גיליתי את האמת עליי

crema2

New member
גיליתי את האמת עליי

תקופה לא טובה בכלל עברה עליי במיוחד בחודשיים האחרונים.
חודשיים של רגשי נחיתות , דיכאון, חוסר ביטחון עצמי וחוסר וודאות .

כאמור רשמתי פה בפורום על כך שאני מאוד הייתי רוצה לעבוד במקביל לדלק גם בחנות הנוחות.
ההנהלה לא נתנה לי בתירוצים "את העובדת הכי טובה בדלק" .
אמרו לי שאם אעבוד בחנות אתבזבז להם, ושאין לי מה להרגיש רגשי נחיתות כי מה שחשוב להם
זה המכירות בדלק ולא בחנות. שהתעקשתי לשלב גם חנות וגם דלק סירבו לי בטענה שהעובדות בדלק לעולם לא יעבדו בחנות ולהיפך. טענה זו מופרכת כייון שבעבר כן היו מקרים כאלה וזה שקר.
מה גם שהייתה לי את השיחה עם הסמנכ"ל דבר ראשון שהוא שאל לפני שנגשנו לעניין הוא הקביעות שלי.
הסמנכל שאל כמה זמן אני עובדת רצוף וכבר אז הרגשתי שזה לא במקום ומעיד אולי על רצון לפיטורים.
כן הרגשתי בשיחה שמעריכים אותי כעובדת בדלק אני לא יכחיש.
ברור שזה משתלם להם שאיזה מישהי תמיד תהיה זמינה להם לכל המשמרות . אחת שלעולם לא אומרת "לא".
מצד שני הרגשתי שמספרים לי תירוצים כדי שארד מהחנות


הקיצר גם סיפרתי פה על הקטע המעליב בחנות , שאיזה משמרת אחת בחנות נתקעו בלי עובד .
בסוף התקשרו אלי שאעבוד בדלק , כדי שהמתדלק בין יומיים יכנס ישר לחנות בלי נסיון.
מאוד נעלבתי בשבת ההיא, ומכייון שידעתי מה הולך בחנות התעקשתי לעבוד בחנות.
המנהל אמר שידבר עם הסמנכל ויחזור אלי. מה שלא קרה.
הרגשתי נורא מושפלת. שכן כנראה המנהל קיבל הוראה מהסמנכל לעבוד בעצמו.
באותו יום הייתי משותקת לספרה והרגשתי הכי נורא שיש.

ניסיתי להבין מה הסיבה שמונעים ממני לעבוד בחנות, המחשבות התרוצצו בראש ולא נתנו לי מנוחה לנפש.
חשבתי אולי זה בגלל בעיות ריכוז שיש לי ואף הסקתי שיש לי הפרעות קשב וריכוז.
גם עלה בראשי שאולי רואים בי כאוטיסטית , אולי בגלל שאני דכאונית ולא אמשוך קליינטים לחנות.

היום הצלחתי אחרי הרבה כאב נפשי לגלות מהי הסיבה שמונעת ממני להתקדם אחרי 4 שנים לחנות.

דיברתי עם אחד החברים של המנהל הישן, חבר ממש טוב שלו שאמר לי שהמנהלים מעליו אמרו שאני מעולם לא יעבוד בחנות, שלדעתם אני לא אתמודד עם הלחץ עם הלקוחות לעשות בו זמנית כמה מטלות.
הסקתי לבד תוך כדי השיחה שאני לא אהיה מרוכזת.
וכן , זה נכון אני בן אדם לחוץ
אבל אני לחוצה בד"כ ממצבים לא מוכרים בהם אין לי נסיון , במצבים חדשים.
אני עובדת מסורה . כשאני כבר יודעת את העבודה אני לא מרגישה בלחץ , הכל אוטומטי.
הרגשתי שמה שהוא אמר נכון מאוד לגבי, ומצד שני הרגשתי זלזול מצידם.
הפעם הרגשתי הקלה נוראית.
אני לא מבינה מה הקטע שלהם להגיד לי את האמת בפנים, אם לא אדע את האמת אני יאכל סרטים .
וחוץ מזה אם לא אדע את האמת איך אשתפר?
זה משהו שלימדה אותי הפסיכולוגית, לא להיכנע לדרוש לדעת את האמת. אחרת דפוסי ההתנגות יחזרו על עצמם פעם אחר פעם בלי להשתפר.
ניסיתי לברר ממנו אם יש עוד סיבה של אולי החשש מהגניבה , או הסמכות לספירת סיגריות ובזה הוא אמר שלא.
שהסיבה היחידה זה הלחץ שמונע ממני לעבוד שם ושזה אבוד לי.
הוא גם אמר לי שהמנהל דיבר עם ההנהלה לפני עזיבתו שיעלו לי את השכר, אך הם סירבו לו!!
זאת גם הסיבה שהמנהל עצמו התפטר כי לא רצו להעלות לו את השכר, ולא נתנו לו באמת להרגיש בתקידו מנהל, כי לכל פעולה צריך אישור מהם.
הוא המליץ לי להוציא הרבה ימי מחלה ולגרום להם לפטר אותי.
יש לנו עובדת אחת כזאת שלה באמת יש סיבה בריאותית , אבל איך אוציא סתם ימי מחלה ?
הוא גם אמר שיש מצב שהם רוצים שאכנע, ושאתפטר וכך אפסיד את הפיצויים.
הוא אמר לי שהם מטומטמים ושאני 10!
שהוא בעצמו שמכיר אותי (העסק שלו מול התחנה שלנו) יודע שאני מסורה , ושאני כן מתאימה לחנות.
הוא גם המליץ לי להתפטר ואני שוקלת את זה

