גיל ההתבגרות... הצילו!

מיק67

New member
גיל ההתבגרות... הצילו!

בחודשי קיץ הפכה בתי לנערה מתבגרת. היא בת 12 וחצי ונראית מבוגרת מגילה.
זה כולל הסתגרות בחדר ימים שלמים, פייסבוק בלי סוף, כתיבת שירים וסיפורים שהיא לא מרשה לי להציץ בהם אבל התוכן דכאוני מאוד.
עם זאת, היא ממש לא נראית בדיכאון אלא באיזה אקסטרים של גיל ההתבגרות
בהדרגה זה התחיל לכלול גם דחייה שלנו ההורים. קודם כל של אבא שלה ועכשיו גם שלי. לא כל הזמן כמובן, אבל התופעה עצמה חדשה לי. אני והיא היינו תמיד קרובות ומחוברות, מבלות הרבה ביחד וכו..
היום למשל, כעסה עלי על משהו שקרה אתמול ופשוט חיפשה כל דרך אפשרית כדי לפגוע בי. הכלתי והכלתי עד שבשלב מסויים הרגשתי כמו פח זבל מעוך...
לשמחתי היה לי אחרי צהריים לבד בים (מסיעה את בני הגולש וחבריו) והים הרגיע אותי וחידש אותי.
כמו כן עניני איפור, מיניות, מוזיקה רועשת וכדומה.
ומצד שני היא כזו תינוקת שאיכשהו הכל ביחד לא מסתדר לי ומוזר...
 

רואה 6 6

New member
ברוכה הבאה לשנים שבהן אנחנו

השטן בהתגלמותו במקרה הרע וסתם ניג'ס במקרה הטוב.
זו תמיד נראית לי שעת המבחן הקרדינלית לסבלנות וסובלנות ההורים...
 

מיק67

New member
נכון אבל אז פונים אל קבוצת השווים

כלומר החבר'ה נהיים הכי חשובים. יש לי בן גדול אז אני זוכרת את התהליך מלפני כמה שנים מצויין. הבעייה היא שאצלה אין חבר'ה ואפילו לא חברה. יוצא שהיא נשארת קרחת מפה ומפה וזה מצער אותי מאוד
 

dina199

New member
ברוכה הבאה למועדון


האם להגיד שאצל מתבגר נ"טי באותו גיל זה בדיוק אותו מצב - האם זה ירגיע או יעצבן ?
 

מיק67

New member
אבל למתבגר נ"ט יש חברים

אותה זה משאיר כמעט לגמרי לבד חוץ מחברי פייסבוק שלא פגשה מעולם
 

TikvaBonneh

New member
זו באמת בעיה

הבן שלי נכנס לדיכאון בשלב הזה.
הוא היה מאוד בודד. עכשיו יש לו הרבה חברים, וזה הכי חשוב לו.
 

dina199

New member
לפחות טוב שיש פייסבוק.

ואני אומרת את זה ממש ברצינות.
 
נשמע שהיא מחפשת דרך לייצר נפרדות ממך

שזה לגמרי מתאים לגיל, למרות שמהצד שלנו זה לא סימפטי הדרך בה הם לפעמים עושים את זה.
מי מודאג מהעדר חברים? את או היא? היא חשה בדידות לדעתך?
עוד נקודה שחשוב לברר זה אם יש לה עניין ועיסוקים כשהיא לבדה עם עצמה. כי אם כן, זה נשמע לי לגמרי נורמטיבי ואפילו נ"טי.
חלק מההתבגרות זה למדוד זהויות, לחוות דכאון כשפוגשים פערים בין הרצוי למצוי, לבחון גבולות של יכולת להתמודד עם דכאון.
כהורים זה קשה לראות את זה מהצד בלי יכולת להקל אבל זו בדיוק הפואנטה, שיגדלו את היכולת הזו בעצמם.
כן נראה לי חשוב לבדוק אם יש פה דכאון מעבר לנורמטיבי.
 
למעלה