גיים 5, מתקרבים להכרעה!

[צל ענן]

טוב לא אעמיד פנים שראיתי את המשחק כולו, אבל הסטטיסטיקה של הלילה לדעתי היא שגולדן קלעה 22% מהשלוש וניצחה. סטף עם 0 מ 9, וויגינס 0 מ 6, קליי ופול היחידים שאיימו מהטווח הזה.
בוסטון פתחה עם איזה 12 החטאות מהשלוש, סיימה את המשחק עם 34%, ועדיין הפסידה.

היה צפוי שלבוסטון יהיה לפחות משחק קליעה רע אחד, היה צפוי שלגולדן יהיה אחד. אבל זה קרה באותו משחק וגולדן ניצחו. אני חושב שזה הופך את הדיון של טל ויובל אתמול למעניין.

 

[FrecCo]

אישית אני ראיתי משחק שפסיכולוגיה שיחקה בו תפקיד מרכזי, מה שנותן לי השראה לכתוב כמה מילים כי בזה אני חש קצת מבין בניגוד לכדורסל.
גולדן פתחה מעולה ועלתה ליתרון 16 ואז התחילה לעשות שטויות שמאפיינות תחושת ביטחון שנובעת מיתרון שמרגיש בטוח. בוסטון יכלה לצמצם כבר ברבע השני אבל קלעה בערך 0 מ840 שלשות וירדה בפיגור דו ספרתי. ואז במחצית השניה נפתחה לה הצ'אקרה וכל שלשה נכנסה בזמן שגולדן, שגם לא פגעה במחצית הראשונה, המשיכה לא לפגוע.
בוסטון פותחת יתרון וגולדן בתגובה שולפת לכאורה את מנטליות האלופה שלה, מהדקת את ההגנה וכופה הרבה איבודים וטעויות. כולם שיחקו בסדר בבוסטון אבל לא היה מי שיקח אחריות כשהבלאגן התחיל לחגוג אצלם והם איבדו מומנטום. קליי שהיה אמור לתפור 40 במשחק שבו קרי צולע, נתן את ה20+ שלו שזה מה שהוא יכול לתת בשלב הזה של הקריירה (אם כי סלים סופר קלאצ'ים בדיוק כשבוסטון איימה להגדיל את היתרון שלה), מה גם שהוא צריך להשאיר כמה זריקות לספלאש ג'וניור שלדעתי אושרה לו שלשה קריטית על הבאזר של רבע 3 שיצאה מהיד שלו באיחור של איזה עשירית שניה. (עריכה: הלכתי לראות בהילוך איטי ואני מאשר את האישור של השופטים לשלשה)

וויגינס כמעט פגע וגם ריסק את את התחזית שלי ל-30 נק' אלא שהוא זרק בערך 0 מ49 שלשות. אבל עשה אותי צודק ברעיון, כשנתן את משחק הקריירה האמיתי שלו וסיים כקלעי המוביל של גולדן וגם עשה חיים קשים מאוד לשני הכוכבים של בוסטון. אם מצרפים את זה ל0 מ630 נסיונות של סטף ל3, גולדן הייתה יכולה לנצח את המשחק ביתרון מרשים של 1200~ נק' אם שניהם קולעים באחוזים סבירים. אני ראיתי משחק טוב מאוד של סטף שגם כשלגמרי איבד ביטחון בלי הקליעה מצא את הדרך להשפיע ולהניע את ההתקפה ולמצוא את השחקנים הפנויים.
אגב נראה לי שתסכימו שרוב וויל בפלייאוף הזה הפך רשמית לרים פרוטקטור הכי מפחיד בליגה. פשוט אי אפשר לשים עליו סל.
אני אמשיך במלאכת הניחוס ואקבע שבוסטון הולכת לתת שני בלואו אאוטים רצופים עכשיו בדרך לאליפות. בהצלחה לכולם.

