איזו אמינות?
אתה מעריך עיתונאים יותר מדי. עיתונאים לא יותר אמינים בעיני מבלוגרים. בשבילי זה מתחלק ללפני ראד'רגייט ואחרי ראד'רגייט. לפני ראד'רגייט (פרשת "60 דקות" והמסמכים המפוברקים על שירותו של בוש במשמר האווירי) גם לא יחסתי לעיתונות אמינות גבוהה, אבל חשבתי שהעיתונות, ככלל, יותר אמינה במידה משמעותית מבלוגים. אבל אחרי פרשת ראד'ר העיתונות אבדה בעיני את עדיפותה. למה? זה לא היה מקרי וזו לא היתה טעות נסלחת, זו היתה רשלנות קיצונית במקרה הטוב - המקרה הזה חושף את דרך הפעולה ואת המידה בה מופעלים באמת ה"סטנדרטים העיתונאיים" המהוללים, שכיום אני מפקפקת מאד בקיומם - אם ככה הם "בדקו" את ה"מסמכים" האלה, למה אני צריכה להאמין שהם בודקים יותר טוב במקרים אחרים? אין לי שום סיבה להאמין שזה מקרה חריג רק בגלל שבמקרה הזה הם נתפסו. וזה לא רק הכשלון של CBS, אלא הכשלון של העיתונות כולה - כי כולם סמכו על CBS ופרסמו את הדברים אחריה בלי לבדוק בעצמם. אין שום אמינות - אפשר באותה מידה להיזון משמועות. מה הבהירה לי ראד'רגייט? הרי לא היה מדובר בזיפן מומחה, היה מדובר בזיוף חובבני של שונא בוש ידוע למדי, בעל בעיות נפשיות, עם היסטוריה של פברוק "ראיות" נגד בוש ונסיון למכור אותן לעיתונות, ואפשר היה לעלות על הזיוף מהבדיקות הכי בסיסיות שיש. אז יש 2 אפשרויות - או שגוף חדשות בכיר כמו CBS פועל בעצם באופן חובבני לחלוטין, עם סטנדרטים לא יותר גבוהים מבלוגרים, או של- CBS או לעיתונאים המעורבים בפרשה יש אג'נדה פוליטית והם היו מוכנים לרמות את הציבור ביודעין כדי להשיג את מטרותיהם - אני לא יודעת איזו אפשרות יותר גרועה, אבל בכל מקרה האמינות מתה. אז ככה בודק גוף עיתונאי בכיר את המידע שהוא בוחר לפרסם - הדברים הכי בסיסיים שעיתונאים אמורים לעשות וכל כיוון בדיקה היה מעלה מיד שמדובר בפיברוקים: בדיקת העובדות - בדיקה פשוטה של העובדות ב"מסמכים" היתה מגלה שהקצין הבכיר שלכאורה לחץ לייפות את תיקיו של בוש השתחרר מהצבא שנה וחצי לפני התאריך המצוין ב"מסמכים". זו שגיאה עובדתית קריטית! אבל היו גם איזו שגיאה או שתיים קטנות יותר (הכתובת של בוש על המסמכים לא היתה הכתובת שלו באותו זמן). פניה לקבלת תגובה מן המעורבים בפרשה. אם CBS היתה פונה לקבלת תגובה מאותו קצין בכיר, היא היתה מגלה מיד שהוא כבר לא שרת באותו זמן והכל היה נמנע. הגיבור האחר בפרשה היה מפקדו הישיר של בוש, שמת בינתיים, - אם CBS היתה פונה למשפחתו או למזכירתו לקבלת תגובה היא היתה מגלה שלא יתכן, מבחינה טכנית, שהמסמכים הללו הודפסו ע"י מזכירתו או על ידו. אבל הם לא פנו לאף אחד מאלו - מכל הדמויות המרכזיות בפרשה הם פנו רק לדוברים של בוש. אימות המסמכים 1 - CBS לא קיבלו מסמכים מקוריים, אלא רק עותקים מפקס! זה כשלעצמו היה צריך להרתיע אותם מלהשתמש במסמכים מלכתחילה, אבל לא רק שזה לא מנע מהם לפרסם אותם כסקופ גדול - הם אפילו לא טרחו לדקדק יותר בבדיקת האמינות של שאר הפרטים. אימות המסמכים 2 - הדבר היחיד ש- CBS בדקה זה את האותנטיות של החתימה של המפקד של בוש על המסמכים. אבל בהתחשב בכך שה"מסמכים" יצאו מפקס זה לגמרי חסר משמעות. כל