גיל שלוש הנורא??

איזו מין אמא???

על מה את מדברת?? לא מדובר על הרעבה של ימים שלמים! תביני שהילד רואה בזה סוג של משחק ונהנה לשחק בו (אפילו אם הוא רעב) - אם את תפסיקי "לשחק" איתו (כן לא תאכל תאכל מתחננננתת ) - לא יהיה לו פרטנר למשחק. תציעי לו כל הזמן אפילו דברים קטנים, ירקות פירות וכו'... או שתאכלי את והוא יראה וירצה להצטרף. נסי לברר אם גם את (או בעלך) היית ככה בילדותך. למשל אחותי גם הייתה "בעייתית" ועכשיו גם הבת שלה. אצלי, הוא ירש מאיתנו את התאבון כנראה
אפשר לעשות ככה שהארוחות יהיו זמן מהנה עבורו, למשל לתת לו לבחור איזה סיפור תספרי לו, או שאת בעצמך תמציאי סיפור ותשתפי אותו למשל: " פעם היה ילד... שקוראים לו... איך אתה רוצה שנקרא לו"?.. או משהו שיכול לעבוד ממה שאת מכירה אותו. כן, כשהבן שלי לא רוצה לאכול, הוא לא אוכל. אני לא אתחיל להתווכח, מה לעשות, גם לו, כמו לנו, יכול להיות מצב שפשוט לא בא לו, אין תאבון כרגע או משהו, לא חייב. למשל כשהוא קם בבוקר הוא לא יכול לאכול. רק לשתות. בהתחלה אמרתי מה קורה הילד לא אוכללל!! ואח"כ הבנתי שהוא צריך קצת זמן שעה שעתיים ואז הוא אוכל.
 
אני ממש מפחדת

לגרום לו הפרעות אכילה עם ה "תאכל" "תאכל". את צודקת, אני חייבת להרפות בעניין הזה..
 

בוליפלג

New member
בואי נפתח קומונת 'אמהות מאכילות'..../images/Emo3.gif

גם אני עובדת על עצמי שוב ושוב.... וגיליתי (ללא כל הפתעה), שככל שאני מרפה, כך היא אוכלת 'טוב' יותר... שיהיה בתאבון
 

בוליפלג

New member
אוי מיני...

צר לי לשמוע... נשמע קשה ואני עוד רגע ומגיעה לשם...בררררררררררר מצומררת מהדברים שאת כותבת. ממקומי ה'בטוח' כרגע, והמלא כוחות (לערך) אני שולחת אלייך חיזוקים. המשיכי לכתוב, להתאונן ולפרוק - זה בטוח יעזור ולו במעט.
 
למעלה