מחברת מילים
New member
גינת כלבים
גינת כלבים
כל שלישי בתשע
מגיע עם כלבו,
קצין בקבע
מתישב על ספסל
משתחרר מהרצועה
האם גם היא תבוא
מחכה בחשכה
היא נכנסת מתישבת
הכלבים מתגפפים
מתרגשים מהמפגש
נעלמים אל השיחים
ולהם עכשיו יש זמן
ליציאה משלהם
להשתחרר מכל דבר
שעצור בתוך שניהם
הוא מקרב אותה אליו
שפתיהם נפגשות
לשונות אומרות שלום
לא יכולנו לחכות
הידיים מטיילות
בין הגוף והחולצה
התחושה שבגרון
לצאת החוצה כבר רוצה
לבלוע כמה שיותר
כמה שאפשר
גופו מצטמרר
מהתרגשות מסוחרר
היא נרטבת במהירות
הוא עוטף את שערה
מקרב אותה אל פיו
וגופו אומר שירה
אצבעותיה מעגלות
את פטמותיו המוצקות
אנחה קלה נמלטת
ותנועות מתאחדות
להרפות את המכנס
התופח הלוחץ
לא עכשיו אומר בלי קול
עוד מעט ומתפוצץ
היא לחה כבר לגמרי
וכל כך כבר מוכנה
לקבל ידיו ברטט
לטייל בתוך תוכה
הוא מאיץ נושם נושף
להחזיק עוד מעמד
אצבעות מרפרפות
לשונו טועמת שד
הספסל מאיים
להעיף את שניהם
להשליך לכל עבר
את ים ערגונותיהם
הכלבים נובחים לחושך
אין איש ליד
קולות תשוקה וחשק
מרחפים מצד אל צד
אל תעזוב
אל תגמרי
עוד מעט
הנה אני
אצבעות מרקדות
בתוך משכנה
היא סוגרת עליהן
ויורה מיץ אהבה
מנשקת בתודה מצח עין
אף שפה
מחשקת זוג רגליה
בגופו היא אסופה
היא יורדת אל בטנו
מגיעה עד הקצה
ואוחזת בו מהר
חד חלק כל כך קשה
מקבלת את כולו
אל חיקה החמים
מרגיעה מערסלת
בין שדיה הזקופים
לשונה מלחשת לו
שיר ידידות
הוא גונח מעונג
מבקש עוד ועוד
מאופק עד כאב
הוא הולם על חזה
מבקש שתפתח לו
את דלתות מעונה
ירח מציץ בם
בין עצי הגינה
רוצה לא רוצה
אך אין חנינה
היא עולה ויורדת
לשונה קילשונה
היא עוטפת אותו
ומוצצת טיפה
הוא כבר מוכרח
אין מקום להפסיק
הוא מרגיש את זה בא
לא יכול להחזיק
הוא לופת את ידית הספסל
הקרה
וגועש כמו גל
מתנפץ בסערה
ושקט ורחש
ואין איש נראה
והלילה שומר
את כל מה שקורה
על שניהם על ספסל
על כלב כלבה
על סוד שגובר
על פירות תאווה
הוא קם
מישר את מדיו הסתורים
מסמן לכלבו שיבוא
נפרדים
היא נשארת עוד קצת
על הספסל השותק
מסדרת שמלתה
לא רוצה להתנתק
ויודעת שטוב לה
ויותר שגם לו
ויום שלישי הבא
תמיד בוא יבוא.
גינת כלבים
כל שלישי בתשע
מגיע עם כלבו,
קצין בקבע
מתישב על ספסל
משתחרר מהרצועה
האם גם היא תבוא
מחכה בחשכה
היא נכנסת מתישבת
הכלבים מתגפפים
מתרגשים מהמפגש
נעלמים אל השיחים
ולהם עכשיו יש זמן
ליציאה משלהם
להשתחרר מכל דבר
שעצור בתוך שניהם
הוא מקרב אותה אליו
שפתיהם נפגשות
לשונות אומרות שלום
לא יכולנו לחכות
הידיים מטיילות
בין הגוף והחולצה
התחושה שבגרון
לצאת החוצה כבר רוצה
לבלוע כמה שיותר
כמה שאפשר
גופו מצטמרר
מהתרגשות מסוחרר
היא נרטבת במהירות
הוא עוטף את שערה
מקרב אותה אל פיו
וגופו אומר שירה
אצבעותיה מעגלות
את פטמותיו המוצקות
אנחה קלה נמלטת
ותנועות מתאחדות
להרפות את המכנס
התופח הלוחץ
לא עכשיו אומר בלי קול
עוד מעט ומתפוצץ
היא לחה כבר לגמרי
וכל כך כבר מוכנה
לקבל ידיו ברטט
לטייל בתוך תוכה
הוא מאיץ נושם נושף
להחזיק עוד מעמד
אצבעות מרפרפות
לשונו טועמת שד
הספסל מאיים
להעיף את שניהם
להשליך לכל עבר
את ים ערגונותיהם
הכלבים נובחים לחושך
אין איש ליד
קולות תשוקה וחשק
מרחפים מצד אל צד
אל תעזוב
אל תגמרי
עוד מעט
הנה אני
אצבעות מרקדות
בתוך משכנה
היא סוגרת עליהן
ויורה מיץ אהבה
מנשקת בתודה מצח עין
אף שפה
מחשקת זוג רגליה
בגופו היא אסופה
היא יורדת אל בטנו
מגיעה עד הקצה
ואוחזת בו מהר
חד חלק כל כך קשה
מקבלת את כולו
אל חיקה החמים
מרגיעה מערסלת
בין שדיה הזקופים
לשונה מלחשת לו
שיר ידידות
הוא גונח מעונג
מבקש עוד ועוד
מאופק עד כאב
הוא הולם על חזה
מבקש שתפתח לו
את דלתות מעונה
ירח מציץ בם
בין עצי הגינה
רוצה לא רוצה
אך אין חנינה
היא עולה ויורדת
לשונה קילשונה
היא עוטפת אותו
ומוצצת טיפה
הוא כבר מוכרח
אין מקום להפסיק
הוא מרגיש את זה בא
לא יכול להחזיק
הוא לופת את ידית הספסל
הקרה
וגועש כמו גל
מתנפץ בסערה
ושקט ורחש
ואין איש נראה
והלילה שומר
את כל מה שקורה
על שניהם על ספסל
על כלב כלבה
על סוד שגובר
על פירות תאווה
הוא קם
מישר את מדיו הסתורים
מסמן לכלבו שיבוא
נפרדים
היא נשארת עוד קצת
על הספסל השותק
מסדרת שמלתה
לא רוצה להתנתק
ויודעת שטוב לה
ויותר שגם לו
ויום שלישי הבא
תמיד בוא יבוא.
