרתיחה אותי בהתנהגותה. מפריע לי שהיא לא מטפלת בעצמה. אבל שוב כל העצבים שלי הם רק כלפי אשתי ו....כלפי החברים בפורום. וכבר כתבתי שהיא אפילו התארחה אצלנו למס' ימים. כך שאני מאד סלחן ותרן ו...שתקן. ולפני 8 שנים, היא לא הייתה גיסתי....

 

[אוסה]

איתמר , אולי

אם תדבר עם הגיסה בנחת (ולא בתוקפנות כפי שכתבת לנו ) אולי אז היא תבין את המסר שלכם? אני חושבת שפותרים דברים הדרכי נעם ולא בעצבים וכעסים

 

[טרום כלה]

מסכימה עם אוסה ../images/Emo45.gif

עצבים לא מוסיפים לכלום.