פילדלפיה- מיאמי
למי שהיו ספקות "מה היה קורה אם" אמביד היה כשיר במשחקים 1-2, מיאמי חסכה אותם עם ניצחון חוץ משכנע. הם הצליחו להגביל את הנגיעות של אמביד לאורך הסדרה ואפילו שהוא התעקש לקבל את הכדור יותר במשחק הזה, המיקום היה רחוק יותר מהסל והחיסרון של דני גרין (בסדרת הקליעה הכי טובה שלו מאז הפיינלס ב2013) הקל על מיאמי להביא עזרה. מגיע למיאמי קרדיט על הגנה קבוצתית ברמה גבוהה מאוד שהובילה את הריצה המשמעותית במשחק ברבע השלישי ולמעשה היא הbackbone של כל ריצת הפלייאוף שלה. באטלר, טאקר ואדבאיו הם פרונטקורט מפלצתי בהגנה והיכולת של ג'ימי לקלוע 30 ולנהל את המשחק גם בצד השני של המגרש נתנה למיאמי מספיק juice כדי להתגבר על המגבלות הקבוצתיות שלהם בהתקפה.
צריך לומר שמיאמי ניצחה משחק נוסף בו השלשות לא נפלו, שטרוס היחיד שפגע וספולסטרה ניסה לשלוף את דאנקן רובינסון (אם כי התחרט על כך מהר מאוד). טאקר לא קלע אף שלשה אבל היה פשוט נהדר, ממציא את עצמו מחדש עם חיתוכים בוויק סייד ולקח ריב' התקפה קריטיים ברבע האחרון בזמן שאף אחד בפילי לא עושה בוקס אאוט או מפגין מאמץ כמו קבוצה שעומדת בפני הדחה. אם מילווקי תעלה לגמר האיזורי היא תתחרט פעמיים שויתרה על טאקר כשתפגוש אותו בתור אחד השומרים העיקריים על יאניס.
פילדלפיה כאמור סופגת הפסד נוסף בסיבוב השני ממנו לא הצליחה לצאת בעידן הנוכחי. הם פשוט לא מספיק טובים. אפשר לסמן מספר טעויות פטאליות, בראשן הטרייד על פולץ והבחירה בהאריס וסימונס על פני באטלר. כל אלו הכתיבו את האופי של הקבוצה- לא מספיק קשוחה, נוטה להתקפל כשהיא נתקלת בadversity.
אין לי טענות מיוחדות כלפי אמביד, הוא תמיד משחק חזק. אבל צריך לומר- דיבורי ה"שחקן הכי דומיננטי בליגה" שהתרוצצו לאורך העונה הרגילה היו הייפ של עיר גדולה. הוא לא השחקן הכי דומיננטי בליגה וגם לא הסנטר הכי טוב.
אצל הארדן כבר התאמתי ציפיות, יכולת הסקורינג שלו אפילו לא דומה למה שהייתה ביוסטון וזה הופך אותו לשחקן אחר לגמרי. מדהים שהוא ובאטלר באותו הגיל ובפאזה אחרת לגמרי של הקריירה. צריך להיות מטורף כדי לתת להארדן חוזה מקס'. יחד עם אמביד הם קלעו במצטבר מספר נקודות חד ספרתי במחצית השנייה, זה פשוט לא אופי של קבוצה מנצחת.
דאלאס- פיניקס
המאבס היו הקבוצה הטובה על המגרש מהרגע הראשון, הם נותנים למתמטיקה לנצח עבורם. זרקו 21 שלשות יותר מאשר היריבה שלהם והם כבר לא צריכים יום קליעה חריג כדי לנצח בדו ספרתי. הגנה אדירה של רג'י בולוק הוציא לגמרי את כריס פול מהמשחק, יחד עם שמירות כפולות על דווין בוקר הם הצליחו לכפות 22 איבודים על המכונה של פיניקס, רובן הגדול חטיפות אקטיביות שהביאו לנקודות קלות בצד השני. גם כשהשמירות הכפולות לא משיגות חטיפה הן מכריחות את קראודר וברידג'ס to make plays, מה שהם לא השכילו לעשות טוב מספיק.
בפתיחת הרבע השני ציפיתי שכריס פול ישתלט על העניינים אלא שדוקא ברנסון היה השחקן הדומיננטי על המגרש והגדיל את ההפרש. דאלאס שומרת על רייטינג ניטרלי בסדרה בדקות שלוקה לא על המגרש, תחשבו כמה זה מדהים עבורם. אולי זה הזמן לדבר על כריס פול שמפסיד לברנסון במצ'אפ הישיר לפחות מגיים 3 ואילך. יש לCP3 כמה כתמי פלייאוף בקריירה שטושטשו בעקבות ההצלחות שלו בשנים האחרונות. הוא חייב להיות יותר טוב בגיים 7, עוד משחק חלש שלו והנרטיב הזה עשוי לחזור בגדול, במידה מסוימת של צדק.
