גילוי דעת:

[ד נ י ת3]

גילוי דעת:

השרשורים של הימים האחרונים של כל הנשואים ומחפשים עשו לי בחילה עזה. את דעתי על נשואים שמחפשים אמרתי לא פעם ולא פעמיים. כל המתקפה הזאת נתנה לי כמה נקודות למחשבה: יש תחושה עזה שכולם בוגדים. האמת.. לא כולם בוגדים. אלה שבאינטרנט הם בוגדים. זה כאילו שיש זילות במעשה הבגידה. (הרי יש להם תירוצים מפה ועד ירושלים). משום מה בכל ים התירוצים שוכחים שיש שמה ילדים ואישה שמחכים בבית ושומעים שקרים על גבי שקרים. שבמקום להיות איתם הוא הולך ומשקיע אנרגיות במאהבת תורנית. בכלל, אני לא יכולה להבין איך אפשר לשקר לבן זוג שאתה חי איתו. איך אפשר לשקר לאישה שהתחתנת איתה, עשית איתה ילדים. איך אפשר כל ערב לחזור לאותה מיטה, לאותו בית ולשקר. לנהל חיים כפולים. ובכלל איך אפשר למעול באמון. לא יכולה להבין את זה. לא יכולה לקבל נסיבות מקלות. זה לא משנה הסיבות. הבסיס זה שקר, בגידה וחוסר אמינות.

 

[ערב חדש]

נראה להם שהדשא של השכן ירוק יותר

אבל הם לא יודעים שהכול דמיונות והקשר הזה בשלב מסוים יתפוצץ להם בפנים ובסוף יצאו קרחים משני הכיוונים

 

[בעלת רשיון על אופנוע]

אלו אנשים שתמיד עסוקים ב"לכבוש"

ולהשיג ותמיד חסר להם משהו והם צריכים להוכיח לכל העולם תראו מה תפסתי.

 

[a girl named tal]

זה לא נכון

אני מכירה אישית כמה מקרים שלכבוש זה הדבר האחרון שמעניין אותן אני מכירה נשים שהיו קרבן של מציאות קרבן של הבעל שלהם וזה שלח אותם לבגידה זה לא תירוץ בעיניי, ועדיף לחתוך כמובן במקום לבגוד אני רק באה לומר, שלא כל מי שבוגד זה בשביל להוכיח משהו יש כאלו שמשלימים לעצמם המון חוסרים שאין להם על ידי בגידה.. לא כל אישה נבגדת או בעל נבגד הוא קרבן תמים ומסכן שהצמיחו לו קרניים יש בעלים בני זונות שבאיזהשהו מקום זו מצווה לבגוד בהם ולפעמים זה פשוט קורה אבל על כל הכבוד להכל אני עדיין טוענת, שאם צד אחד חרא, זה לא נותן לך לגיטיציה להיות חרא כמוה. פשוט תתרחק משם, וזהו

 

[רiנה]

../images/Emo45.gifיפה אמרת

 

[a girl named tal]

איך בכלל אפשר לשקר

אין משהו שהורס אותי יותר משקרים קשה לי מאוד לבנות אמון ובטחון מחדש עם אדם שמשקר לי, בכל תחום אנשים אכזבו אותי בדרכים שונות, והתגברנו על מכשולים, דברים קורים ואף אחד לא מושלם. אבל שקר זה אחד הדברים שאני לא מבינה, לא מקבלת וקשה לי להתגבר. ולא שהבגידות זה עניין חדש, ולא שהאנטרנט המציא את העניין, אבל אני מסכימה שהאנטרנט משמש חממה נהדרת לעניין, ומקל משמעותית על אפשרויות התקשורת בין אנשים בוגדים ולא חשוב אם הם הכירו במקום אחר (לא באנטרנט) וכמובן במה להכרויות, אפילו לכאלו שלא היו להם כוונות ברורות וחד משמעויות להכיר לצורך בגידה, ופשוט נסחפו לתוך זה עקב הזמינות והפיתויים.

