פיק פיק פוק
New member
גיל שנתיים - או לא ?
ירדן ביתי הבונבונית, בת שנתיים וחודשיים - עד היום היתה ילדה חברותית ורגועה שכמעט ולא בוכה ובדרך כלל קל לפייס אותה. בשבוע האחרון היא בוכה המון ונכנסת למעיין הסטריות שלא נגמרות. זה לא ממש טנטרמים אלא חוסר שביעות רצון כללית. דוגמא מאתמול - אחרי הגן ועד שש היינו בגינה ובסופר והיה ממש כיף , בדרך חזרה היא החליטה ש"זה לא האוטו" שלנו, לא הסכימה להכנס אליו ורצתה אוטו אחר. זאת היתה רק ירית הפתיחה גם כשהגענו הביתה ולמעשה עד שהיא נרדמה באזור שמונה וחצי היינו במסכת בכי לא נגמר, היא התעצבנה למה אני יושבת על הספה של אבא, לא רצתה לאכול ואחרי שהסכימה לא הסכימה לרדת מהכסא. לא רצתה את הפיז'מה ופתחה את הכפתורים בעצבים ואחרי 10 דקות התעצבנה למה הם פתוחים ועוד ועוד. אני בזמן הזה ניסיתי כל טכניקה אפשרית - הרבה חיבוקים , נסיונות להסחת דעת , הסבר שכשהיא בוכה אני לא מבינה, אבל שום דבר לא עזר. אני מנסה להרגיע את עצמי שהכל בסדר וזה רק גיל שנתיים אבל כל הזמן חוששת שאולי עובר עליה משהו אחר ואני מפספסת. אולי לא טוב לה בגן ? אולי מציק לה משהו ? אציין רק שבגן טוענים שהיא בסדר גמור ומתנהגת אחלה. עצות ? רעיונות ? דעות ?
ירדן ביתי הבונבונית, בת שנתיים וחודשיים - עד היום היתה ילדה חברותית ורגועה שכמעט ולא בוכה ובדרך כלל קל לפייס אותה. בשבוע האחרון היא בוכה המון ונכנסת למעיין הסטריות שלא נגמרות. זה לא ממש טנטרמים אלא חוסר שביעות רצון כללית. דוגמא מאתמול - אחרי הגן ועד שש היינו בגינה ובסופר והיה ממש כיף , בדרך חזרה היא החליטה ש"זה לא האוטו" שלנו, לא הסכימה להכנס אליו ורצתה אוטו אחר. זאת היתה רק ירית הפתיחה גם כשהגענו הביתה ולמעשה עד שהיא נרדמה באזור שמונה וחצי היינו במסכת בכי לא נגמר, היא התעצבנה למה אני יושבת על הספה של אבא, לא רצתה לאכול ואחרי שהסכימה לא הסכימה לרדת מהכסא. לא רצתה את הפיז'מה ופתחה את הכפתורים בעצבים ואחרי 10 דקות התעצבנה למה הם פתוחים ועוד ועוד. אני בזמן הזה ניסיתי כל טכניקה אפשרית - הרבה חיבוקים , נסיונות להסחת דעת , הסבר שכשהיא בוכה אני לא מבינה, אבל שום דבר לא עזר. אני מנסה להרגיע את עצמי שהכל בסדר וזה רק גיל שנתיים אבל כל הזמן חוששת שאולי עובר עליה משהו אחר ואני מפספסת. אולי לא טוב לה בגן ? אולי מציק לה משהו ? אציין רק שבגן טוענים שהיא בסדר גמור ומתנהגת אחלה. עצות ? רעיונות ? דעות ?