מונטי וויליאמס ביצע שני שינויים עיקריים ברוטציה החל מגיים 5. מקגי יצא ממנה לחלוטין לטובת ביומבו, וקמרון פיין נמחק גם הוא. אני חושב שפיין דוקא חשוב עבור הסאנס, הוא היה היוצר השלישי שלהם מכדרור לאורך העונה. אמנם הוא מצ'אפ בעייתי בהגנה אבל זה לא שפיניקס מצליחה להכיל את דונצ'יץ' בצורה כזאת טובה בלעדיו. בתחושה שלי פיניקס עובדת יותר קשה עבור הנקודות שלה לעומת דאלאס והחזרה לרוטציה של פיין בדקות של המחליפים יכולה לשנות את זה.
לדאלאס יש קצת וייב של קליבלנד 2007 שלברון סחב לפיינלס. זו לא השוואה מדויקת כי ללוקה של יותר כישרון מסביב, מצד שני רמת הכישרון הכללית בליגה עלתה. הסגל מלא בשחקנים שיודעים לשמור ולקלוע מבטים פנויים שלוקה יודע לייצר בסיטונות. מה שיש לדאלאס שלא היה ללברון זה יוצר נוסף ברמה גבוהה, ברנסון נותן בראש לגארדים של פיניקס כשהוא מקבל אותם בISO. גם כשדאלאס הייתה בפיגור 2-0 כתבתי פה שהם משחקים טוב מאוד, מאז הם ניצחו 3 מ4 בצורה משכנעת ולא מפחדים בכלל מהיריבה שלהם לקראת גיים 7. אמנם סדרה של 7 משחקים אבל אף אחד מהם לא הוכרע ממש בקלאץ', יש סיכוי טוב שגיים 7 יהיה כזה וכל העיניים יהיו נשואות לכריס פול שהתעלה במצבים האלה בשנים האחרונות ופתאום נעלם כשהקבוצה בסכנה לחוות אפסט.
למי שהיו ספקות "מה היה קורה אם" אמביד היה כשיר במשחקים 1-2, מיאמי חסכה אותם עם ניצחון חוץ משכנע. הם הצליחו להגביל את הנגיעות של אמביד לאורך הסדרה ואפילו שהוא התעקש לקבל את הכדור יותר במשחק הזה, המיקום היה רחוק יותר מהסל והחיסרון של דני גרין (בסדרת הקליעה הכי טובה שלו מאז הפיינלס ב2013) הקל על מיאמי להביא עזרה. מגיע למיאמי קרדיט על הגנה קבוצתית ברמה גבוהה מאוד שהובילה את הריצה המשמעותית במשחק ברבע השלישי ולמעשה היא הbackbone של כל ריצת הפלייאוף שלה. באטלר, טאקר ואדבאיו הם פרונטקורט מפלצתי בהגנה והיכולת של ג'ימי לקלוע 30 ולנהל את המשחק גם בצד השני של המגרש נתנה למיאמי מספיק juice כדי להתגבר על המגבלות הקבוצתיות שלהם בהתקפה.
צריך לומר שמיאמי ניצחה משחק נוסף בו השלשות לא נפלו, שטרוס היחיד שפגע וספולסטרה ניסה לשלוף את דאנקן רובינסון (אם כי התחרט על כך מהר מאוד). טאקר לא קלע אף שלשה אבל היה פשוט נהדר, ממציא את עצמו מחדש עם חיתוכים בוויק סייד ולקח ריב' התקפה קריטיים ברבע האחרון בזמן שאף אחד בפילי לא עושה בוקס אאוט או מפגין מאמץ כמו קבוצה שעומדת בפני הדחה. אם מילווקי תעלה לגמר האיזורי היא תתחרט פעמיים שויתרה על טאקר כשתפגוש אותו בתור אחד השומרים העיקריים על יאניס.
פילדלפיה כאמור סופגת הפסד נוסף בסיבוב השני ממנו לא הצליחה לצאת בעידן הנוכחי. הם פשוט לא מספיק טובים. אפשר לסמן מספר טעויות פטאליות, בראשן הטרייד על פולץ והבחירה בהאריס וסימונס על פני באטלר. כל אלו הכתיבו את האופי של הקבוצה- לא מספיק קשוחה, נוטה להתקפל כשהיא נתקלת בadversity.
