גיחה קצרה ללונדון

[Clockwork Peach]

גיחה קצרה ללונדון

בשבוע האחרון בילינו חבר-שלי ואני מס' ימים בלונדון, ומאחר ואת רבות מההמלצות דליתי מקישורי הפורום, החלטתי שאך ראוי יהיה לחלוק כמה מחוויותינו איתכם.
והנה אנו מתחילים:

יום שבת.

את היום הראשון בילינו בשוק קמדן, עליו הומלץ לנו רבות, והתגלה כמקום המושלם לרכוש בו מאות חולצות שונות של הביטלס עם כיתובים מתחכמים, כפי שאיש לא חשק לעשות מאז אי פעם. זאת כמובן בשילוב של דוחק, צפיפות, מחנק, והרגשה של היי! איזה כיף! אנחנו בלונדון!
המסעדה הראשונה שנבחרה לצורך המאורע, בעקבות חיפוש טיים-אאוטי עצלני למדי, הייתה Hache- רשת "בורגריות גורמה" מקומית, שזכתה לכבוד עקב חיבתו הבלתי-מעורערת של הבחור להמבורגרים מכל סוג שהוא (ולראייה, הוא אכל לפחות שניים שידוע לי עליהם ביום טרם הטיסה. זה של "וולפגנג" דווח כמוצלח ביותר). המסעדה, שהייתה מלאה למחצה ומעוצבת באופן פשוט אך נעים, התהדרה בשירות חביב ביותר גם אם מבטאי-עד-מאוד ומעט מבולבל, ובסה"כ בהחלט סיפקה את הסחורה. הבחירה היא בעיקרון בין המבורגרים שונים מבשר בקר עם מבחר תוספות מעניין (אנחנו היינו די סולידיים בבחירות, לצערי), וכן המבורגרים מבשר ברווז, חזיר, טונה, דגים, צמחוני וכו'. מבחינה פחמימתית הכרחית הבחירה היא בין לחמניית בריוש ללחמניית ג'בטה.

הוזמנו ונחלקו בין שנינו:
Steak Canadian- המבורגר עם בייקון וצ'דר, בלחמניית בריוש (9.50 ליש"ט)- מדובר בהמבורגר לא גדול מאוד למראה, אך בהחלט משביע, שמגיע בלוויית עיטור צד סמלי של מס' עלי חסה, עלה אנדיב, עגבניות ורוטב מעדות הוויניגרט (ייתכן והיו רכיבים נוספים, אך עבר שבוע וזה לא היה מעניין מספיק כדי לזכור). הקציצה עצמה, חרוכה מבחוץ ומדיום-ריירית כמבוקש מבפנים, הייתה סבירה בגודלה, עבה וטעימה מאוד. הבייקון והצ'דר, גם אם לא מיוחדים או יוצאי דופן באיכותם, היו טובים, והוסיפו למנה כפי שבייקון וצ'דר נוטים לעשות. זו הייתה מנה סטנדרטית ביותר, אך טעימה, ששודרגה בעיקר לאחר הוספת הסלט הצדדי המאולתר לתוך הלחמניה, מה שהוסיף לה מעט רעננות. מוזר בעיניי שההמבורגרים כשלעצמם לא מגיעים עם תוספת ירק כלשהי.
Steak-All Day Breakfast- המבורגר עם בייקון, פטריית פורטובלו וביצת עין, בלחמניית בריוש (8.95 ליש"ט)- גם הפעם הקציצה עצמה הייתה עשויה מדיום-רייר כנדרש, והמנה בכללותה הייתה פשוט מצויינת. אומנם, גדולה מדי עבור פיו של ההומוספיין הסביר, אך דווקא כשל כך טעימה באופן מוחלט ונהדר ומלוכלך-עד-מטונף מאוד. בהחלט מומלץ.
תוספת: Potato Wedges, עם מיונז שום ורוטב סלסה (3.50 ליש"ט)- מגיע בסלסלת מתכת נאה, בסגנון העגלה של הויטרינה. טעים מאוד, והרטבים מיוחדים בהחלט, אך בהתחשב בכבדות ההמבורגרים צלחנו פחות מחצי כמות.

הוספנו גם בקבוק בירה פרוני ובקבוק בירה באדווייזר, 3.75 ליש"ט לכל אחד [לצערי המקום לא מציע אף בירה מחבית. מילקשייקים, לעומת זאת, יש בשפע. הרגל אמריקאי (?) שלעולם לא אבין], ובסה"כ יצא לגמרי סביר מבחינת הסכום הסופי לפני טיפ (שמסתמן שמתווסף באופן קבוע אוטומטית לתשלום, בדוגמת 12.5% שירות. במקרה של שירות מוצלח במיוחד הוספנו קצת יותר).

אני, שלרוב לא אוכלת יותר מדי המבורגרים, נהניתי וממליצה על המקום לחובבי הז'אנר. חבר שלי, שמעדיף את ההמבורגרים שלו נטולי קראסט פריך מבחוץ, היה מרוצה אבל מעט פחות.
בסופו של דבר, בסיום הארוחה היינו מלאים לחלוטין, ישובים בין הררי מפיות ספוגות מיונז, ובסה"כ די מאושרים. קראסט או לא קראסט, ירק או לא ירק, זה לא יכול להיות רע...

