גיל וידע

[גל סופר]

גיל וידע

אני יודע... זאת אולי פעם ה100000 שאני מעלה את הדיון הזה, אך חשוב לי להעלות אותו שוב. לפני יומיים מישהו היתלונן בקומונה שלי על כך ש"הפלתי אותו בפח" בכך שלא צעקתי בקולי קולות שאני בן 15, הוא האשים אותי בחוסר ניסיון ובחוסר ידע ושם לפניו את סטיגמת "גיל ההיתבגרות". התחלתי לבכות כשראיתי את התגובה, לא האמנתי שזאת ההתייחסות שמגיעה לי אחרי מספר הייעוצים שהענקתי בפורום. לא האמנתי שבצורה כזאת יעירו לי על כך. כעת אני שואל אתכם, האם זה היה מעשה נכון? האם הגיל הוא דבר כ"כ משמעותי? האם חכמת החיים והידע תלויים בגיל? דעתכם בבקשה

(אל תתייחסו אל המקרה, אלא אל נושא הגיל בכלל, בבקשה)

 

[גילי פרי]

אני חושבת שאתה מכיר את דעתי../images/Emo24.gif

ובכל זאת, הנה, למען הסר ספק... לא חושבת שגיל מצביע על איזה שהוא פרמטר הקשור לידע, כאשר הידע הוא נלמד. כלומר, בית ספר כזה או אחר לא אמור להיות כרטיס ביקור של מישהו בדיוק כמו שגיל אינו אמור להיות כרטיס ביקור בנושא זה. כמה "מבוגרים" מבקשים לקרוא לעצמם "בוגרים"... כמה בעלי דיפלומות אנו מכירים שאין להם מושג מעבר לתחום הנלמד שלהם? בבית הנוכחי - הפורום שלנו, יש לא מעט "ילדים"... כאלה שגילם נחשב עבורי לפחות - ילד... והנה אני נהנית לקרוא כל פסיק וכל נקודה שהם מביאים, לעומת "בוגרים" או שמא יש לומר "מבוגרים" - בגיל, שממש קשה לי לקרוא אותם. מילים אחרות - לא חושבת שמה שקרה שם היה במקום, אני חושבת שהידע שאתה מכיל במקרה הזה הוא הרבה מעבר למה ש"נדרש" על מנת לייעץ למישהו. חוצמזה, אתה רק מייעץ, לא מכתיב, ומי שמקבל את זה כהכתבה וכ"צו הגורל", נדמה שיש לו בעיה שלא ממש קשורה אליך. אתה לא אמור לשאת באחריות כלשהי. אז... לא תמיד זה מקובל על כולם, וזה בסדר, יש מקום לכולם... רק למה שאתה תיפגע? גלגל... כדאי שתפתח איזה שהוא חוסן בנושא הזה, זו אולי הפעם הראשונה ומנסיון, זו וודאי לא האחרונה.... לאנשים מסוימים יש את הצורך לכעוס ולהכעיס, לפגוע ולהתלונן, ולכל הפחות לזכות בתשומת לב ולא משנה בעינהם הדרך. למדתי על בשרי לאמץ רק מה שבא לי, לקרוא רק מה שבא לי, ולהגיב רק על מה שבא לי... גם כמנהלת, אני מודה שלא כולם זוכים להתייחסות, ולו רק משום המסרים שמבקשים להפוך אותי לגננת.... אני מתייחסת למי שראוי להתייחס בעיני... ולוקח זמן רב לפתח את האינטואיציה בקשר לזה. רק השבוע קיבלתי מסר בעקבות הדיון על "כפייה" שנערך כאן, כל כולו תלונה ובקשה להתקבל אצל חברי הפורום.. אמנם עניתי למסר, אבל כמו שכתבתי אני חוזרת גם פה.. הפורום נועד להביע דיעות רבות ככל האפשר ואותי מעניין גופו של עניין ולא גופו של אדם. כל זמן שרב השיח מתנהל על מי מנוחות אני נשארת אחת מהחבר'ה. כאשר רב השיח הופך למשהו דוגמת "בודי" ('צטערת על זה) אני מייד מתחפשת למנהלת שוב. לא מסכימה בשום אופן שמישהו ייפגע או ייפגע פה בבית.

