גילוי דעת

גילוי דעת

אתם מכירים את ההרגשה הזאת שאבן יושבת לכם על הלב? אבן שתזוז משם רק אם תפרקו את מה שאתם מרגישים. אני מרגיש את ההרגשה הזאת בדיוק עכשיו, משהו לוחץ עלי מבפנים ואני לא יודע מה. אולי זה רוחות התקווה החדשות שנושבות באוויר. אולי רוחות אלה באמת מעוורות את עינינו וגורמות לנו לשיגעון זמני? אולי צודק בני בגין במאמרו בהארץ שהטרור הצליח באמת לשבור את רוחנו ואנחנו שוב מוכנים לוותר תמורת הבטחות שווא? אולי צודק יוסי ביילין שאומר שחייבים לשבת ולדבר כדי לשנות את המצב הקיים? ואולי לעזעזל מישהו יכול להגיד לי מדוע זהקורה דווקא לנו? אסור לתת לתקווה להתפוצץ ביחד עם מחבלים תאווי מוות, אסור לתת לתקווה להתפנות ביחד עם המאחזים הבלתי חוקיים והתמונות שנראה משם אני בן 20 והשבוע זה הפעם הראשונה מזה כמה שנים שהרגשתי שלא סתם אני משרת בצבא ולא סתם אני הולך להקים במדינה הזאת משפחה בואו לא ניתן לתקווה הזאת להיפסק נועם
 
למעלה