 

[OrEl74]

לראשונה בקריירה, סטף לא קולע שלשה במשחק פלייאוף.
וקליי אגב, עבר את לברון בכמות השלשות בגמר

אנדרו וויגנס מצא את הנישה שלו בליגה ומגיע כבוד ענק לו וגולדן
אז נכון שהוא כנראה עדיין לא מצדיק את זה שנבחר ראשון בדראפט אבל מסתבר שהוא לא לגמרי פח...

 

[Rapgamer]

נקודות מגיים 5
* סיפור המשחק הוא כמובן off night של קרי, רק 9/40 משלוש, והווריורס מנצחים בדו ספרתי. ההגנה שלהם ממשיכה לעשות את העבודה, למעשה כל 3 הניצחונות שלהם בסדרה הגיעו כשהחזיקו את בוסטון על פחות מ100 נקודות.
* הנתון הכי חשוב של הסלטיקס בפלייאוף, יחס האסיסטים:איבודים של צמד הכוכבים, היה שלילי הלילה. הם פשוט לא מנצחים ככה. אלא שנתון חשוב לא פחות הוא 6 איבודים לגולדן בלבד במשחק. מישהו זוכר בכלל שהיסטורית זו נקודת התורפה הכי גדולה שלהם? הם ממש מפתיעים לטובה מהבחינה הזאת לאורך הסדרה וזו גם אחת הסיבות העיקריות שמצליחים להגביל את הסלטיקס, שנאלצים לשחק רק בסט אופנס.
* קצת הופתעתי לרעה מרמת האינטנסיביות של הסלטיקס. יכול להיות שהעייפות תפסה אותם סופסוף אחרי הסדרות המפרכות מהסיבובים הקודמים? פחות כניסות לסל, הרבה ג'אמפרים שהלכו קצר או איירבול.
* הרול פליירס של גולדן- קר שוב פתח עם פורטר בחמישייה והטקטיקה שלו לשחק סמול הולכת ונהיית משמעותית יותר. רק 4 דקות משותפות לדריימונד ולוני במקביל (דוקא בדקות שסטף ישב), גארי פייטון עם 26 דקות על המגרש.
בגיים 2 לדעתי הספסל של בוסטון נעלם, עכשיו זו הייתה הפעם השנייה שהרול פליירס של גולדן ניצחו את היריבים. וויגינס במשחק ענק, קליי היה טוב, פול עם 14 נקודות ב14 דקות, גרין התפוצץ עם 8 נקודות במשחק ובכך ממוצע הנקודות שלו בסדרה (5) עלה על ממוצע העבירות (4.8).
* הרול פליירס של בוסטון- סמארט ממשיך לקלוע סביב ה20 כל משחק, טיימלורד עדיין טוב ומשפיע על המשחק both ways. היתר מאכזבים. הורפורד פשוט לא מורגש מספיק, הוא שחקן ההגנה הכי חלש של הסלטיקס במצ'אפ הזה ולא מצליח להביא את יתרון הסייז שלו לצבע או לריבאונד. וויט לא היה קיים במשחק, גרנט וויליאמס מוגבל ברגע שאתה מצליח לגרום לו להוריד כדור. שלושת החבר'ה היה היו נקודת חוזק של הסלטיקס לאורך הפלייאוף ולפרקים גם לאורך הסדרה, בחצי השני שלה הם נחלשו.
* לקראת המשחק הבא- בוסטון הוכיחה את האופי שלה מספר פעמים במהלך הפלייאוף ואני חושב שהם יעלו כמו אריות לגיים 6. כנראה הפייבוריטים למשחק הבא. אלא שלסדרה יש גם את המומנטום שלה וכרגע הוא בהחלט של הווריורס שניצחו 3 מ4 האחרונים. אני יכול לראות מצב בו בוסטון קצת נשברת, יש מצב שהמשחק האגדי של סטף בגיים 4 הכריע את הסדרה בדיעבד.