ילד יכול לפתוח פוטושופ ולהדביק תמונה של חתימה של מישהו על כל מסמך בלי להשאיר עקבות. החתימה של המפקד של בוש היתה נגישה לציבור הרחב כי המטה של בוש פרסם מסמכים מתקופת שירותו עם החתימה עליהם. כל זה הוא מידע נפוץ. הכותרת של ה"מזכרים"-לכאורה היתה CYA ("כיסוי תחת"), אבל נראה שזה בדיוק מה ש- CBS עשתה כששכרה מומחה חתימות ל"אימות" חתימה על פקס - כך הם יכלו להציג מראית עין של סטנדרט עיתונאי מינימלי. אימות המסמכים 3 - כל השוואה שטחית בעין בלתי מקצועית בין ה"מסמכים" המפוברקים לבין מסמכים סטנדרטיים שהודפסו במשמר הלאומי האווירי בתקופה הנדונה (שנות ה- 70) היתה מגלה אי סדירויות בולטות. שום דבר לא היה במקום - החתימה היתה בצד הלא נכון, התאריך היה בפורמט שונה, הדרגה היתה בפורמט שונה, במסמכים מקוריים השתמשו לזיהוי במספר הביטוח הלאומי ובמפוברקים במספר האישי ועוד. לא היה צריך אפילו יותר מדי מאמץ כדי להשוות את ה"מסמכים" למסמכים סטנדרטיים כי, כאמור, מסמכים מקוריים מן המשמר הלאומי האווירי פורסמו - ע"י המטה של בוש - והיו ברשות הציבור. אני מאמינה שרוב הבלוגרים הבכירים היו בודקים לפחות את זה. אימות המסמכים 4 - בנוסף, התברר שנעשה במסמכים שימוש בז'רגון שלא היה מקובל במשמר האווירי הלאומי באותו זמן - אם הם היו פונים למספיק אנשים משם לקבלת תגובות הם היו מגלים את זה. אימות המסמכים 5 - מבחינה טכנית, הסבירות שהמסמכים הללו הודפסו על מכונת כתיבה משנות ה- 70 שואפת ל- 0, אם לא 0. ואין ספק שבמשמר האווירי הלאומי לא היתה מכונת כתיבה שיכלה להפיק אפילו תוצאה מקורבת. כל אדם שעבד בהדפסה בשנות ה- 70 יכול היה לגלות ל- CBS את הסוד. ואם הם היו טורחים לפנות למזכירה לשעבר של המפקד של בוש (שלו יוחסו המסמכים) הם היו מגלים את זה מיד. כפי שאפשר לראות, כל אחד מכיווני הבדיקה הללו היה מספיק בפני עצמו כדי לעלות על הזיוף החובבני, ובנוסף המקור של המסמכים היה בלתי אמין לחלוטין. אבל למרות הכל, CBS החליטה לפרסם אותם בלי לפשפש בציציות, או אפילו לראות מה שמזדקר לעין. מה שאפילו יותר חמור: אחרי הפרסום ב- CBS פרסמו כל העיתונים והרשתות הגדולים את הסיפור. עיתונאי אחד מספר שקר ומיד כל האחרים חוזרים עליו - בדיוק כמו שעובדת חרושת השמועות באינטרנט! רק שלעיתונאים יש מוניטין של אמינות מסוימת - בבלוגים אתה לפחות יודע עם מה יש לך עסק, אתה הרבה יותר ספקן, אבל כשכל העיתונים חוזרים על אותו שקר הוא הופך ל"עובדה". תאר לעצמך שעיתון אמריקאי בכיר בשנות ה- 40 היה מפרסם את ה"פרוטוקולים של זקני ציון" - אם מספיק שאחד יפרסם כדי שכל השאר יפרסמו בלי לבדוק, אז האמריקאים היו ממשיכים מאיפה שהנאצים הופסקו. ול- CBS יש חסיון עיתונאי. כל עוד לא נודע שזה זיוף לא חלה עליהם שום חובה לחשוף את ה"מקור העיתונאי" שלהם - אם הם היו חושפים את המקור שלהם מלכתחילה, אף אחד לא היה לוקח את הסיפור ברצינות כי ה"מקור" הזה ידוע לשמצה. במקרה הטוב, CBS לא טובה יותר מהבלוג ש"חשף" את ה"תוכנית" של ישראל לכבוש את הנילוס, או מהבלוג ש"חשף" את התוכנית האמריקאית לספח את עירק לירדן. במקרה הרע, CBS לא טובה יותר מפראבדה.