 

[shelly1975]

../images/Emo45.gif מה גם שיש אנשים

ששוכחים שההתלהבות של הזוגיות בראשיתה דועכת, מה לעשות, ככה עובד הטבע. עם הזמן אתה מתרגל לבן / בת הזוג וזה הופך לשיגרה ומבלבלים את זה עם חוסר. ובעצם מה שחסר זה הריגוש של ההתחלה, של ההתלהבות והחיזורים הראשונים. נכון שתמיד אפשר למצוא דרכים לפלפל את הזוגיות אבל עדיין כבר אין את החיזור ואת הריגוש הראשוני אבל!!! זה לא מצדיק בגידה. גם אני לא מבינה איך אדם יכול לחיות עם עצמו כשהוא חוזר הביתה ואומר לאישתו "עבדתי עד מאוחר" למשל ולדעת שאתה משקר, ושבגדת באמון שלה והיא מאמינה לך ואוהבת אותך ואתה חי עם עצמך בשקר הזה, איך, איך!!!! לא יכולה להבין. ולא נראה לי שאוכל אי פעם להבין. גם העניין הזה שהוא אומר שהוא נשאר איתה כי לא רע לו בזוגיות אבל משהו חסר. אז יענו הוא עושה את הדבר הכי אגואיסטי שאפשר, אוכל מהעוגה ומשאיר אותה שלמה. נהנה ממה בת זוגתו מעניקה לו אבל מקבל את החוסר שלה ממישהי אחרת, נהנה מכל העולמות. אבל כמובן שאם הוא יגלה שהיא בוגדת בו, ואי ואי מה שיקרה, קרוב לודאי, לא מקנאה בה. תירוצים יש מכאן ועד אנטארטיקה. אבל איך הולך השיר: "אדם בתוך עצמו הוא גר..." ואם הוא חי עם זה בשלום, מי אני שאקלקל לו את הסינוור. אני רק מקווה בשבילה שהיא תגלה את זה ותעזוב אותו.

 

[בעלת רשיון על אופנוע]

אני לא מבינה נשים שיודעות

ומוכנות אח"כ לקבל אותו בחזרה אליהם.

 

[shelly1975]

תראי

לא בגלל בגידה חד פעמית עוזבים בן זוג, אבל רומן? זה כבר סיפור אחר. אמנם לא הייתי באף אחד מהמצבים ואני כמעט בטוחה שאני לא אהיה בוגדנית, כמו שאני מכירה את עצמי, שלא לדבר על זה שאני שקופה מדי, לא מסוגלת לשקר, ישר רואים עליי, אבל אני יודעת שברגע שאני לא מאושרת, משהו חסר עם בן זוגי, אני עוזבת. זה שהוא מצא לעצמו תירוץ נוח לבגידה לא אומר שכולם ככה. ברור שאני חוששת מזה מאוד, להיות נבגדת. מקווה שלא אהיה אם כי נראה לי נדיר גברים שלא בוגדים. נכון שיש גם נשים בוגדניות אבל ידוע שגברים יותר.

 

[a girl named tal]

להבין אפשר

כי יש לזה הרבה סיבות , חלקן מובנות וחלקן פחות צריך רק לקוות לא להגיע למצב הזה ושלא נהיה אנחנו אלו שנצטרך לעמוד בפני החלטה כל כך קשה ומשפילה פעם גם אני טענתי באופן חד משמעי שלעולם לא אסלח על בגידה. היום, עם כל האמת, אני לא חותמת על זה בשום מקום, וככל שאני רואה מה קורה סביבי, וככל שאני מתבגרת ומתמתנת, אני חוששת שיתכן שיום אחד אצטרך לסלוח גם על זה. זה לא אומר שהדברים יישארו אותו דבר,ויחזרו לקדמותם בכלל אי פעם, אבל יכול להיות שכנגד אלטרנטיבות אחרות ובהתחשב בנסיבות אני אשקול גם סליחה. כמובן שכל מקרה לגופו וזה תלוי בהמון מקרים. אבל להגיד שאני לא מבינה את הנשים שיודעות ומוכנות לקבל אח"כ בחזרה, אני לא יכולה להגיד.... כי זה לא נכון לי, כבר לא.

 

[a girl named tal]

תלוי בהמון מקרים =תלוי בהמון גורמים

 

[a girl named tal]

והבהרה

אני מדברת על אפשרות לסליחה וקבלה רק כשמדובר על קשר מאוד ממוסד, נישואים כולל ילדים ומסגרת מאוד מסודרת. כרווקה, או אפילו כנשואה ללא ילדים, אני אכריח את עצמי לעשות "ויברח" כל עוד נפשי בי.

