גיסתי ואני - 2

[איתמר770]

גיסתי ואני - 2

לא פירטתי את זה, אבל הדבר שגרם לי לכתוב את ההודעה שבוע שעבר הייתה שיחה נוספת של גיסתי. וביום שישי כ-10 דקות לפני שבת, אני דתי ממשפחה דתית וכו', קיבלנו טלפון מהמשפחה של אשתי. הם שאלו אם בחרנו לארח השבת את הגיסה המדוברת. ולמה ? כי הפרימדונה לקחה מזוודה ויצאה מהבית. בלי להגיד לאן, מתי היא חוזרת, איפה היא תהיה. ההורים של אשתי ושאר האחים היו פשוט בהלם. היא פשוט החליטה "להעלם". ואז התברר לי ששבוע שעבר, שיחת הטלפון הזו לא הייתה סתם תלונות. זו הייתה שוב הצגה של "אני לא יכולה לנשום"- והיא נסעה למרכז רפואי. ושם נתנו לה, שוב, תרופות הרגעה- והמליצו לה ללכת לפסיכולוג !!! (האחיות שם, לא המשפחה). ומה הייתה תשובתה........"מה זה כבר יכול לעזור, אני מכירה את עצמי וכו'". זה מרגיז. עכשיו מוצאי-שבת. עדיין לא שמעתי מהגיסה הזו. אבל מחר אני אדבר איתה - קשות. אסביר לה שאת כל התסכולים שלה תדחוף ל..... או לחבר שלה. ושעד שהיא לא הולכת לטפל בעצמה שלא תתקשר לאשתי. התסכול הוא שמה הכי מרגיע את הגיסה ? תמונות וסרטונים של................. הילדים שלי ! כך שאם הילדים שלי הם התרופה, אני יכול להיות הגורם .....

 

[saint michel]

גברים..הפעם היא לא צלצלה ולא הטרידה

גברים.. היא לא צלצלה הפעם לאישתך לפני שהיא נעלמה אז מדוע אתה צריך לדבר איתה "קשות" ולבקש ממנה לא לצלצל אחרי שהיא כבר לא צלצלה ונעלמה בלי להשאיר עקבות? למה אתה צריך לדבר איתה ולא מישו מהמשפחה שלה? אתה לא קרוב אליה קרבת דם. צלצלו אליך כמו שכנראה צילצלו לכל בני המשפחה כדי לבדוק איפה היא. ההורים והאחים שלה צריכים להסביר לה בטוב שהיא מדאיגה את כולם כשהיא נעלמת בלי להודיע. לא "קשות". אני חוזרת על ההמלצה שההורים והאחים ידברו עם רופא המשפחה וישאלו איך לפנות לטיפול משפחתי. ההורים והאחים יכולים לגשת ליעוץ ולכן לא צריכים את ההסכמה שלה. אני מנחשת שההמלצה המקצועית לא תהיה לדבר איתה "קשות". אני לא מבינה מה אתה רוצה ממנה כעת. היא לא צלצלה לאישתך ולא הטרידה אתכם. היא הלכה לבית החולים בשבוע שעבר בעצמה בלי ליווי. אני מתפלאה שהרופאים שם לא צלצלו לאנשים מהמשפחה כדי לקחת אותה מבית החולים אבל אולי היא אמרה להם שהיא מבקשת לא לצלצל. אתה מספר שהשבוע היא נעלמה בלי להטריד אתכם. איזו סיבה יש לך לדבר איתה "קשות" ולומר לה לא לצלצל ולא להטריד? היא נעלמה בלי לצלצל ולהטריד אותך.

 

[איתמר770]

לא הבנת את הסדר.