ענק....

שבוע טוב לכולנו

 

[גל סופר]

כן...

אני יאלץ לפתח חוסן בנושא... נראה לי שכבר התחלתי, התגובות המעודדות האלו עוזרות מאוד

תודה רבה גילי

 

[גילי פרי]

הגבתי גם אצלך...

והפעם עם רסן משולחת, ולא כ"מינהלת"..... מותר לי להתפזר קצת, לא?

צוחקתתתתתתתת (זה מהיין

שבוע טוב לנו

 

[פרי מגדים]

הגיל והיכולת

מצטרף לדבריה של גילי. גם לדעתי, הגיל איננו יכול להוות מחסום לגבי היכולת. הרמב"ם כתב את ספרו הראשון, 'מילות ההיגיון', העוסק בלוגיקה, כשהיה כבן 16 . אני מאמין שכל אדם עם כשרון, עם יכולת לקשב וריכוז, עם פתיחות אישיותית ועם יושר אישי יכול להביא ברכה לעצמו ולסובבים אותו בכל גיל. אז, חזק ואמץ, גל ! פרי מגדים .

 

[דגנית]

גל ../images/Emo24.gif

יש אנשים שנולדים עם הידע, ויודעים ומסוגלים ויכולים ויש להם את האומץ.. להשתמש בו, ללמוד אותו ללכת הכי רחוק שהם מסוגלים עם הידע שיש להם, שיש בהם.. ונראה שאתה כזה. כאשר אני קוראת את דבריך אתה נשמע בוגר.. נשמה מבוגרת. עם הרבה ידע, יכולות. חיבור. והנה הבכי, התגובה שלך.. אולי טיפה מעיד על הגיל, ואולי לא.. כי סביר להניח שזו היתה התגובה שלי גם.. רגישות. ומותר לך להיפגע. ומותר לך להיות גם ילד / נער כי בסופו של יום כולנו ילדים של החיים. ואם למישהו מפריע גיל.. זכותו. וזכותך להמשיך בדרך שלך, בעזרה, בייעוץ, בתמיכה באחרים. זה שלך. זה הכישרון שלך היכולת שלך ואף אחד לא צריך לעצור אותך או למנוע מבעדך לעשות את מה שאתה טוב בו. השמיים הם הגבול הידע קיים אתה יודעת להשתמש בו תהנה מכך. כל עוד אתה שלם עם עצמך עם הייעוץ שאתה נותן לאחרים עם המילים שלך היכולת שלך הכשרון שלך.. תמשיך כך. לפעמים, לאנשים קשה לקבל כישרון של אחרים. ולך.. לך לא עצרו את היכולות האלו בתור ילד. אפשרו לך, התאשר לך ואתה מאפשר לעצמך ללמוד ולעוף הכי רחוק שנשמה שלך מנחה אותך שתהיה שנה נפלאה וטובה, שנה של התפתחות.. והמשך למידה.

 

[גל סופר]

תודה רבה דגנית ../images/Emo24.gif

 

[דגנית]

../images/Emo24.gif

 

[Life is a Diamond]

זה טבעם של אנשים

למרות שאני חדש פה, קראתי את כל מה שכתבת.. אני מבין טוב מאוד את התחושה שלך. קשה מאוד לאנשים שיותר מבוגרים ממך בגיל, להתייחס בכבוד והערכה אלייך - בתור אדם שאמור לעזור להם. (בכל זאת, בשבילם זה ווואווו אם בן 15 יעזור לאישה גרושה. סתם לדוגמא) אבל תמיד תזכור, שגיל זה בסך הכל שתי ספרות שנדבקות לאדם במשך חיו. מה שעושה אותן מיוחדות יותר, זה האדם מאחוריהן. תפנים ותבין עד כמה שזה חשוב.