 

[Krit123]

צפיתי בבוקר, אז בהערות כלליות:
היה משחק של ריצות, חלקן כתוצאה של מיני-התאמות או הרכבים שונים. לתחושתי הסלטס הפסידו אותו בפתיחה, עלו בוייב תבוסתני, כאילו נעשה חוסר צדק במפגש הקודם והם ציפו להתייחסות רשמית או פיצוי כלשהו, כנראה פספסו את ההייטריות ששפכתי פה בשמם.
בפתיחה שאננית (מול הרכב שפחות עבד לווריורס בגיים 4) הם חפרו לעצמם בור, בור שעל מנת לצאת ממנו הם נאלצו להילחם עד טיפת האנרגיה האחרונה, עלו לרבע האחרון גמורים לגמרי.
הווריורס טריים מהם, די טיילו לגמר, בבחינת כמות המשחקים ורמת האינטנסיביות כאחד, בנוסף לכך שהרוטציה הייתה רחבה בהרבה.

הם הפעילו המון לחץ על סטף בפרט ועל הכדור בכלל, סמארט ניסה לקחת ממנו את השמאל, כנראה הבחינו שמשם הוא אוהב לעלות לזריקה א-לה טוני פארקר, רק 200 מטר אחורה. לראשונה בסדרה הוא היה לא נינוח, הכריח זריקות והרצף שלו אשכרה נקטע. מעניין אם דורט זינק לצמרת. ההתקפה עדיין זרמה בחסות הגרביטי שלו, הפעם פול וקליי חיפו עליו עם ריצה משותפת ברבע השלישי (בזמן שהוא נח) ומחצית שנייה טובה באופן כללי. אני רואה שאפילו גארי פייטון שם 15, וואלה לא שמתי לב בזמן אמת. היווה אלטרנטיבה לאנמיות של דריי, שמצדו הגיב בהופעה חיונית בהרבה בשני צדי המגרש.

בוסטון דווקא ביקרו בקו, ונהנו מהנוף בעיקר. 10 החטאות שהרגישו כמו 20. לטעמי השיפור של קליי בהגנה בצוותא עם חוסר היכולת שלהם לסיים בצבע היא תפנית דרמטית בסדרה. החזרה של קליי לפורם, החזרה הכללית של גארי פייטון השני, וההתעלות הבלתי נתפסת של וויגינס פשוט מקשה על בוסטון לייצר שטף. יודוקה מנסה להפריד כוחות בקו הקדמי על מנת להוסיף נפח הובלת כדור, הורפורד ורוב וויל עולים לחוד, וההבדל בפלוס מינוס הגיע לכדי 30 (הדקות של רוב +11). הורפורד תמיד היה פינישר לא משהו בצבע, הקושי שלו לצאת גבוה לסטף הופך את התרומה לגבולית מאוד. אין לו דרך להביא את הפיזיות לידי ביטוי, לכן הוא מתפקד כסוג של ווינג גבוה ולא מוכשר במיוחד. אפרופו ווינג שממעטים לתרום, גרנט וויל נעלם לגמרי, לא מצליח למצוא רול בסדרה whatsoever. הצמד החביב הולך לסיים ריצת פלייאוף חלומית בטעם רע. דריק ווייט שממלא את מקומם אף הוא בירידה תלולה.

לסיכום, בוסטון קשוחים וקיים סיכוי לקאמבק אבל הם נראים לי גמורים, אנדרדוג מובהק. הם לא מצליחים למצוא פתרון ממשי. הלחץ שהם מפעילים לא מייצר איבודי כדור, העייפות שמתלווה למאמץ ההגנתי מקשה עליהם לרדת בחזרה (ככה איבדו את היתרון) ומאיצה את קצב צבירת האיבודים. הם תוקפים את סטף ופול כמעט בכל הזדמנות, ולא מצליחים לייצר שטף. זנחו את הניסיונות להתמקם בפוסט ולשחק על הסייז.
כמו שמשה ציין, גם ערב קליעה חלש של הווריורס לא מתבטא בהאטה משמעותית. רק התעלות והתייעלות של בראון&טייטום בתור יוצרים יכולה לחלץ אותם, אנחנו כבר למדים שהתוצאות הן לכאן ולכאן