החשש הגדול שלי שבאמת אני נלחצת ממצבים חדשים, יש מצב שאם אחפש עבודה לא יקבלו אותי רק על סמך הקטע הזה.
ואני מתה לדעת אם יש טכניקה להפגת מתחים

הלוואי והייתי מצליחה לצאת מהקיבעון ולהתקדם הלאה.
הרבה לקוחות כבר בהלם שאחרי כל כך הרבה שנים אני לא על תקן מנהלים.
שאני עדיין על שכר מינימום.
עובדת מספרת לי שבתחנה ממול עובדים מעל שנה מקבלים תוספת שכר.

אני רוצה להאמין בעצמי
אני רוצה לעשות שינוי בדימוי העצמי .
אם אהיה לי ביטחון עצמי ואמונה ביכולתיי אוכל לשחרר את המחסומים ולהתקדם הלאה..
אך כרגע אני נורא מפוחדת , מכונסת בעצמי.
 

galgal2

New member


אני קוראת את מה שאת מספרת וממש מזדהה עם ההרגשה שלך.
גם אני מאוד נלחצת וחסרת ביטחון מול אנשים ולכן אני לא מתקדמת מבחינה מקצועית בחיים. אני מרגישה עצורה וחוששת שלא אצליח בכל מיני משימות ולכן אני גם לא כל כך מנסה. מצאתי לי מקום נוח שלא מצריך יותר מדי התמודדות עם אנשים. אז נכון שזה נוח, אבל תמיד משהו בתוכי מציק, כי הייתי רוצה להתגבר על החששות ולהתקדם.
אני חושבת שזה יפה מאוד שאת מנסה ומתעקשת, ומדברת ומבררת עם הבוסים ועם עצמך עד שאת מגדירה במדויק את מה שמונע ממך לקבל את מה שאת רוצה. את לא מוותרת, רוצה להתמודד ולשפר ולהתקדם. את סובלת בדרך, אבל מתמידה בזיהוי הבעייתיות ובטיפול בה. זו הדרך להגיע לאנשהו!! זה דורש מאמץ נפשי וכל הכבוד לך.
 

crema2

New member
כן

אגב את מה שגיליתי עליי גיליתי למישהו שלא קשור לההנהלה הנוכחית. הם לעולם לא יגידו לי את האמת, מחשש שאתעמת איתם ואנסה לשכנעם שאני אתמודד עם הלחץ. יותר נוח להם לשקר לי, ואם יש אמת בכך שאני "טובה" בדלק-שאני תמיד נצאת להם שצריכים אותי בדלק. אחרת אם הייתי בעייתית , נראה לי בכוונה אומרים לי כדי שאפגע ואתפטר מרצון!

את החלטה לברר למה לא מקדמים אותי לחנות קיבלתי מפסיכולוגית הנוכחית, שאני מרגישה שהיא טובה לי.
היא סיפרה לי על מקרה של מישהו שהיה דלוק על מישהי שהתחיל לצאת איתה. היא נפרדה ממנו אחרי זמן קצר.
הוא הרגיש הרוס .
הפסיכולוגית המליצה לו לשאול אותה מה הסיבה שהיא לא מעוניינת. נכון שלא נעים לה לפגוע בו ולכן מסתירה, אך אם היא תסתיר ממנו בעתיד הוא יחזור על הטעות פעם אחר פעם.
הוא שאל אותה וקיבל ממנה מתנה- מסתבר שהוא התקשר יותר מדי והיה דבוק אליה וזה הרתיע אותה.
כמו במקרה שלי עם הלחץ , אני מקווה שאני אדע לשלוט בו, ובעתיד עם לא בתחנה אז במקום אחר שזה לא יחסום אותי שוב.

פעם לא הייתי ככה שאני מתעקשת לדעת מה הסיבה ובד"כ מוותרת על הרצון. הפעם אני יודעת שהבעייה בי ואני מקווה להשתנות!

בקרוב אני ארשם לקורס החיים, כדי לשלוט במחשבות ולשפר את הביטחון העצמי.

אני רק לא יודעת איך להתנהג עם הסמנכ"ל עכשיו שאני יודעת שהוא צבוע , שהוא מחייך אליי ועליז כאילו הוא מעריץ אותי שהאמת לא ממש נכונה.

שמעתי מהמנהל החדש לפני חודש שהם כן רצו לקדם אותי בחברה , ואמר שאחרי החגים הוא יחשוב אם לקדם אותי בחנות.
אחרי שבוע היה את הקטע הלא נעים שעשו לי בשבת, בה יצאתי מהכלים . ומאז אני אדישה לסמנכ"ל. אפילו אמרתי למנהל שהם צבועים , והוא אמר שאני טועה ובלה בלה.
יכול להיות שזה מה שימנע אי פעם בעתיד שאתקדם שם.
פשוט קשה לי עם הצביעות. תהיי אמיתי איתי, אל תשקר לי כי לשקר אין רגליים. ואל תחייך אלי "ותעריץ" אותי כי שנינו יודעים שאתה צבוע!!
 
למעלה