 

[גל סופר]

אפנים

האירוניות שבדבר זה שדווקא מספרים בגדו בי

תודה רבה

 

[mbar30]

הי גל

אני קוראת ועצוב לי כי אתה בוחר להעלב ממישהו שלא מכיר אותך שאתה לא יודע מיהו. מישהו חכם אמר פעם שצריך לבחור ממי וממה להעלב. גיל כרונולוגי הוא דבר מעניין הוא מקרב אל הקץ ומעניק לאדם ידע ולאו דווקא חוכמה... איתך יש משהו מעניין - אתה צעיר ראשך קולט ורוצה ללמוד עוד. אתה למד תוך כדי החיים ויוצר לעצמך נסיון חיים וחוכמת חיים. וזה חשוב. זה שבנאדם זקן - הוא לאו דווקא חכם הוא חי יותר.. אז קח את הדברים בקלות, דע ממי להעלב וממי להתעלם. החיים קלים יותר ומאפשרים לך להתרכז במה שחשוב מלי

 

[גל סופר]

תודה לך מלי

תודה רבה

 

[mbar30]

../images/Emo24.gif

 

[בודיסאטווה]

תשובה.

גיל וידע. גיל ונסיון הם גם פונקציה שיש לקחת בחשבון אבל בסה"כ את איכות התודעה איכות ההבנה ואיכות התפיסה הם תכונות שבדרך כלל מגיעות עם איכות הנשמה עצמה שכוללת בין היתר את הנפש והגוף. נסיון חיים לעיתים יכול להיות קארמטי ולפעמיים דורש רענון ואיזכור. לדוגמא זה שהיית מדען בחיים קודמים לא בהכרח מחייב שתהיה מדען בחיים האלה, אבל אותו מנגנון ישומיי זה שיוצר את תהליך הלמידה עשוי להיות משובח באותה מידה. פרט לאנשים נדירים אני מאמין שנסיון הוא משהו שטורם אבל לא מחייב גיל חמש עשרה לטעמי, הוא עדין צעיר מדי, בגלל שההתנסות בחיים וההתערבבות עם אנשים היא עדין מוגבלת, וגיל 15 לא משקף את כל חוויות החיים האנושיות. מה שכן וזה לא סותר יש אנשים בני 26 יותר חכמים מבני תשעים אבל השאלה יותר חכמים, קשורה גם לאיזה תחום ואספקט בחיים וזה מאוד משתנה מאדם לאדם. ידע מת או ידע שגוי לא ייתן לך חכמה יתרה הבודהיזים מטיף לתשע עקרונות של נכונות אם אתה חושב נכון מבין נכון, ומקשיב נכון אז אתה מין הסתם עשוי לבחור נכון. חכמה היא מושג משתנה מאדם לאדם אבל המהות שלו זהה חוכמה היא מצאת התועלת, בין אם היא מעשית ובין אם היא תאורטית תועלת היא תמיד השורה התחתונה של חכמה. בגלל זה אני מוצא את הדת היהודית לשיא הדביליות (היא ועוד כמה דתות אחרות) בגלל שהתועלת שבהן או לא קיימת או לכיוון השלילי. אז איך בוחנים חכמה? אפשר גם לבחון את העבר מעניים אובייקטיביות שלא מושפעות מהתניות חברתיות של לאום וכו' אם תסתכל על עובדות היסטורויות , או עובדות בכלל יהיה לך קל לנווט בין מה שיש בו תועלת לבין מה שהוא הרסני. זה בעצם מאוד פשוט. נסיון וידע, קריטים לאדם רק אם הם נכונים מצד אחד ומועילים מצד שני. ידע שהוא איננו חלק ממך, או ידע שאין בו תועלת הם עקרים והם יכו שורשים של בורות, וכאלה לא חסרים בעולמנו בגלל זה העולם נראה כמו שהוא נראה.

 

[אש בשמים]

מבפנים אין לנו גיל

ראיתי צעירים גאונים וראיתי מבוגרים טיפשים. גיל זה רק פונקציה של ניסיון. לא נסיון ביחס לאחרים (כי בן 15 יכול בהחלט להיות יותר מנוסה בדברים מסויימים מאנשים מבוגרים יותר שלא התנסו בהם), אלא ביחס למה שכבר היית. לדעתי כמובן.

 

[גל סופר]

מבוגרים טיפשים?

