גיל שלוש הנורא??

[מ י נ ר ל י]

גיל שלוש הנורא??

אומרים גיל שנתיים הנורא? כנראה אצלנו זה גיל 3 הנורא. כל דבר זה "לא!" כל דבר זה אנטי, לא רוצה להתלבש, לא רוצה לאכול, לא רוצה לשתות, לא רוצה להתקלח, לא רוצה שום דבר, אבל ממש שום דבר. באופן קבוע אני ערה מ-4,5 כל בוקר כי הוא קץ בשינה ורוצה לשחק, ואז הוא לא מפסיק לרוץ בכל הבית, יש לו עודף אנרגיות שלא מביישות שום אצן אולימפי. אני כבר מיואשת. מישהי עברה את זה? עצות? או אולי שמות נהרות גבוהים שאני אוכל ללכת להטביע את עצמי. תודה.

 

[אמא עמיתית]

ירדן,ירקון../images/Emo8.gif

סתם נותנת שמות של לא עמוקים במיוחד שלא תטבעי לנו חלילה. אין לי תובנות לתת לך כי עדיין לא הגענו לגיל. יכולה להציע לך רק חיבוק חם ואוהב. תיכף יבואו החכמות ממני...

 

[מ י נ ר ל י]

מה שעצוב הוא

שלא צחקתי...

 

[tiger mom]

גיל שנתים הנורא זה רק שם קוד

להתנהגות שמתחילה בגיל שנה וקצת ונגמרת כשהם עוזבים את הבית. ממה שאני יודע (ולא מניסיון אישי, כי שלי בת 2.6) אין כל כך הבדל. כל העצות של גיל שנתיים מתאימות גם כאן. רק צריך להעלות קצת את רמת התחכום. מה אם לבחור בגדים? אצלנו עוזר לתת לה לבחור גרביים. מה אם לתת לו לבחור מה לאכול? לא חייב ברמה של מה התפריט, אבל הבת שלי בוחרת איזה שניצל להוציא מהחבילה למשל. ואני נותנת לה לעזור לי. אתמול היא החזיקה צלחת, אני שמתי עליה חתיכת פשטידה ואז לקחתי את הצלחת וחיממתי. כל מה שהיא עשתה היה להחזיק צלחת. אבל האושר היה גדול ומבחינתה היא הכינה עם אמא ארוחת ערב (ולחמם פשטידה גם מבחינתי זה להכין אוכל). מה אם להמציא משחקים בשביל כל פעילות? (את יכולה להטביע את עצמך בכל נחל אכזב בחודש אוגוסט. לבחירתך

)

 

[שירן של עומר]

מסכימה עם לתת להם לבחור

כשהם שותפים לתהליך זה נותן להם להרגיש חלק ובוגרים, ושהם החליטו. ולדבר אליהם כבוגרים לכל דבר.

 

[מ י נ ר ל י]

אני מנסה לתת לו את העצמאות שלו

שום דבר לא עוזר.... ואם זה ימשיך ככה עד שהוא יעזוב את הבית...

 

[tiger mom]

לגבי השינה

אולי הוא צריך לישון פחות צהריים או לא לישון בכלל? גיל 3 זה גיל שבו הרבה ילדים מפסיקים לישון צהריים.

 

[מ י נ ר ל י]

הוא לא ישן צהריים

ז"א שאין לי מנוחה 24 שעות ביממה

 

[tiger mom]

פנימיה צבאית????

נגמרו לי הרעיונות

 

[dafgol]

הסמבתיון....מספיק טוב ? ../images/Emo67.gif

ממרומי גילו של בר (בן 5) וממרומי גילו של רז (שנתיים ואסימון) רק יכולה להגיד לך....אחותי את לא לבד.....אני יודעת שזה לא מעודד במיוחד.....אני עוברת את זה כל יום , אין לי פטנטים....מתרגלים....גם אני וגם הם....איכשהו... אני עוברת טיפולי ביו-פידבק, המטפל שלי אומר לי "לנשום עמוק, תחשבי מחשבות פותחות לב"....לפעמים זה גם עוזר

לך ולכל אחיותי גיבורות התהילה - החזיקו מעמד

 

[mom2ia]

../images/Emo207.gifמה זה ביו-פידבק ולמה זה מיועד?