היא קודם התקשרה שבוע שעבר והציקה לאשתי. ואז כתבתי את ההודעה הקודמת. רק בשבת נודעה לי תוכן השיחה בה היא ניסתה שוב להיאחז באשתי כדי שתעזור לה. במקום לטפל בעצמה. אח"כ היא, אולי כנקמה, נעלמת. וגורמת למשפחתה (ולהזכיר- אשתי היא אחותה) לדאוג לה. (ואשתי באה ממשפחה של דאגנים. יום אחד סבתא של אשתי התקשרה לאחד מהחתנים ואמרה לו "לפני יומיים נסעת מהבית שלי, ולא התקשרתה להגיד שהגעת. הכל בסדר ? הגעת בשלום הביתה ?..."). ואני לא מוכן שהיא תשתמש בילדים שלי ובאשתי כתרופות להרגעה עצמית. והיא בעצמה לא הולכת לטיפול רציני אצל איש מקצוע. ועל זה אדבר איתה "קשות". על כל הכבוד, היא צריכה לטפל בעצמה בצורה רצינית. אני מפחד שעם כל החרדות שלה, שהיא לא מטפלת בזה, המצב רק יחמיר ויחמיר. וישפיע על אשתי בצורה לא טובה שכשיקרה משהו חמור אשתי תחשוב שזה באשמתה או משהו דומה. (הרי זו אחותה....).

 

[saint michel]

כלומר מה שאתה אומר הוא התיאור הזה

מהלך העניינים היה כזה: יום שישי שעבר הגיסה מצלצלת בבהילות: קשיי נשימה, הרגשה רעה, בקשה מאחותה לקחת אותה לבי"ח. אתה מסמן לאישתך והיא לא נענית לבקשה. האחות הולכת לבי"ח בגפה, ללא ליווי, ומקבלת מהרופאים זריקת הרגעה עם המלצה לפנות לטיפול רפואי אבל אין לידה אף אחד מהמשפחה שישמע מה הרופאים אומרים בדיוק. היא חוזרת לבית לבדה. במהלך השבוע אתה מבקש מאישתך להסביר לגיסה שהצלצולים שלה מפריעים לכם בזוגיות שלכם. אישתך נענית לבקשתך ומסבירה לאחותה שהשיחות מפריעות לה והיא מבקשת לא לצלצל. האחות מבינה. בשישי שבת זה האחות נעלמה אבל לפני שהיא נעלמה לא צלצלה לאחותה ונעלמה לכל השישי שבת. אתה קיבלת שיחת טלפון מהמשפחה, לא מהאחות, שהתעניינו אם היא עשתה את השבת אצלכם. הם צלצלו לכל המשפחה ולא מאתרים אותה. כולם דואגים. ברור שזה ניסיון למשוך תשומת לב אבל אנשים במשבר נפשי נותנים אלף אותות אזהרה לפני שקורה משהו. האחות כעת דואגת ויש לה יסורי מצפון. אתה רוצה לדבר איתה "קשות" ולומר לה שתעזוב אתכם סופית. מה אתה רוצה ממנה? היא עזבה אתכם סופית. כרגע היא נעלמה ולא צלצלה לאחותה. אתה חושב שאם תדבר איתה "קשות" האחות תרגיש יותר טוב? אם יקרה לאחות משהו אחרי השיחה שלך אתה חושב שאישתך תרגיש יותר טוב? אתה לוקח סיכון. בלי לדעת יותר פרטים אתה עלול לגרום נזק. אם יקרה משו אתה רוצה את זה על מצפונך? ההעלמות היא זעקה לתשומת לב אבל רק איש מקצוע יוכל להסביר למשפחה איך לנהוג. אני לא מבינה מדוע המשפחה של אישתך לא פונים ליעוץ מקצועי משפחתי איך לנהוג בה ואתה צריך לדבר איתה "קשות" כשהיא כבר הבינה את הרמז ולא מדברת. אתה מספר שפעמיים רופאים בבי"ח נתנו לה זריקות הרגעה ואמרו לפנות ליעוץ מקצועי. למה המשפחה מחכה אחרי שהרופאים המליצו?

 

[איתמר770]

זה לא בדיוק ככה.