אין לי טענות מיוחדות כלפי אמביד, הוא תמיד משחק חזק. אבל צריך לומר- דיבורי ה"שחקן הכי דומיננטי בליגה" שהתרוצצו לאורך העונה הרגילה היו הייפ של עיר גדולה. הוא לא השחקן הכי דומיננטי בליגה וגם לא הסנטר הכי טוב.
אצל הארדן כבר התאמתי ציפיות, יכולת הסקורינג שלו אפילו לא דומה למה שהייתה ביוסטון וזה הופך אותו לשחקן אחר לגמרי. מדהים שהוא ובאטלר באותו הגיל ובפאזה אחרת לגמרי של הקריירה. צריך להיות מטורף כדי לתת להארדן חוזה מקס'. יחד עם אמביד הם קלעו במצטבר מספר נקודות חד ספרתי במחצית השנייה, זה פשוט לא אופי של קבוצה מנצחת.
דאלאס- פיניקס
המאבס היו הקבוצה הטובה על המגרש מהרגע הראשון, הם נותנים למתמטיקה לנצח עבורם. זרקו 21 שלשות יותר מאשר היריבה שלהם והם כבר לא צריכים יום קליעה חריג כדי לנצח בדו ספרתי. הגנה אדירה של רג'י בולוק הוציא לגמרי את כריס פול מהמשחק, יחד עם שמירות כפולות על דווין בוקר הם הצליחו לכפות 22 איבודים על המכונה של פיניקס, רובן הגדול חטיפות אקטיביות שהביאו לנקודות קלות בצד השני. גם כשהשמירות הכפולות לא משיגות חטיפה הן מכריחות את קראודר וברידג'ס to make plays, מה שהם לא השכילו לעשות טוב מספיק.
בפתיחת הרבע השני ציפיתי שכריס פול ישתלט על העניינים אלא שדוקא ברנסון היה השחקן הדומיננטי על המגרש והגדיל את ההפרש. דאלאס שומרת על רייטינג ניטרלי בסדרה בדקות שלוקה לא על המגרש, תחשבו כמה זה מדהים עבורם. אולי זה הזמן לדבר על כריס פול שמפסיד לברנסון במצ'אפ הישיר לפחות מגיים 3 ואילך. יש לCP3 כמה כתמי פלייאוף בקריירה שטושטשו בעקבות ההצלחות שלו בשנים האחרונות. הוא חייב להיות יותר טוב בגיים 7, עוד משחק חלש שלו והנרטיב הזה עשוי לחזור בגדול, במידה מסוימת של צדק.
מונטי וויליאמס ביצע שני שינויים עיקריים ברוטציה החל מגיים 5. מקגי יצא ממנה לחלוטין לטובת ביומבו, וקמרון פיין נמחק גם הוא. אני חושב שפיין דוקא חשוב עבור הסאנס, הוא היה היוצר השלישי שלהם מכדרור לאורך העונה. אמנם הוא מצ'אפ בעייתי בהגנה אבל זה לא שפיניקס מצליחה להכיל את דונצ'יץ' בצורה כזאת טובה בלעדיו. בתחושה שלי פיניקס עובדת יותר קשה עבור הנקודות שלה לעומת דאלאס והחזרה לרוטציה של פיין בדקות של המחליפים יכולה לשנות את זה.
לדאלאס יש קצת וייב של קליבלנד 2007 שלברון סחב לפיינלס. זו לא השוואה מדויקת כי ללוקה של יותר כישרון מסביב, מצד שני רמת הכישרון הכללית בליגה עלתה. הסגל מלא בשחקנים שיודעים לשמור ולקלוע מבטים פנויים שלוקה יודע לייצר בסיטונות. מה שיש לדאלאס שלא היה ללברון זה יוצר נוסף ברמה גבוהה, ברנסון נותן בראש לגארדים של פיניקס כשהוא מקבל אותם בISO. גם כשדאלאס הייתה בפיגור 2-0 כתבתי פה שהם משחקים טוב מאוד, מאז הם ניצחו 3 מ4 בצורה משכנעת ולא מפחדים בכלל מהיריבה שלהם לקראת גיים 7. אמנם סדרה של 7 משחקים אבל אף אחד מהם לא הוכרע ממש בקלאץ', יש סיכוי טוב שגיים 7 יהיה כזה וכל העיניים יהיו נשואות לכריס פול שהתעלה במצבים האלה בשנים האחרונות ופתאום נעלם כשהקבוצה בסכנה לחוות אפסט.