גיסות/ גיסים

[נטאשKה]

חולקת עלייך

היחסים שלי עם אחותי מצוינים וקרובים מאוד.
לא היו לי יחסים טובים עם גיסי הראשון. היו לי הרבה הסתייגויות כלפיו. לחלקן היא הייתה מודעת.
היחסים איתו היו ענייניים כי החלטתי שאחותי חשובה לי יותר מלהעביר כלפיו מה שאני מרגישה, אבל לא היו יחסים טובים איתו ובטח שלא קרובים.

זה לא השפיע על היחסים עם אחותי. השכלנו למצוא את שביל הביניים.

 

[דנה אז]

גיסות/ גיסים

נכון שלא ממש קשור לפורום ובכל זאת.
הרבה דברנו על הקשר עם ההורים / החמים.
אבל גם הגיסים והגיסות שמצטרפים למשפחה מביאים איתם מנטליות שונה, יחסי משפחה אחרים....
אז איך אתם מסתדרים עם הגיסים והגיסות? האם אתם בקשר איתם?
מה מקומם בתוך המשפחה בכלל? והשפעתם על המשפחה המצומצמת שלכם בפרט?

 

[פ ר פ ר י ם בבטן]

מן הפח אל הפחת, לא יודעת מה יותר גרוע

החמות או הגיסים.....

 

[פ ר פ ר י ם בבטן]

הכוונה היא לאחיו של בן הזוג - לא לבעלי האחיות

 

[א מ א ק ו נ ץ]

לשמחתי אין לי גיסות ולא גיסים

רק במידה שאחי התחתן (לא נראה באופק) תהיה לי גיסה אחת
וזה דווקא יכול להיות נחמד

 

[ההר הוליד עכבר]

איך אומרים? לא מדובשך

ולא מעוקצך

אז ככה

אני בת בכורה, כך שהתחתנתי ראשונה, מהצד שלי לא היו לי גיסות
אצל בעלי יש שלוש אחיות ואח
עם האחיות לא היה לי קשר בהתחלה, שלום שנפגשים וזהו, שתיים מהן היו צעירות, ואחת נשואה עם ילדה
אח של בעלי היה נשוי ואת אישתו לא ממש חיבבתי, אומנם טסנו איתם לחו״ל וכמה פעמים הוזמנו אליהם על האש, אך לא ממש חיבבתי או התחברתי לגיסה, לא היינו מתקשרות או נפגשות
ואז אח של בעלי התגרש והיה שנים רווק
בנתיים הכיר מישהי( שהייתה נוסעת קבועה של בעלי ואביו במונית) והחיבור בינינו היה מדהים

לרגע חשבתי שמצאתי את האחות שאין לי
ואז....התחיל עניין הצקים

הקשר התרופף וניתק, הרגשתי פגועה, פגועה מאוד

יש לי גם גיסה מצד אחי, איתה בכלל אין לי חיבור

ממש כלום, לא מתקשרת, לא נפגשת איתה פגישות יזומות
שנפגשים אצל אמא שלי שואלים מה נשמע וזהו
לפעמים אני קונה לבנות מתנה אז היא שולחת לי הודעות תודה
ושולחת לי בהודעות בפייסבוק תמונות של התינוק שהצטרף למשפחה
וכמו שנאמר לא פעם, משפחה לא בוחרים

 

[פרנצסקה שלי]

מצטרפת לדברי רונית ומסכימה איתה בהחלט.

אחותי נשואה לבחור מקסים ויש לנו יחסים נהדרים. הוא ממש דומה לבעלי באופי, בשקט שלו. אני והיא ביחסים נהדרים וילדיה כמו ילדיי, באמת שפה הכל ורוד.
לבן הזוג יש גיסה אחת שאין איתה קשר בכלל. אבל גם עם אחיו אין ממש קשר, לא שרבו אבל האח לוקה ביחסי אנוש גרועים ביותר ואשתו דומה לו.
במשפחה שלהם יש ריכולים ואין אהבה בין האחד לשני אבל כשנפגשים זה שלום שלום ולא מעבר. היו אצלנו פעמיים בבית (גרים פה 4 שנים) ומעולם לא היינו אצלם, פעם אחת היינו אבל מחוץ לדלת.
גם כשילדתי לא הייתה התעניינות, לא מזל טוב ולא באו לבקר, את התינוק ראו אולי פעם בחודשיים. אין שיחות טלפון. כמו אנשים זרים.
כולם יודעים שזה מקנאה (האח למלמ אבל אשתו קנאית!!!) וצרות עין ולכן אין בכלל על מה לדבר.
לפני כמעט שנה היא פנתה אליי מיוזמתה וביקשה סליחה על הכל ואמרה שזה לא אני ושאני מקסימה אבל היא הבעיה (רואה שחור, קנאית, לא מרוצה מהחיים, עצובה ורע לה).
מחלתי! כי ככה חונכתי. הייתה בסדר תקופה ואז שוב התהפכה, מניחה ששוב רע לה בחיים. אני לא שופטת אבל אין בי רצון לקשר.
שלום שלום כשנפגשים ולא מעבר.
הבנתי עם השנים שיש אנשים שאין מה לדבר איתם כי הם לא מצליחים להבין איפה הם לא בסדר, אז אני נמנעת מלהפגש. חיה את חיי בשקט שלי ובבית שלי. לא מזמינה אליי ולא הולכת.