זה סיפור שנמשך כבר מס' שנים. לא שבוע אחד בלבד. זה התחיל בכך שלפני מס' שנים עברה לגור עם הסבא, כדי שיהיה לה שקט ללמוד לבגרויות. (ואז זה עוד נראה בסדר). אח"כ זה החמיר מעט. ושוב מעט. ואפילו גרה בביתי מס' ימים. ואח"כ לא נשמה פעם אחת- והלחיצה את אשתי. לפני כ-3-4 חודשים. ולפני כשבוע דיברה עם אשתי שוב. ולא ידעתי שהיא אמרה שהיא לחוצה. ואז היא הלכה לאחיות. בין לבין היא לא הסכימה ללכת לטיפול פסיכולוגי... ואני, מהצד, רואה שהדברים מחמירים. והמצב מתדרדר. היא לא יכולה לקבל עזרה מההורים שלה כי היא לא מוכנה להקשיב להם. היא לא יכולה לקבל עזרה מאשתי- כי על כל דבר היא אומרת לאשתי "את לא מבינה" והיא גם לא מוכנה ללכת לפסיכולוג כי "הוא לא יודע, ומה הוא כבר יכול לעזור". וכאן אני, מהצד, לא רוצה ולא יכול לראות איך המצב שלה מתדרדר. יש לי שתי אפשרויות- 1. אשפוז כפוי. אבל זה לא ניתן לעשות כי היא לא במצב כל כך חמור. 2. לדבר איתה קשות - ולגרום לה להבין שהיא תפסיד הרבה אם היא לא תלך לטיפול פסיכולוג. ואני בחרתי באפשרות השניה - לא עדיף ?

 

[חגית011]

איתמר

בהחלט ניתן לראות שהכעס שלך נובע מדאגה למשפחה שלך, לאישתך. אבל תשים את עצמך במקום אישתך, איך הייתה מרגיש אם אישתך הייתה דורשת ממך להפנות גב לאח/ות חולה?!!! שבו ותדברו על זה אבל אל תרחיק בן משפחה של אישתך שנמצא בבעיה, במיוחד אם היא כל כך קשורה אליה ואל הילדים שלכם. אני מצטערת להגיד אולי זה ישמע כדעה קדומה אבל אולי בגלל שאתה ממשפחה דתית ודתי בעצמך אתה כל כך מפחד מבעיה נפשית של מישהו קרוב אליך, זה כל הזמן נשמע כאילו אתה מפחד שמא היא תשפיע על אישתך ואמרת שאתה פוחד שהיא תשפיע על אישתך, שמא "היא תדבק". בהצלחה

 

[איתמר770]

לא הבנת נכון.

אין לי בעיה להתמודד עם בעיות נפשיות של גיסתי. הבעיה היא שהיא לא מוכנה ללכת לטיפול, ובעצם חושבת שהיא צודקת. בכל דבר. ורק שתביני ב-כ-ל ד-ב-ר. כפי שכתבתי באחת התגובות היא תולה את הצדק שלה בדוגמאות נכונות אבל לא קשורות. היא מוצאת נושא בו היא צודקת, וממנו משליכה על כל התנהגות המשפחה כלפיה. לטענתה ההורים שלה פרימיטיביים ולכן גם דרישה לגיטימית לא לדבר בקול בטלפון בשעות הלילה- נחשבת אצלה דרישה פרימיטיבית, לא מוסרית, לא אתית ולא הגיונית. ומכאן היא מגיעה למסקנה שרק ממנה דורשים את זה (וזה נכון, כי רק היא עושה את זה...), וכולם נגדה וכו'. אני מפחד שמצבה של גיסתי ידרדר ואת אשתי יתקפו רגשות אשם בסגנון "חבל שלא אמרתי לה כך, או אחרת" וכו'. אשתי היא לא אשת מקצוע בנושא הנפשי, ולכן אני לא רוצה שבסוף אשתי תחשוב שדיברה לא כראוי. כאשר אין לה מושג איך לדבר עם האחות הזו בגלל שאשתי לא אשת מקצוע. כל מטרתי היא לדחוף את גיסתי לטיפול רציני, וקצת לפרוק מתח בפורום.... וחשבתי גם על האפשרות שגיסתי תקרא את זה, ואולי זה ישפיע עליה.

 

[אמא לבוגרים]

איתמר

אנא קרא את תגובתי עד הסוף, והיא נכתבת מתוך כאב גדול. גיסתך במצוקה קשה. לפי תגובותיה אינה מודעת למצב הנפשי שלה.היא לא עושה דווקא לא עם התנהגויותיה ולא עם תמונות ילדיך. זה כנראה גדול ממנה. אולי אין לה שליטה על הדברים. לפיכך אין לך מה להיות מתוסכל, ובעיקר לא כעוס עליה. ההיפך. תחשוב היא אדם עם מצוקה גדולה שזועקת לעזרה. אתה גגיסה יכול רק לעזור לה. כתבת נדמה לי לפני שבוע שהיא באה ממשפחה קשת יום. אולי אתה תהיה האור שיקח יוזמה ויעזור ? הרי היא אחות אשתך. אולי שאשתך תשכנע אותה ללכת יחד לרופא ולהזמין שיחה אצל פסיכולוג / פסיכיאטר. איתמר, אף אדם בעולם לא יודע מה מחכה לו מעבר לפינה. עלינו להיות לעזר בוודאי לבני משפחתנו. אל תתכחש אליה. אל תכעס עליה, ובוודאי אל תאמר לה מילים קשות. אני יכולה כעת לשבת ולכתוב לך כמה אני מבינה אותך, אך לצערי אני דווקא מגלה אמפטיה לגיסתך. היא זו שבמצוקה. אתה לשמחתך מפוכח וזה שיכול לתמוך.

