גילי
עוד יומיים ועברו חמישה חודשים ואני עדיין לא מצליחה להתמודד, 5 חודשים שעברו מהר מידי או לאט מידי,אני לא בדיוק מבינה החברה הכי טובה שלי,איבדתי אותה בלי להספיק להגיד שלום. אז כתבתי לה משו,אני תמיד כותבת אבל בכל זאת אני צריכה להוציא את זה החוצה,אתם לא חייבים להגיב. תודה טוב אז אולי תמיד היה לי רע גם לפני שנהרגת אבל לא בצורה כזאת. תמיד הייתי אומרת כמה שהחיים בזבל או שהחיים מסריחים וכלמיני אבל כנראה שאף פעם לא הבנתי את זה באמת,עד התאונה! וקשה לי מאוד! את לא מבינה כמה התאונה הזאת שלך שינתה אותי,המחשה,הבנאדם עם החיוך שלא מפסיק,שבא לי לחבק אותך תמיד שאני רק רואה אותך,ולא לעזוב, כי אני כל כך מתה עליו ועכשיו את,מתה לי.אז מה אני אמורה לעשות? כי נורא קשה לי,אני צריכה אותך,אני צריכה אותך שתעודדי אותי שתדברי איתי שתחבקי אותי שתשירי לי שתצחקי איתי שתהני איתי,הכל! אפילו שתריבי איתי. אני לא מסוגלת להתמודד עם דבר כזה גדול,עם המוות של הפאקינג חברה הכי הכי טובה שלי! ואת כל כך יפה שאפילו קשה לי להסתכל בתמונות,זה הורג אותי לראות אותך מחייכת ולחשוב שזהו,סופית,אני בחיים לא הולכת לראות אותך כי את פאקינג קבורה באדמה ולפעמים כבר נמאס לי לבכות למרות שאני צריכה את זה,ואני רוצה לבקר אותך ולהקריא לך הכל גילי,כל מה שאני כותבת פה עכשיו,לשבת רק אני ואת ואני יודעת שאת אומנם שוכבת שם למטה אבל את איית מקשיבה לי ואני גם רוצה לחשוב שאת תמיד באה לבקר אותי שאת לא שוכחת! כי אני בעצמי אמות אם הייתי יודעת ששכחת מאיתנו. אני פשוט נחנקת כל פעם שאני חושבת עלייך ונזכרת בדברים שעשינו או לבוא שוב ושוב לראות את השם שלך,של הבנאדם הכל כל מדהייים הזה כתוב על מצבה?!?!? זה לא הגיוני בכלל,זה לא נתפס בצורה נוראית,קשה לי לחיות פשוט קשה לי! אני מרגישה כמו מטורפת לפעמים את יודעת?! שאני יושבת ומדברת אלייך ואם את בכלל שוכבת בקבר ולא זזה ואין נשמה ואין כלום ואין את שבכלל באה לבקר או מקשיבה או שומעת את מה שאני אומרת פה עכשיו?! אבל אפילו אם זה לא קיים את עדיין ותמיד תשארי בזיכרון שלי,חרוטה לנצח -גילי-! אוףףף גיייליייי בא לי לצרוח לשחרר הכל,אני מתחרפנת.,אני אספר לך משו אני מרגישה כאילו עיקלתי את המוות שלך אבל לא עד הסוף זתומרת שאני מרגישה שאת הולכת לחזור,ואולי זה ייקחהרבה זמן אבל את תחזרי וזה מה שאני אומרת לעצמי ואני כנראה לא קולטת כמה אני טועה וזה מוזר כמה אני מודעת אבל לא מודעת לזה, כנראה שאני פשוט לא מוכנה ורוצה להיות מודעת לזה כי.. (?) תראי התמונות שלך מפוזרות לי בחדר,,הזכרונות שלנו מפוזרים לי בראש. וכל דבר אם זה שיר,כוס,מקום מסוים,בדיחה חיוך..וואטאבר,זה מזכיר לי אותך וזה רק מזכיר לי יותר ויותר כמה היית חשובה לי,לא משנה מה. ואפילו שהיית בחיים הייתי נזכרת בך ככה סתם וזה העלה לי חיוך,אפילו בלילה שנהרגת,לפני שאמרו לי,אז ישבתי במדורה עם הלה ושרנו שיר של קווין ואמרתי לה שזה שיר שאת ואני תמיד היינו שרות ביחד,ואת תמיד צחקת עליי איך שתמיד שאנחנו שרות אני מזכירה את השיר הזה אבל בכל זאת היית שרה איתי ושתדעי שתמיד אהבתי אותך ותמיד סתם ככה נזכרתי בך,בחיים או לא! גיללי פפלייזז אל תשכחי אותי!! אוהבת עופרי.
