גיי או סטרייט?
כבר הרבה זמן שאני תוהה לגבי הזהות המינית שלי. זה התחיל כבר לפני יותר משנה,וכל הזמן אני ב'קרבות' עם עצמי בקשר לזה. הרבה אמרו לי:"עוד לא הנתסית,אתה עדיין לא יודע". באמת? כבר המון זמן יחסית שאני נמשך לגברים,נהנה להסתכל על תמונות שלהם,ו'בוחן' גברים ברחוב... הכל בעצם התחיל כשגיליתי שאחי הגדול הומו,זה היה כשאני הייתי בכיתה ו'. חיטטתי לא ביומן וגיליתי את זה-דבר שאני מצטער עליו עד היום,ובעצם הדבר היחיד שהייתי משנה לו רק יכולתי לחזור אל העבר. מאז התחלתי לחשוב-אולי גם אני? לא בגלל שאני מחקה את אחי,אלא פשוט שהבנתי שהיו יותר מידי סיטואציות שבהן נמשכתי אל גברים. אז פעם אמרתי לעצמי-'די.מעכשיו כשאתה עושה ביד,רק על תמונות של נשים'. ולא הצלחתי לעמוד במשימה כמובן. הרבה פעמים,אוטומטית כשאני לבד בבית,אני נכנס לאתר פורנו של גברים,בלי לעצור שנייה אפילו ולחשוב. הקטע הזה הורס אותי,וכך גם אני התרחקתי קצת מהמשפחה שלי. בחופש הגדול בשנה שעברה,כאשר אמא שלי ראתה שאני סגור יותר ומרוחק היא הציעה לי ללכת לפסיכולוגית לכמה מפגשים.אמרתי 'למה לא'? הלכתי,אבל לא דיברתי ולו פעם אחת על זה. לא היה לי האומץ לפתוח את הפה על משהו שנראה לי כל כך אישי,וכל כך קשה לעשות את זה במשך שעה בשבוע,ומיד אח"כ לחזור לשגירה היום-יומית. מצד אחד אני אומר 'אז יופי,זה מי שאני,ואני צריך לקבל את עצמי כמו שאני.' אבל מצד שני אני מת מפחד מהרגע הזה שבו אני אבין שאני הומוסקסואל. לא שזה דבר רע,אבל בגלל שזה שונה מרוב החברה,ופשוט בגלל שזה מלחיץ אותי. היום אח שלי התגייס,והתחלתי באופן טבעי לחשוב מה יהיה כשאני יתגייס. זה יהיה כל כך קשה בעיניי להיות כל הזמן בחברת בנים בידיעה שאני הומו. אבל,מה שמטריד אותי הכי זה בעצם-סטרייט או גיי? האם מוקדם מידי להחליט,או שהא כבר בתקופה ארוכה שכזאת של משיכה לגברים זה בעצם אומר את הכל? אשמח אם תענו לי ותעזרו לי להישאר שפוי..
כבר הרבה זמן שאני תוהה לגבי הזהות המינית שלי. זה התחיל כבר לפני יותר משנה,וכל הזמן אני ב'קרבות' עם עצמי בקשר לזה. הרבה אמרו לי:"עוד לא הנתסית,אתה עדיין לא יודע". באמת? כבר המון זמן יחסית שאני נמשך לגברים,נהנה להסתכל על תמונות שלהם,ו'בוחן' גברים ברחוב... הכל בעצם התחיל כשגיליתי שאחי הגדול הומו,זה היה כשאני הייתי בכיתה ו'. חיטטתי לא ביומן וגיליתי את זה-דבר שאני מצטער עליו עד היום,ובעצם הדבר היחיד שהייתי משנה לו רק יכולתי לחזור אל העבר. מאז התחלתי לחשוב-אולי גם אני? לא בגלל שאני מחקה את אחי,אלא פשוט שהבנתי שהיו יותר מידי סיטואציות שבהן נמשכתי אל גברים. אז פעם אמרתי לעצמי-'די.מעכשיו כשאתה עושה ביד,רק על תמונות של נשים'. ולא הצלחתי לעמוד במשימה כמובן. הרבה פעמים,אוטומטית כשאני לבד בבית,אני נכנס לאתר פורנו של גברים,בלי לעצור שנייה אפילו ולחשוב. הקטע הזה הורס אותי,וכך גם אני התרחקתי קצת מהמשפחה שלי. בחופש הגדול בשנה שעברה,כאשר אמא שלי ראתה שאני סגור יותר ומרוחק היא הציעה לי ללכת לפסיכולוגית לכמה מפגשים.אמרתי 'למה לא'? הלכתי,אבל לא דיברתי ולו פעם אחת על זה. לא היה לי האומץ לפתוח את הפה על משהו שנראה לי כל כך אישי,וכל כך קשה לעשות את זה במשך שעה בשבוע,ומיד אח"כ לחזור לשגירה היום-יומית. מצד אחד אני אומר 'אז יופי,זה מי שאני,ואני צריך לקבל את עצמי כמו שאני.' אבל מצד שני אני מת מפחד מהרגע הזה שבו אני אבין שאני הומוסקסואל. לא שזה דבר רע,אבל בגלל שזה שונה מרוב החברה,ופשוט בגלל שזה מלחיץ אותי. היום אח שלי התגייס,והתחלתי באופן טבעי לחשוב מה יהיה כשאני יתגייס. זה יהיה כל כך קשה בעיניי להיות כל הזמן בחברת בנים בידיעה שאני הומו. אבל,מה שמטריד אותי הכי זה בעצם-סטרייט או גיי? האם מוקדם מידי להחליט,או שהא כבר בתקופה ארוכה שכזאת של משיכה לגברים זה בעצם אומר את הכל? אשמח אם תענו לי ותעזרו לי להישאר שפוי..