 

[איתמר770]

יתכן ולא ראית..

אבל כתבתי הודעה של "גיסתי ואני" לפני מס' ימים. ושם כבר הסברתי שכל המילים לא עוזרות לה להבין שהיא צריכה ללכת לטיפול אצל פסיכולוג. אפילו בשבוע שעבר היא הלכה לטיפול רפואי בלילה (בגלל שסבלה מדפיקות לב וכו'.) והאחיות אמרו לה ללכת לפסיכולוג. גיסתי הינה אדם מאד חד מחשבה. היא מצויינת במתמטיקה. והיא רוצה לדעת כל דבר עד הסוף- אחרת היא לא עושה כלום בנושא. ולכן היא לא מוכנה ללכת לפסיכולוג- אם היא לא תדע מה הוא יגיד לה. וזה בעצם מן מעגל קסמים. הפיתרון השני הוא מה שכבר נכתב ע"י אחד המשתתפות "אהבה קשוחה"- או שאת עושה מה שאני אומר, או שתסבלי ולא תהיי עם הילדים שלי / עם אשתי. ולצערי, אני מקווה שדבר כזה יגרום לה ללכת לפסיכולוג.

 

[אמא לבוגרים]

אין קשר

בין המצוינות במתמטיקה לבעייה. תבין, היא לא מודעת. אדם אינטליגנט וחד מחשבה לא אומר שרוצה לדעת מראש מה פסיכולוג יאמר לה. מי האדם שמשפיע עליה ביותר ? אולי הוא יעודד אותה לגשת לטיפול. אני אומרת לך שאני קוראת את הודעתך וקשה לי איתה. כמה שתקבל עזרה מהר יותר כן יהיה לה טוב יותר (ובעקיפין גם לך). בעיות נפשיות עלולות להחמיר ללא קבלת טיפול. אני כותבת לך דברים מקרבתי לנושא.

 

[איתמר770]

האדם המשפיע עליה ביותר-

כנראה, הוא אשתי. ולאשתי היא לא מוכנה להקשיב. חוץ מזה יש את החבר- אבל אני לא יכול לדבר איתו על זה. כי אין לי את הטלפון שלו וגם כי אני לא רוצה שהוא יפרד ממנה בגלל זה. ובגלל שהמצב עלול להחמיר- אני כל כך רוצה לטפל בזה. זה יותר מפריע לי מההפרעה בחיים האישיים. כי גם לאור הזמן שחלף מאז התחילה הבעיה (לפני כמה שנים). אני רואה שזה מחמיר.

 

[אמא לבוגרים]

מספר הצעות

* אני מניחה שחבר שלה מודע לבעייה , כי דבר כזה אי אפשר להסתיר. אם הוא יוצא איתה זמן רב , הוא בטוח מודע לבעייה ובהחלט אפשר שהוא ישתף איתכם פעולה. * האם משפחת אישתך התייעצה בעבר עם פסיכולוג ? לעיתים אפשר לקבל ייעוץ שלא איך לפתור את הבעייה (לזה היא צריכה טיפול) ,אלא אלו פעולות כדאי לעשות כדי לגרום לה להגיע לטיפול. אם הם לא עשו כן מסיבות שלהם אולי אתה ואישתך תעשו זאת ? יתכן וימליצו לכם שאשתך המקורבת אליה ביותר תנתק ממנה מגע כדי לגרום לה להגיע לטיפול. אולי ימליצו להוריה כיצד לנהוג, אולי לחבר. צריך להיות יצירתיים ולחשוב על כל דרך לעזור לה. אין ספק שאדם הוא זה שצריך לרצות לעזור לעצמו, אך יש מקרים שבו צריך ל"דחוף" לכך. אני בטוחה שהמצב מקשה מאוד על חייה של אשתך ובוודאי גם עליך.