איך מתנהל טיפול כזה? למה זה מיועד בדר"כ (אין צורך לחשוף את הבעיות האישיות זו לא השאלה), האם זה טיפולי (אלרגיות מיחושים שונים) או אחר? תודה (סתם מחפשת משהו שיעזור לי לאלרגיות בלי כדורים או משאף)

 

[dafgol]

אין לי מושג לגביי אלרגיות

אני לא אשת מקצוע בתחום, עוברת טיפול כזה כבר חודשיים (מסיימת שבוע הבא), ממה שאני יודעת הטיפול מיועד להכיר ולשלוט על מערכות בגוף, גם בפן הפיזיולוגי וגם בפן הפסיכולוגי, מיועד למי שסובלים מחרדות,פחדים,מועקות למיניהן,טראומות וכו'...מי שסובלים מהפרעות קשב וריכוז ועוד המון דברים, יש גם את הצד הפיזי...מי שסובלים מלח"ד גבוה,בעיות לב ,סרטן וכל מיני תופעות גופניות,מיגרנות,כאבי ראש,כאבים כרוניים. ...בכלל בעיות רפואיות....(זה המקרה שלי), מגוון ענקי של בעיות הקיצר.... בשיטה הזו לומדים להקשיב לגוף, לקבל כלים לשמור על איזון בגוף, ע"י אותות שהגוף מקבל בזמן טיפול. בטכניקה הזו משתמשים במיכשור המוצמד לגוף כדי לתת מידע לגבי מה קורה בגוף. המיכשור נועד כדי להגביר את האותות שהגוף שולח, אותות שללא הגברה אנשים לא מודעים לקיומם.משתמשים בפידבק הויזואלי (ראייתי) והאודיטורי (שמיעתי) כדי ללמוד לאזן תפקודים מסוימים בגוף, דרך מעולה להירגע ולהיות קשובה לגוף שלי (שעבר בשנתיים וקצת האחרונות כמה ניתוחים,ביופסיות ושאר "הפתעות" לא מרנינות). זה לא טיפול פולשני או חודרני, אני מאוד נהנת מהטיפולים, אני יושבת מול מסך מחשב, מחוברת לחוטים שמוצמדים לאצבעות ו\או לאוזן,מקבלת הדרכה והנחייה מהמטפל, שנותן לי גם "משימות" לבצע, ע"י ויסות ושמירה על נשימות נכונות, טמפ' גוף נכונה יותר,דופק ולח"ד מאוזן וכו'.....יש אפילו נגיעות קלות של דמיון מודרך לפעמים. אוקצור....אני ממליצה. יכולה לספר לך שמאז שהתחלתי את הטיפול, פתאום שמתי לב שאני סובלת הרבה פחות מכאבים פיזיים שסבלתי מהם מאוד לצערי, הגוף משוחרר יותר ופחות כואב (עשיתי גם טיפולי שיאצו במקביל) רמת החרדה שלי ירדה, ובכלל זה עושה טוב לנשמה ולגוף. כל אחד הולך לטיפול כזה מסיבותיו, לו זה היה תלוי בי...הייתי ממליצה לכל אחד לעבור טיפול כזה, במיוחד לאמהות

אם תרצי יותר פירוט ספציפי לגבי מה שאני עוברת באופן אישי, אשמח לשתף באופן פרטי. * מינרלי סליחה על ההתעלקות בשרשור שלך *

 

[בוליפלג]

לגבי אלרגיות יש לי המלצה מצויינת. שולחת מסר

 

[מ י נ ר ל י]

תודה ../images/Emo13.gif

 

[אמא של גל וליאור]

עברה את זה??? עוברת כל יום...

כבר מגיל שנה וחצי+, כשלמדה לדבר. ה"מקצועניים"(גגנת/אמהות מנוסות ממני/נשמות טובות)טוענים שזה בדיקת גבולות, וזה עובר. אני אופטימית. בוחרת את המאבקים איתה, בוחרת על מה להתרגז ועל מה לא, ועד כמה הסבלנות שלי גדולה-ומתנחמת בכל יום שעובר.