נשמע מוזר..חחח... למרות שבאמת ראיתי כמה כאלו...חחח תודה אש

 

[רותי 111]

גל יקירי

אני יודעת שנושא הגיל הוא מאוד רגיש אנשים התרגלו לכך שעם הגיל אנשים משום מה הופכים להיות "חכמים" יותר יש משהו בזה - אבל החוכמה שלהם לדעתי נובעת יותר מהקטע של נסיון חיים ואיך להתמודד מתוך נסיון עם כל מיני מצבים ויש בזה משהו לא שזה מוריד מערך אותו אחד עניין הגיל פשוט אנשים מבוגרים יתר יש להם ניסיון יותר להתמודד - ואני מכירה הרבה צעירים שיודעים ומצליחים ואני ממש אבל ממש לא ממעיטה מערכם. נהפוך הוא - אני חושבת שהם יכולים הרבה יותר להצליח - מהסיבה שבהם עדיין לא מוטמעים כמו במבוגרים כל מיני אמונות מגבילות או משהו בסגנון. צעירים לדעתי פתוחים יותר לקבל דברים - גם אני נתקלת הרבה בשאלה הזאת "בת כמה את" לכן לדעתי מעבר לנסיון של התמודדות ובשלות מסויימת אין הרבה חשבון לגיל. אני כל פעם נדהמת מחדש ממך - כל על כל הידע שיש לך ועל כל התבונה שיש לך שאין להרבה מבוגרים. תמשיך ככה ואל תתייחס - כי מי שצריך להגיע אליך יגיע ואם יש כאלה כמו אותו אחד זה לדעתי יותר שיעור בשבילך עד כמה אתה שלם עם הגיל שלך.

 

[גל סופר]

תודה רותי ../images/Emo24.gif

 

[גילי פרי]

בהמשך לדיון - כתבה "טרייה"../images/Emo13.gif

שמופיעה היום ב"מעריב": ב-19 בנובמבר, שנת 2000, בוצע ניתוח בילדה בת 8 בכפר קטן למרגלות הרי ההימלאיה. אצבעות ידיה של הילדה דבקו זו לזו כתוצאה מכוויה. הניתוח הוכתר בהצלחה והאצבעות הופרדו, אבל הסיפור האמיתי לא היה הילדה המנותחת, אלא המנתח: ילד בן 7. הילד, אקריט ג'סוול, למד רפואה מספרים שקנו לו הוריו, ושמו יצא באזור כילד-פלא מרפא כל. הורי הילדה, שלא היתה יכולה לממן ניתוח בבית חולים, פנו אל הילד, והוא הסכים לנתח את בתם. אחרי הניתוח התפרסם שמו של אקריט עוד יותר, וכיום הוא נחשב על ידי רבים בארצו לא רק לגאון, אלא לגלגולה של ישות רפואית מיטיבה. עולי רגל באים לקבל את ברכתו ולהתייעץ איתו על מצבם הרפואי, אבל הוא עצמו רוצה רק דבר אחד: להגיע למעבדה רצינית במערב ולמצוא תרופה לסרטן, דבר שהוא בטוח שהוא יכול לעשות, אם רק תינתן לו ההזדמנות. הוא טוען שהוא "מרגיש" את הסרטן והוא יודע בדיוק איך להתגבר עליו. אקריט הלך ודיבר בגיל 10 חודשים, ובגיל 5 כבר קרא שייקספיר באנגלית (שפת אמו היא הינדי). אביו היה זה שהחדיר בו את האהבה לרפואה כשקנה לו ספרים בנושא ולקח אותו לראות ניתוחים בבית החולים. בבית הספר הוא הפך מהר מאוד מתלמיד למורה, והחל ללמד מתמטיקה ואנגלית לילדים הגדולים ממנו ב-10 שנים. כיום, בן 12, הוא מפורסם בארצו, ולא ברור אם האנשים שבאים לבקש שירפא אותם מחפשים רופא או בעצם הילר. אולי מפתיע שאקריט עצמו חילוני ומדעי מאוד בגישתו: הוא מבכה על זה שיש אנשים בהודו שמאמינים רק בכוחות עליונים, ולכן מעדיפים ילד בן 12 מאשר רופא מדופלם, רק כי הוא אפוף, לכאורה, בהילה של מיסתורין ורוחניות. הוא עצמו, כאמור, מבקש למצוא את התרופה לסרטן באמצעים מאוד מדעיים, ועל כן רוצה מאוד לקבל מימון למחקר במעבדה מתקדמת.

הכתבה המלאה - כאן...

מה עכשיו?

יומטוב לכולנו