 

[איתמר770]

אכן ניסינו

1. החבר מדוע בצורה מסויימת לבעיה. אני לא יודע עד כמה ואין לי דרך לדבר איתו. 2. משפחת אשתי לא הלכו לפסיכולוג, והם כנראה גם לא ילכו להתייעץ. הם לא יכולים לדבר איתה שכן כל דיבור גורר מבחינתה תגובה קשה ועצבנית. 3. אני מתכוון לדבר איתה ולהגיד לה שתנתק איתנו קשר כל עוד היא לא הולכת לטיפול. לאשתי קשה לנתק איתה קשר. לכן אני צריך להתערב. מקווה שמחר יהיו לי בשורות טובות.

 

[רינהויס]

אולי היא צריכה פסיכיאטר

ולא פסיכולוג?

 

[נומלה]

איתמר הכיוון שלך נכון

המניעים קצת משונים. ברור שצריך לגרום לאחות ללכת לטיפול כי היא עושה מניפולציות על כל העולם בין אם מרצון לשלוט ובין אם מפחד מפני טיפול. אבל, וזה אבל גדול : פעולות מתוך רוגז וכעס לא ישרתו את המטרה שלך. אתה צריך כאן שיתוף פעולה מצד כל המשפחה לאורך זמן. כדאי לך לנסות לערב גורם טיפולי או להתייעץ עם גורם כזה בבחירת האסטרטגיה הטובה ביותר. כי לפי מה שאתה כותב זה לא הולך להיות קל. בהצלחה

 

[איתמר770]

אני לא פועל מתוך רוגז או כעס

הפעולות המרגיזות שלה גרמו לי לבדוק אפשרויות טיפול. והעברתי לה טלפון של פסיכולוגית, הסברתי לה על אמצעי התשלום (והזכאות דרך קופ"ח), אמרתי לה שזה הכי קרוב למקום מגוריה, ביררתי אפילו את השעות שהפסיכולוגית עובדת. אבל - כלום. היא לא מוכנה לעשות כלום כדי לשפר את המצב שלה. שלדעתה היא בסדר. רק ההורים מרגיזים. ואני עדיין לא יודע מה לעשות עם החבר- אני לא רוצה שיעזוב אותה, ומצד שני אני לא יודע אם בכלל ואיך לערב אותו.

 

[דובה רוצה ילד]

איתמר חייבת לספר לך משהו....

חמתי אישה חולה יש לה הרבה בעיות,בן היתר היא חולה בנפש והיא מודעת לזה,והיא אפילו התאשפזה בבה"ח לטיפול... חמתי הייתה הרבה מאד פעמים בדיכאון,והיא אומרת שרק בעלי יודע לעלות לה את המצב רוח............ אצל חמתי זה מתבטא בדיכאונות נורא קשים,לפעמים היא במניה והיא מבזבזבת המון כסף על שטויות בלי לדעת,ואח"כ ניכנסת לבעיות כלכליות שאנחנו צריכים לעזור לה.... גיסתך משדרת מצוקה,ומה לעשות שהיא נישענת על אישתך....גם אני בהתחלה לא אהבתי את זה שחמתי תלויה בבעלי כשהיא במצבי רוח משתנים,אבל הבנתי שחמתי אישה חולה ושבעלי יודע לעלות לה חיוך על הפנים ולעשות לה טוב,אז זה שווה את זה.. זה קשה ולא קל מניסיון אני אומרת לך,אבל אתה חייב לתמוך באישתך גם לה זה לא קל,לראות את אחותה הקטנה סובלת..... אל תהיה קשה אם אחותך ולא אם גיסתך,תנסה לתמוך בהם זה הכי חשוב גם אם זה קשה

 

[איתמר770]