 

[מ י נ ר ל י]

נשמע כ"כ מבטיח

מקווה שאוכל לסגל לעצמי מספיק כוחות כי הם הולכים ונגמרים

 

[שיר ל 2]

היי מיני ../images/Emo24.gif

שלי נושק לגיל שנתיים, אבל עם עודף האנרגיות אני מזדהה

מה שאני עושה כשהוא בהתקפת "לא רוצה" שמלווה בהשטתחות על הרצפה (דבר חדש) אני פשוט מתעלמת, מראה לו שזה לא משפיע עליי ולא מרגש אותי. לעומת זאת, כשהוא רגוע ו"נחמד" אני נותנת לו תשומת לב חיובית רבה. אני מניחה שבגיל 3 זה שונה. מה שהייתי מציעה זה להראות לו שאת לא מתרגשת מהסירובים שלו, מתעלמת מהתנהגות שלילית - למשל , לא רוצה להתלבש- את אומרת "טוב, אל תתלבש, אבל אז לא נוכל לצאת ל-X וחבל" ואז תתרחקי ממנו. אם את חייבת שיתלבש כי זה לפני יום עבודה ואין זמן, את יכולה אולי להסיח את דעתו עם איזה סיפור, או לדבר איתו על משהו שאת יודעת שמעניין אותו, או לדבר איתו על פעילות מתוכננת לאחה"צ שתלהיב אותו ותוך כדי להלביש (אם לא עוזר, אולי שישן עם הבגדים כבר מהלילה) .. צריך לומר משפט קצר וללכת כמו "לא נעים לי כשאתה ככה" כל מילה נוספת או צעקות וכו' רק יגבירו את ההתנהגות. כשהוא יהיה רגוע, תחזרי על זה שככה נעים לך לדבר איתו, חבקי ונשקי. שיבין בסוף ש"שווה" לו יותר להתנהג רגוע וכך יקבל תשומת לב מאמא ואת רצונותיו האחרים. תבחרי את המלחמות , נצחי במה שחשוב לך ותני לו לנצח בדברים אחרים (הוא מרגיש אדם עצמאי וכדאי לתת לו להרגיש שיש לו "מילה" במשהו)... שיהיה בהצלחה. ואני דווקא בעד שתטביעי את עצמך, זה רעיון טוב

באמבט חם ומרגיע

 

[מ י נ ר ל י]

תתחדשי על הניק ../images/Emo13.gif

עצות מצוינות, תודה. דווקא בקטע של לנצח בכמה דברים אני נותנת לו דווקא בגלל הקטע של העצמאות, אבל אני אנסה את העצות האחרות, ממש ממש תודה!! אני אטביע את עצמי באמבט חם רק אם אני אכניס לשם מכשיר חשמלי

 

[שירן של עומר]

חס וחלילה ../images/Emo5.gif ../images/Emo5.gif

אה ולגבי האוכל: בזה אני לא מנוסה אישית (

שום בצל ) - הבת של אחותי כמעט בת 5 ומאאאאאוד בעייתית בנושא האוכל . אחרי שלא הועילו בקשות, משחקים, פרסים, צעקות, איומים, תחינות, וכו'... -היא פשוט אומרת טוב אל תאכלי.. עד שמגיעה השעה שהיא נעשית רעבה (בערך 18:00) היא אחרי גן.. והיא מבקשת לבד. אני לא בעד להתחנן שיאכל ומשחקים ופרסים וכו', כי נראה לי שזה יותר מידי "התעסקות עם אוכל וככה עושים מזה עניין גדול שגורם לו לחזור על הסירובים ואף לראות באוכל כאיום ויווצר לו "אנטי" . מבחינתי זה ברור שהוא אוכל וזהו, זה צורך בסיסי וזהו. אם יש ימים שהוא פתאוםלא בא לו לאכול, אני זורמת איתו והוא פשוט לא אוכל עד מתי שבא לו... לגבי השינה: אולי אפשר שילך לישון יותר מאוחר? לעייף אותו קצת יותר ולהשכיב לישון אחרי שהוא "שפוך"... צריך להתמיד ולהראות שאמא שינתה אסטרטגיה -- מחזיקה מליון אצבעות להצלחה

* 1000000

 

[מ י נ ר ל י]

אז אני אומרת לו: לא צריך

אל תאכל, ואז האינסטינקטים הפולניים (שאין לי אפילו שריד מהם) שלי דופקים עמוק בתוך המוח ומהדהדים: תני לו לאכול! תני לו לאכול! איזו מין אמא את שאת לא נותנת לו לאכול??? אפילו כשהוא ישן מאוחר הוא קם מוקדם

.. אין אין אין מנוס