כבר עמדנו על הדימיון - הנה היא כשהייתה גורה
הייתה מרוטה כמו פוצי, כמעט ללא זנב, מעט פרווה. היא גדלה ויפתה, רק נותרה אילמת...
כשהיא רוצה להיכנס הביתה הרבה פעמים היא עומדת על אדן החלון וממתינה שיפתחו לה.
כשהיא רוצה לאכול היא מתחככת בנו.
וכן הלאה. אבל כמעט לא פוצה פה!