 

[עלה לא נידף]

יש לי שתי גיסות ושני גיסים

עם 3 אני מסתדרת מצוין,
אנחנו ממש מסתדרים טוב, אני אוהבת אותם, היחס מכובד וב"ה לא נתקלתי בקנאה למרות שהזהירו אותי מאחת הגיסות אני לא מתייחסת לרכילות. אחד הגיסים הוא אחיו הקטן של בעלי, ועם השני בעלי הקים חברה וזה אומר הכל. עם אשתו אני ביחסים די פושרים, ניסיתי לדובב ולהיות בקשר אבל לא נעניתי, אז התייאשתי והפסקתי. הם לעולם לא יוצאים מהעיר כדי שנפגש, הילדים מכירים אך ורק בגלל בעלי. כשהם באו פעם אחת, חצי מהביקור הם יצאו, ולא חזרו עד אחה"צ - זו היתה שבת אז לא ידענו אם כן חוזרים או לא, מתי ואם להתחיל לאכול. עם גיסה אחרת, שפגשתי רק פעם בחיים, אני ביחסים הרבה יותר טובים וחמים.

פעם אחת אמא שלי רבה עם אחת הגיסות (הפעם הראשונה והאחרונה, לדעתי), והגיסה אמרה לה "אלי הביתה את לא נכנסת",
אמא שלי סיפרה שענתה לה "זה הבית והילדים גם של אחי, וכיוון שכך ועוד איך אני אכנס!" אני חייבת לציין שאמא שלי היא לא אדם שעונה או רב עם אף אחד, והיא עושה מאמצים מעל ומעבר להיות גיסה טובה. אז זו הדוגמא הכי טובה בעיני, להיות הגיסה הכי טובה שיש אך מאידך לא לתת לצד השני לגרור אותך למטה.
מיותר לציין שאני לא מממשת את הדוגמא הזו

אין לי כוחות לתחזק גיסות/גיסים, עם אלה שאני כן מסתדרת איתם זה בעיקר כי היחס הוא הדדי (יש לי גיסה אחת מדהימה!)

 

[אוצה]

שתי גיסות שלי הן המתנות שלי

אחת מהן (אישתו של האח של בעלי) היא כמו אחותי ואני מדברת איתה יום יום ולמרות הפערים בינינו היא האישה של חיי אחרי אמא שלי.
גיסתי השנייה, אחותו של בעלי היא חברה טובה גם כן.
יש לבעלי כמה אחים ואחיות נוספים ואיתם אנו פשוט בקשר. הם רחוקים פיזית וגם הם לא גדלו יחד...
עם אחות בעלי - היות ויש ילדים בני גילאים קרובים אנו מפגשים הרבה.
עם גיסתי האהובה- אני נפגשת כשניתן (גריפם רחוק).

 

[פרפרי אהבה]

לי יש 2 גיסים-האחים של הבעל

+ גיס אחד

שהוא בעלה של אחותי.
עם הגיסים אני ממש אחלה- הם לא גרים בבית כך שרואה אותם בתדירות של פעם ב... והקשר ממש מעולה. יותר קרובה לאח האמצעי מאשר לאח הקטן.

עם גיסי, בעלה של אחותי, הקשר הוא כמו של אח ואחות. מאוד אוהבת לדבר איתו, וסומכת עליו כאילו הוא בשר מבשרי.

 

[מרים 882]

יש לי המוני גיסים וגיסות משני הצדדים.

מהצד של בעלי היחסים קורקטיים פחות או יותר
מלבד אחותו הגדולה של בעלי שאני אוהבת אותה בכל ליבי.
מהצד שלי היחסים חמים וטובים יש לנו קבוצת ווטסאפ משפחתית
שמאוד תורמת לקרבה.

 

[תפו ופוזה]

סוגיה!!!

תהליך שדרש ועדיין למידה.
אין מרשמים. זה לא קל...

