גיל זה רק מספר???

[עודד א]

גיל זה רק מספר???

(אם זה היה בפורום אחר עוד היינו קוראים לזה פינת המטלבט/ת... - כל הזכויות שמורות ללירוי). הייתה לי שיחה לאחרונה עם בחורה יקרה ומתוקה להפליא. ידיד שלה, מתוק להפליא גם הוא, הוא בסביבות גיל ה-19. במהלך השיחה בינינו היא עלה נושא השפעת הבדלי הגיל במערכות יחסים. וכאן נשאלת השאלה: האם באמת ישנו פער גילאים כזה שיכול לטרפד אפשרות ליצירת קשר רומנטי? האם ישנם גילאים שבו ההבדלים מצטמצמים? או שגיל הוא באמת סתם מספר? האינסטינקט הראשון יאמר וודאי שגיל זה בולשיט והדבר תלוי בשני האנשים. מממ... אולי. השאלה היא האם יש לבני זוג עם פער גילאים גדול את היכולת לגשר על כך? תשמעו, חשבתי על זה הרבה ואין לי תשובה חד משמעית. הזרקורים נדלקים, המיקרופונים מחוברים והבמה - שלכם!

 

[Liroy26]

תודה...תודה...

גיל מבחינתי רחוק מלהיות מספר נטו. גיל משקף הרבה דברים שמקבלים משקל רב כשנכנסים לזוגיות. זאת אולי הכללה גסה להגיד ולעשות אבל מבחינתי להכנס עם בחור צעיר למערכת יחסים רצינית זה לא במקום. הוא יכול להיות בוגר, רציני, חכם, מקסים, יפיפה אבל אם נאמר שהוא בן 19, ומן הסתם הוא חייל, לא מתאים לי לראות אותו בסופשי"ם בלבד וגם אז עוד לדחוק את עצמי בלו"ז שלו. מצד שני אדם שגדול ממני בצורה משמעותית גם לא מתאים, תודה אבל יש לי כבר אבא אחד, לא צריך שניים שיגדלו אותי.

 

[S h a m i]

זאת אומרת...

שבעיקר מה שמפריע לך זה לא שהוא בן 19, אלא שהוא נמצא במסגרת צבאית שמונעת ממך לפגוש אותו באופן סדיר. ואם הוא היה משרת קרוב לבית? ואם הוא לא היה בצבא אלא חי בתל אביב ועובד NINE TO FIVE כמו רובנו? מה אז?

 

[DarlingAdam]

לדעתי האישית,

וגם מנסיוני האישי, יש אנשים שגיל ממש לא משנה להם, ולא משנה מה הפרש הגילאים ביניהם לבין בן/בת זוגם. ויש אנשים שכואב להם קשות להיראות עם מישהו יותר משנה קטן מהם ויותר משלוש שנים גדול מהם. וזו הבעיה שלהם.

 

[יעל נור]

זה לא הגיל, זה התרגיל...

כמו בכל דבר, זה תלוי. תלוי במי נמצא בזוגיות, אבל בעיקר בשלבים בחיים. כלומר - אם אני אישה בוגרת והיא חיילת סביר להניח שזה יפריע (מניסיון - גם אם היא קצינה...). כי השלבים בחיים שונים. כי אני בשלב שבו אני רוצה זוגיות של כל השבוע (כמו שלירויי ציין) ולא רק של פעם בכמה שבועות. אני חושבת שזה העיקר. השלבים. וגם תלוי מתי. כלומר, כשאני בת 18 והיא בת 14 ארבע שנים זה המון. אבל כשאני בת 29 והיא בת 25 ארבע שנים זה שטויות... יש כאלו שטוב להם במערכת יחסים שבה יש להם "תפקיד נוסף" כלומר - קצת "אבא" או קצת "תינוק"... קצת "אמא" או קצת "תינוקת"... ושוב, אם זה עונה על הצרכים של שני בני הזוג. שיבושם להם. לי קשה כרגע לראות את עצמי במערכת יחסים כזאת, אבל מכיוון שפעם כבר נכנסתי למערכת יחסים עם פערים גדולים (היא לא רצתה לגלות לי בת כמה היא, ואני לא שאלתי...) אני יודעת שזה קשה, אבל אפשרי... כל אחד מציע את המיטה של עצמו. יעל

|שעוד מעט ארוחת ערב...|

 

[sweet19]

גיל זה רק מספר. רק.

אוקי.. קראתי בקפידה את מה שכתבת.. אני דווקא יהיה הצד שיאמר שגיל זה אכן רק מספר. נכון, שיש גילאים מסויימים שבהם זה שונה כמו 18 ו14 אבל בואו ניקח גיל אידאלי כמו 20. בחורה בת 20 היא פחות או יותר יודעת מה היא רוצה מעצמה ומבן הזוג שלה (או שמא רק אני כזאת...?) ככה שבן הזוג שלה, יהיה גילו אשר יהיה, יסתדר איתה טוב ולא "יבחין" בגילה "הפעוט". בן אדם מקרין לסביבה את מה שהוא, את האופי שלו ולא את הגיל שלו. אני יכולה להיות בת 18- בוגרת שמסוגלת לנהל מערכת יחסים רצינית גם עם בחור בן 28 ואני יכולה להיות בחורה בת 26 שלא מסוגלת לנהל מערכת יחסים עם בחור בגילה. זה קשור במה שאני. מה שאני יודעת לתת ומה שאני יודעת לקבל. ככה שאם אני בת 18 זה לא אומר שצריך "לפסול" אותי... שוב, אני זה מה שאני- ולא המספר הזה שמראה מתי נולדתי.

