גיל ההתבגרות

[איריS]

גיל ההתבגרות../images/Emo35.gif

אלמוג שלי בן שנתיים ושלושה חודשים. דברן גדול יודע בדיוק מה הוא רוצה ומביע את עצמו בצורה מעולה. אבל.... הילד ע-ק-ש-ן, בודק ובוחן אותנו כל רגע. נוגע רק במה שאסור(דוגמא: תקע חשמל אפילו שהוא מכוסה)רק בכדי לראות אייך נגיב. הבעיה הגדולה שלי כרגע היא החלפת החיתול. הוא פשוט לא מוכן בשום פנים ואופן. אם מדבור החיתןל עם פיפי אני מוותרת ונותנת לו את הזמן שלו, אבל אם העסק קצת יותר רציני, אין מקום לפשרות אחרת המצב הופך לאדום ברגע. מה עושים? אם אני אומרת לו" אלמוג צריך להחליף חיתול" הוא יענה לי" לא רוצה להחליף חיתול"... ואז אני מסבירה שיש קקי ואם לא נחליף יהיה לו פצע וזה יכאב לו, אבל הוא בלו, פשוט מפנה לי עורף וחוזר לענינייו. אם אני אנסה להרים אותו ביידים לצורך ההחלפה בניגוד לרצונו הוא ישתולל ואף יתן לי מכות בכל מקום אפשרי. זה ממש פלונטר שאין לי מושג אייך לצאת ממנו, כי אני רוצה שהוא יבין במילים שצריך להחליף ולא להכנס איתי לעימותים. יש עיצות עבורי?

 

[שחר של עמית]

גם הבן שלי (באותו גיל) עם סרבנות

החלפת חיתולים. לא תמיד אני מצליחה לנטרל את ההתנגדויות, אבל כמה רעיונות שעוזרים לנו ואולי יעזרו גם לכם:

"לחתל" את בוב (אחת מהבובות שלו, היותד גדולות), ודרך זה לחתל אותו.

אם מדובר בקקי, אז ע"י הצעה לעשות שטיפה מהירה באמבטיה (רק בעמידה, עם המים, ככה מהר). הוא מאד נהנה מזה.

העברת אחריות לכמה שיותר מפעולות ההחתלה - אתה מביא את החיתול, אתה לוקח מגבון, אתה מנגב (גם במחיר של מריחות, מקסימום אח"כ רוחצים טוב טוב ידיים), אתה לובש את המכנסיים, וכו'.

החתלה בעמידה (שיפרה פלאים את שיתוף הפעולה), תוך כדי עיון בספר על הספה, סיפורים וכו'. ומה עם לאפשר לו עד כמה שאפשר להסתובב בלי חיתול?

 

[ליליה והגמדים]

סרבנות החלפת חיתולים

היא התחלה טובה לטעמי

(חנה)

 

[irisgh]

עצות טובות, ועוד אחת:

אצלינו, הייתי אומרת גם: אמא עשתה קקי, צריך להחליף חיתול לאמא. יניב היה פורץ בצחוק, בפרט כשהייתי חוזרת על זה שוב ושוב. תוך ניגוב הטוסיק הייתי אומרת 'עכשיו מנגבים את הטוסיק של אמא. אמא! יש לך קקי! צריך לנגב שלא יהיה אדום!', ותאורים מעין אלו. תנסי, מתישהו בגילאים הללו נוצר חוש ההומור של הפרדוקס. הם יודעים שזה לא יתכן, אבל זה מצחיק אותם. הוא מתנגד ליחסי הכוחות: שאת זו ששולטת ומחתלת אותו. הרעיון ההפוך מספיק הצחיק את יניבי, וכנראה סיפק בעצמו את ההתנגדות, וה'דווקא', שהיה צריך בסיטואציה. להעביר לו שליטה ואחריות (ההצעה של שחר של עמית) ושותפות בהחתלה, גם היא הולכת באותו כיוון. באופן הזה גם מציעים לו לבחור, ולקבוע, האם שותפים באמבטיה או מנגבים במגבון, בשכיבה על השידה או על השטיח, וכיוב..

 

[אמא של יואבי]

וברוח דומה

אני שואלת אותו מה הוא מעדיף, להוריד לבד מכנסיים או שאמא תוריד. מייד הוא בוחר להוריד לבד. אם מראש אני אומרת לו להוריד לבד הוא מסרב, אבל כשברקע יש את האפשרות שאמא תוריד, אז עדיף לו להוריד לבד.