 

[דנה אז]

עונה בעצמי

מצד האחים שלי יש לי 2 גיסות.
לבעלי יש אחות ואח (רק האח נשוי).
לרוב מסתדרת עם הגיסים שלי, כל אחד תרם לי ולימד אותי משהו בחיי. אבל גם לא תמיד פשוט. כל אחת ותפיסותיה והתנהלותה. וכן אין ספק שאנחנו ערב רב של תרבויות ותפיסות של מדינתנו. מעניין, מאתגר וססגוני ביותר כשאנחנו נפגשים. אבל חייבת להגיד שגם המשפחה משפיעה עליהן.
רואה אצל הגיסות שלי שינויים שחלו במהלך השנים (חלקם לטובה וחלקם לרעה).
חוץ מגיסה אחת, עם השאר נפגשת בערך פעם בשבוע בארוחות המשפחתיות.
חייבת לספר שגם עם אשתו של בעלי, וגם עם אשתו של גיסי היחסים עם הנשים יותר טובים מאשר עם הבעלים (אחי וגיסי). וברור לי שהיחסים עם הגיסים/ות משפיעים על הקרבה בן בני הדודים, ויש את אלה ששכנים שלנו והבנות ביחסים מעולים וגם אני וגיסתי.
אחותו של בעלי מזכירה קצת בהתנהלותה את מירב מהסדרה סברי ומרנן

למי שמכיר. ובמציאות זה פחות מצחיק

.
הגיסה שאיתה פחות נפגשים היא ואחי דתיים, זה רק מוסיף למורכבות. בכללי היחסים בסדר, לאחרונה עלו על שרטון משפחתי, ברור לכולנו שזה עניין של זמן ויעבור,
הבעיה שכאשר מתחתנים את החמות מכירים ויודעים שזה חלק מהמשפחה שלא בוחרים, הגיסים לפעמים מצטרפים אחר כך, וכולם צריכים להתרגל.מנגד חושבת שזה חלק מתפיסת המשפחה, אותנו אמא שלי חנכה שאין דבר כזה שרבים ולא מדברים, מנגד אצל אחת הגיסות שלי יש את הקטע של לריב ולא לדבר, ואנחנו לא מאפשרים לה את זה.

 

[mumfor4]

אשתו של בעלי ?? זאת לא את ?

 

[דנה אז]

ברור. ואם הייתה משהי אחרת בטח הייתי כותבת

דברים אחרים לגמרי. (בטח לא הייתי כזאת נחמדה אליה

)

התבלבלתי הכוונה לאשתו של אח של בעלי. ואם כבר אז איך מכנים אותה? גם גיסתי?

 

[mumfor4]

חחחח , הרסת אותי עכשיו

אשתו של אח של גיסך היא לא גיסתך , סתם אפשר לקרוא לה שולה או איך שקוראים לה

 

[דנה אז]

הכל התבלבל לי, התכוונתי לאשתו של גיסי

היא גם נחשבת גיסתי

 

[mumfor4]

כן ,היא גיסתך ....

 

[בתיה דורון]

יש לי 11 גיסים וגיסות משני הצדדים

מהצד שלי יש 9 ומהצד של בעלי 2.
מהצד של הגיסות:
יש לי גיסה אחת שאנחנו לא בקשר אתה אחרי שאחי נפטר (היו מסוכסכים לפני וזה פגע בנו), רק עם הילדים
גיסה שנייה שרק אני לא מדברת אתה (היו בעיות שאני חתמתי להם ערבות וזה קלקל את היחסים), עם האח, היחסים מצויינים
גיסה שלישית שגרושה מאחי, אנחנו אתה בקשר קר כמו שאומרים
השאר, כל עוד לאחים שלי טוב, טוב גם לי
שלושת הגיסים שלי, מקסימים

 

[שירהק1]

אז ככה....

יש לי 2 גיסות. אשתו של אחי (היי יפעת) ואחותו של בעלי. ויש לי גיס אחד - בעלה של אחותי.
הסה"כ הכללי הקשרים טובים עם כולם. אין כעסים ומתחים שמשפיעים על החיים, לא משהו שמורגש לי לפחות. יש לפעמים התרחקות טבעית כשמשפחה גדולה ולכל אחד יש פתאום ילדים משלו....
אבל הפגישות עצמן נעימות ועוברות די חלק.

האמת שגם הקשר ביני לבין חמותי וחמי טוב. מדברים הרבה ונפגשים הרבה ועוזרים אחד לשני.

תמיד יש הערות וביקורת אבל לא משהו שגרם לפיצוץ והכי חשוב - כשמישהו צריך עזרה תמיד כולם יהיו אחד למען השני.