 

[giloosh]

אישית,

אני לא חושב שגיל הוא ממש פונקציה בהקשר הזה. כלומר כאן יש להסתכל על כל מקרה לגופו כי נכון הפרשי גילאים גדולים בדרך כלל מראים על אנשים שבמקומות שונים בחיים שלהם אך זה לא נכון בהכרח. אני מכיר אנשים בני 16 שיותר בוגרים מאנשים בני 30 שאני מכיר, שוב אני אומר כל מקרה לגופו. אסור לעשות הכללות כי ככה מפספסים דברים ואנשים נפלאים!!!

 

[xanadu]

אמנם לא לעשות הכללות...

ובצדק. ידוע שגיל ביולוגי וגיל מנטלי הם לא בהכרח חופפים. קחו לדוגמא את כותב שורות אלה, ממרום שנותיו, אשר ישב היום בשיעור יסודות הראיון ומצץ בקולי קולות סוכריה על מקל בטעם קולה. אמנם נעים תמיד למצוא צעירים שתפיסת עולמם מגובשת, שחוו חוויות, ואני לא מדבר רק על האספקט המיני, שעולמם התרבותי רחב, אבל בכל זאת, עולם המושגים ייתכן ויהיה שונה. אני למשל כמו שציינו אחרים לא אצא עם חייל, שלמשך שלוש שנים עולמו סובב על כן אפטר לא אפטר, באותה מידה שאני לא אמצא את עצמי, בתור סטודנט שטרם סיים לחפש את עצמו, עם בעל תואר מאסטר בן 42, צעיר ברוחו ככל שיהיה, שעוסק במחקר השוואתי של ספרות עברית. אני חושב שחוויות זהות הן חלק מהתשתית לכל מערכת היחסים ופה לגיל כן יש חשיבות.

 

[DarlingAdam]

אתם שוב ושוב מזכירים חיילים.

אבל מה היחס לאנשים בגיל הזה שאינם חיילים ולכן כל העניין עם סופי השבוע הפנויים לא קשור בכלל? אתם מזכירים עיסוקים שונים אבל העיסוקים האלו לא קשורים ישירות לגיל.

 

[גלעד יא]

גיל הוא לא רק מספר

מצטער שדווקא אני אומר את זה, אבל גיל הוא לא רק מספר. רמת ההתבגרות שלנו תלויה בגיל ובחוויות שאנו עוברים בו. ולמרות זאת, אני מאמין שזוגות עם הפרשי גיל גדולים יכולים לשרוד ביחד. הכל תלוי במי שבוגר יותר במערכת היחסים הזאת ועד כמה הוא מוכן לללכת לקראת הצעיר יותר - עד כמה הוא מזדהה עם מה שעובר עליו, מבין את השיקולים שלו (למרות שהוא עבר אותם מזמן) וכו'. אני חושב שמעטים מאוד (אם בכלל) האנשים שגיל אצלם הוא רק מספר, וגם הם לרוב מבוגרים מגילם כי הם דפוקים בשכל (מינוח עדין משהו...). כל מי שמגדיר עצמו מבוגר מכפי גילו מפחיד אותי כי כמעט תמיד הוא הוכיח ההפך. נורא מוזר שדווקא אני אומר את זה, לא?

 

[S h a m i]

לא, גיל הוא לא רק מספר...

הוא גם שם... סתם. גיל הוא לא רק מספר. לבפרשים בגילאים יש משמעות במערכת היחסים בעיקר כשמודבר על גילאים צעירים יות.ר ככל שמתבגרים המשמעות של הפרש הגילאים מצטמצמת והמשמעות יורדת. בערכת היחסים שלי עם שלומי ניכרים הפרשי הגיל. אמנם 4.5 שנים מבדילים ביננו אבל אני מיום ליום שם לב שהרבה הבדלים נובעים מהפרשי הגילאים. יש בכך מן הטוב ומן הרע. בדיון על שונות בין בני זוג, אחד האלמנטים שמובילים לשונות הזו הוא ההפרש בן בני הזוג. אני מאמין שיש הפרש גילאים שיכול לתרפד מערכות יחסים, אבל המפתח הוא לא בהפרש עצמו אלא ביכולת ובנכונות של שני הצדדים להתמודד עם ההבדלים האלו. לא מאמין בדברים מוחלטים בחיים. לא דבר תנאים וסעיפים. גם הפרשים של עשר שנים ויותר מכך יכולים להיות מגושרים על יי תקשורת נכונה והבנה הדדית. שמי.