עוד יומיים ועברו חמישה חודשים ואני עדיין לא מצליחה להתמודד, 5 חודשים שעברו מהר מידי או לאט מידי,אני לא בדיוק מבינה החברה הכי טובה שלי,איבדתי אותה בלי להספיק להגיד שלום. אז כתבתי לה משו,אני תמיד כותבת אבל בכל זאת אני צריכה להוציא את זה החוצה,אתם לא חייבים להגיב. תודה טוב אז אולי תמיד היה לי רע גם לפני שנהרגת אבל לא בצורה כזאת. תמיד הייתי אומרת כמה שהחיים בזבל או שהחיים מסריחים וכלמיני אבל כנראה שאף פעם לא הבנתי את זה באמת,עד התאונה! וקשה לי מאוד! את לא מבינה כמה התאונה הזאת שלך שינתה אותי,המחשה,הבנאדם עם החיוך שלא מפסיק,שבא לי לחבק אותך תמיד שאני רק רואה אותך,ולא לעזוב, כי אני כל כך מתה עליו ועכשיו את,מתה לי.אז מה אני אמורה לעשות? כי נורא קשה לי,אני צריכה אותך,אני צריכה אותך שתעודדי אותי שתדברי איתי שתחבקי אותי שתשירי לי שתצחקי איתי שתהני איתי,הכל! אפילו שתריבי איתי. אני לא מסוגלת להתמודד עם דבר כזה גדול,עם המוות של הפאקינג חברה הכי הכי טובה שלי! ואת כל כך יפה שאפילו קשה לי להסתכל בתמונות,זה הורג אותי לראות אותך מחייכת ולחשוב שזהו,סופית,אני בחיים לא הולכת לראות אותך כי את פאקינג קבורה באדמה ולפעמים כבר נמאס לי לבכות למרות שאני צריכה את זה,ואני רוצה לבקר אותך ולהקריא לך הכל גילי,כל מה שאני כותבת פה עכשיו,לשבת רק אני ואת ואני יודעת שאת אומנם שוכבת שם למטה אבל את איית מקשיבה לי ואני גם רוצה לחשוב שאת תמיד באה לבקר אותי שאת לא שוכחת! כי אני בעצמי אמות אם הייתי יודעת ששכחת מאיתנו. אני פשוט נחנקת כל פעם שאני חושבת עלייך ונזכרת בדברים שעשינו או לבוא שוב ושוב לראות את השם שלך,של הבנאדם הכל כל מדהייים הזה כתוב על מצבה?!?!? זה לא הגיוני בכלל,זה לא נתפס בצורה נוראית,קשה לי לחיות פשוט קשה לי! אני מרגישה כמו מטורפת לפעמים את יודעת?! שאני יושבת ומדברת אלייך ואם את בכלל שוכבת בקבר ולא זזה ואין נשמה ואין כלום ואין את שבכלל באה לבקר או מקשיבה או שומעת את מה שאני אומרת פה עכשיו?! אבל אפילו אם זה לא קיים את עדיין ותמיד תשארי בזיכרון שלי,חרוטה לנצח -גילי-! אוףףף גיייליייי בא לי לצרוח לשחרר הכל,אני מתחרפנת.,אני אספר לך משו אני מרגישה כאילו עיקלתי את המוות שלך אבל לא עד הסוף זתומרת שאני מרגישה שאת הולכת לחזור,ואולי זה ייקחהרבה זמן אבל את תחזרי וזה מה שאני אומרת לעצמי ואני כנראה לא קולטת כמה אני טועה וזה מוזר כמה אני מודעת אבל לא מודעת לזה, כנראה שאני פשוט לא מוכנה ורוצה להיות מודעת לזה כי.. (?) תראי התמונות שלך מפוזרות לי בחדר,,הזכרונות שלנו מפוזרים לי בראש. וכל דבר אם זה שיר,כוס,מקום מסוים,בדיחה חיוך..וואטאבר,זה מזכיר לי אותך וזה רק מזכיר לי יותר ויותר כמה היית חשובה לי,לא משנה מה. ואפילו שהיית בחיים הייתי נזכרת בך ככה סתם וזה העלה לי חיוך,אפילו בלילה שנהרגת,לפני שאמרו לי,אז ישבתי במדורה עם הלה ושרנו שיר של קווין ואמרתי לה שזה שיר שאת ואני תמיד היינו שרות ביחד,ואת תמיד צחקת עליי איך שתמיד שאנחנו שרות אני מזכירה את השיר הזה אבל בכל זאת היית שרה איתי ושתדעי שתמיד אהבתי אותך ותמיד סתם ככה נזכרתי בך,בחיים או לא! גיללי פפלייזז אל תשכחי אותי!! אוהבת עופרי.