 

[מאבד תמלילים]

דניתי,

למה את לא מזכירה במאומה את הצד השני? את חושבת שהנשים באמת מחכות בבית עם הילדים? יש לך מושג כמה נשים נשואות בוגדות? זה לא שחור לבן, זה הרבה יותר מורכב. ואני מתנגד לבגידה מכל סוג שהוא....

 

[a girl named tal]

זה ברור

דנית דיברה על גברים כי המחשבה עלתה מתוך מקרים בפורום, וכאן היו רק גברים... אבל כמובן שאין הבדל בין גבר בוגד לאשה בוגדת.

 

[מכבס תולה]

כי ההבדל בין גבר לבין אישה הוא

שגבר הופך בגידה להתרברבות, מנוסס בה בלי שום בושה. לעומת נשים שלא מנוססות בדגל הבגידה כמו גברים. הן בוגדות אבל אותן פחות שומעים מן הסתם.

 

[a girl named tal]

אני חושבת

שאתה צודק אני מניחה שזה מושפע מכל מיני גורמים אני הולכת לעשות הכללה נוראית אבל אני חושבת שנשים יותר חכמות בקטע הזה, בקטע של לדעת לסתום..והן מסוגלות להנות ממשהו מעצם זה שהן עושות אותו ולא מעצם זה שהעולם יודע מזה שהן עושות אותו. דבר שני אשה יותר זהירה כי עדיין בעולמנו אישה בוגדת מקבלת שם רע יותר מאשר גבר בוגד. ודבר שלישי, גם נשים מספרות, פחות, אבל מספרות, והן פשוט יודעות למי..

 

[מכבס תולה]

נכון, ההכללה שלך מאד נכונה

 

[טוסטר מעופף]

אני חייב לציין

שהתמימות שלך חיננית עד לכדי צביטה בלחיים. ובכן, נושא הבגידות קיים משחר ההיסטוריה, לא סתם רשמו בתנ"ך את הדיברה: "לא תנאף". ז"א זה היה קיים בחדרי חדרים ותופעת הרומן/הפרת אמון/בגידה, חדר לתודעה שלנו עוד מהיותנו קטנים, כאיסור. הבגידה באה מתוך רצון לסיפוק הייצרים, ומאי שביעות רצון לקשר שהפך להיות לטווח ארוך קרי-נישואין שהוא כמו דרך ללא מוצא. חוסר הרצון או היכולת לשמור על גחלת וניצוץ האהבה דולק, הוא שגורם לחיפוש יחסים אינטימיים חלופיים. אני משער שבד"כ כשהתשוקה הולכת לאבדון בתחילת הקשר, ולפתע חשים שיעמום וחוסר עניין הגובל בכ"כ הרבה גורמים כגון: בעיות פיננסיות, הילדים, שינוי הסטאטוס, העבודה, לימודים בערב, משבר של אמצע החיים, תחרותיות (אצל הגבר-"הכיבוש") וכו'. כל הנסיבות הללו גורמות לחפש אחר תשוקה חדשה, משהו שיוציא אותם מהקיבעון שנכנסו אליו. ז"א לאו דווקא הרצון לבגוד הוא הגורם כאם הרצון לחוות סערת רגשות חדשה. בד"כ חוסר תשוקה שמשולב בתוכו- רגשות,תשומת לב הוא הגורם לבגידה ולאו דווקא הרצון לסקס.כשלא מגיעים לסיפוק ריגשי קיימות השלכות גם על חי המין, מעבר לכך שדור ה2000 הכניס לתוכו שלל של גירויים, באם זה במדיה או במודעות בעיתונים, פרסומות בטלוויזיה רוויות סקס, שגורמים לאותו גבר או אישה, בדיוק באותו רגע של חולשה, לחפש את התוסף הזה. קשה להאמין, אבל בכל אדם קיים יצר נסתר שעלול להתפרץ בדיוק ברגע הלא נכון ולהרוס.

 

[מכבס תולה]

אתה צודק במשפט האחרון

על כל השאר דילגתי.

 

[a girl named tal]

נכון

וזו הסיבה שאני בכל זאת מסוגלת להבין ומתקשה לשפוט וחושבת שנותר בעיקר לקוות שלא נגיע לזה, ולא נצטרך להיות לא הצד הבוגד ולא הצד הנבגד