הבעיה היא

שהיא לא רוצה טיפול. היא לא רואה את הבעייתיות של ההתנהגות שלה וחושבת שכולם (כלומר ההורים שלה) עושים הכל נגדה. החלק העצוב פה שהיא תולה את זה בדוגמאות רבות שרובן לא קשורות למצב שלה. לדוגמא: להורים שלה אין אינטרנט. היא טוענת שזו הוכחה שהם פרימיטיביים ולכן לא מוכנה לקבל את הבקשה שלהם לא לדבר בטלפון בקול בשעות הלילה (אחרי 22:00) שאז הם הולכים לישון. לחמי וחמותי יש נוהג שלא לדבר עם כולם על הכל והיא טוענת שהם פרימיטיביים בהתנהגות הזו ולכן לא תקבל את הבקשה שלהם לנהוג בצורה כזו או אחרת. בכלל, משפט המפתח שלה בנוגע להוריה הוא "הם פרימיטיביים". ולפעמים הם באמת כאלה גם לדעתי אבל אין קשר בין ההתנהגות שלהם לבין היחס המזלזל שלה בהם. ובטח ובטח שאין קשר ללחץ שיש לה בגלל שהם מבקשים ממנה בקשות אלמנטריות. ודוגמא אחרונה- לחמי וחמותי יש לא מעט ילדים ולכן כל הוצאה מחושבת. כשגיסתי החליטה לאכול אוכל מיוחד היא אמרה שהיא תקנה לעצמה (כי האוכל הזה יקר פי 5 מאוכל נורמלי) והיא שמה את זה במקרר. בבית נורמלי המקרר פעיל, ובמיוחד כשיש יותר מילד אחד, וקרה שהחבילה שהיא שמה במדף הראשון עברה למדף השני. ישר גיסתי התחילה בהאשמות "מי אכל לי, מי נגע לי" (מיותר לציין שאף אחד לא אכל מהחבילה שלה שכן זה אוכל בעעעעע). ואז התחילה לבכות שהיא צריכה לקנות מקרר לעצמה וכו' וכו' ונכנסה לסרט שוב. אני הייתי תומך בה אם היא הייתה מוכנה לטפל בעצמה. כרגע, היא מתנהגת כטפילה ורק מסתגרת בתוכה- ואני רוצה להוציא אותה מזה. והערה אחרונה: הבעיה היא עם גיסתי (אחות אשתי) ולא עם אחותי.

 

[saint michel]

אחרי שסיפרת יותר

הערכה לא מקצועית שלי. אני נזהרת כי ההערכה היא אחרי שקראתי רק את מה שסיפרת. בהערכה ראשונית אני לא בטוחה שהגיסה צריכה פסיכיאטר או פסיכולוג. הבחורה רוצה לצאת מהבית של ההורים ומפעילה עליכם ועל עצמה לחץ. היא "נכנסת לתפקיד" ולפעמים מקבלת התקפות פאניקה וקוצר נשימה. האם אני טועה באבחנה שהיא מחפשת בית שיקלוט אותה ויסכים שתגור אצלם כשתצא מבית ההורים? הפתרון הטוב ביותר הוא שתגור עם החבר שלה ובא לציון גואל. דברו איתה. לדעתי כשתצא מבית ההורים רוב הדברים יפתרו. היא שונאת לגור שם. לדעתי היא מסרבת לפסיכולוג או פסיכיאטר כי היא יודעת שיש מניפולציות בדרך ההתנהגות שלה. יתכן שהבית שלכם הוא אחד המועמדים כבתים לאירוח.

 

[איתמר770]

קצת בעייתי-

היא רוצה לצאת מהבית של ההורים ואף עשתה זאת במשך מס' שנים, היא גרה אצל הסבא. עד שגם שם זה הגיע לגבול מסויים מבחינת היחס בינה ובין הסבא (שכמעט והפך להיות תלוי בה, ואז היא עזבה). אנחנו דתיים ולכן לגור אצל החבר בפשטות כפי שמקובל בציבור החילוני - זה לא יקרה. לגבי נישואין- היא מתכוונת להתחתן איתו. אבל "הם מחכים לעיתוי המתאים". שהוא, כפי שנראה לנו, אי שם בעתיד הרחוק. ובציבור הדתי לא מקובל העניין של חברים לאורך זמן. בייחוד לא כאשר יש מתח בתוך הבית של ההורים. ההורים שלה מוכנים לכל הגחמות שלה. וזה עדיין לא עוזר. וגם להתארח אצל אחרים היא הפסיקה שכן אין מקום שיתן לה מה שהיא רוצה. (שזה שקט מוחלט - אפילו תקתוקו של שעון בחדר אחר מפריע לה, והיכולת לדבר כל הזמן).