 

[Clockwork Peach]

Pollen Street Social

המסעדה הזו, אליה הגענו בעקבות המלצה של אחד מחברי הפורום (סלח לי, אך כרגע איני זוכרת את הכינוי), הייתה ללא ספק, ובאופן בלתי-מפתיע, ההיי-לייט הקולינרי של הטיול.
עוד לפני העיסוק באוכל (שהיה מצויין, רק כדי לחסוך לכם את המתח), נהניתי במיוחד מהאופן בו השירות התאים עצמו באופן מושלם ללקוחות הנבוכים והסמוקים ומגמגמים-בחן שהם חבר שלי ואני. אם טרם הארוחה חששתי מעט שמא מסעדה עם כוכב מישלן תנהג בנו באופן מזלזל או קצת מלחיץ, שמחתי (או נחרדתי) לגלות, שברוב המסעדות התלאביביות עברתי חפיפה גרועה מזו.
כולם, כרגיל בלונדון, היו חביבים וחמודים ומקסימים להחליא.

לאחר שהתיישבנו והוגשו לנו התפריטים ומשעשעי החך וכו' (דווקא הייתי שמחה לפרט את הרכבם, אבל האנגלית של המלצרית הספציפית הייתה כה נמרצת ומלאת חיוניות, שהבנתי בעיקר שיש שם איזשהו קרקר עם פרמזן, ושבשאר יש הרבה R. בכל מקרה, מלבד קרקר אוורירי ספציפי עם טעם דגיגי לא נעים, הכל היה טעים למדי, גם אם לא מיוחד), הוזמנו המנות הבאות:

מתפריט הצהריים, ב29.50 ליש"ט כולל קינוח:

Pumpkin and parmesan velouté, gambas, pickled apples & pears, brioche crumb- סלטון של שרימפס חמימים, קוביות תפוחים ואגסים ופירורי בריוש עליו נמזג במעמד ההגשה מעין מרק-רוטב כתמתם עם גוון-טעמים הודי. ככלל, באופן קבוע וגימיקי, שלא הספקתי להחליט אם הוא חמוד או מעיק, על כל אחת מהמנות נמזג רוטב תואם ליד השולחן.
המנה הייתה טעימה מאוד, אם כי המתיקות הייתה אולי מעט מוגזמת למנה ראשונה, ולחבר שלי זה היה קצת משונה.

מתפריט הא-לה-קארט (תכננו להזמין שנינו מתפריט הצהריים, אך בשתי המנות הראשונות האחרות יש מרכיבים שלפחות אחד מאיתנו לא אוכל):
Line caught Devon squid cooked in cauliflower, roasted squid juices, ink rice & sea herbs- למנה זו , שהוזמנה עקב חסרונה של מנת הלובסטר שרציתי, קראו במעמד ההגשה "ריזוטו דיונון"- וזה בהחלט היה כינוי ראוי. חתיכות קטנטנות של דיונון, שנדמו כפתיתים אווריריים, צפו בקצף-רוטב עשיר וממלא-במפתיע של כרובית וגבינה, כמו גם חתיכות דקיקות כנייר של כרובית טרייה. חבר שלי, שלרוב מטיל ספק קרטיזיאני במרבית הירקות, הופתע לגלות שהכרובית אכן חיה ומתקיימת בינינו, ואף טעימה לו במפגיע. זו הייתה המנה הראשונה שהוא כה נהנה ממנה עד שביקש להחליף איתי במהלך הטיול, ולצערי זו הסתמנה כמגמה...

עיקריות:
Braised Lake District lamb neck, “haggis, neeps & tatties- המנה שהוזמנה לחבר שלי במסגרת הנסיון "ללכת על בטוח". מסתמן שהניסיון היה כה בטוח עד כי הוא הודיע בניסיון בלתי-מוסווה לזייף שמחה, שזה ממש מזכיר לו את החמין של סבתא חדווה, וכבר שנים שהוא לא חווה כזו שמחת חג שאינה במקומה. בקיצור, הוא לא מרוצה ושוב צריך להחליף מנה. באמת, מה חשבתי לעצמי כשהחלטתי לחנך אותו לגורמה? לעזאזל איתו ועם סבתא חדווה.
בסה"כ מנה טעימה מאוד-מאוד של בשר בבישול ארוך עם תוספת בטטה ופירה ושאר פחמימות, וגם שום דבר ששווה להתלהב ממישלן בגללו.
Roasted Dorset monkfish, cauliflower, dehydrated grapes, apple & curry, spiced caramel - מעולם לא אכלתי מונקפיש, כך שלא ממש ידעתי למה לצפות. מתברר שמדובר בדג בעל טעם ספוגי-משהו, החתוך לפיסות עבות ומרשימות. כשאני טעמתי מהמנה הספציפית, חשבתי שהיא נחמדה ומגוונת. כשחבר שלי טעם מהמנה הספציפית, הוא בכה. איי קיד יו נוט. הוא חתך ביס מהמונקפיש, טבל אותו בריבה בעלת גוון הקינמון (שלפני רגע חשב שהיא שוקולד), ואז הפנים שלו האדימו והוא צחק ובכה ואמר שזה מדהים. מעבר לזה אין לי מה להגיד. מיעבר לזה לא ראיתי את המנה עוד אלא מבעד דמעותיו הנרגשות. ניסיתי להחליף איתו מנה שוב ולא צלחתי.
לקינוח הזמנו את ה:המסעדה הזו, אליה הגענו בעקבות המלצה של אחד מחברי הפורום (סלח לי, אך כרגע איני זוכרת את הכינוי), הייתה ללא ספק, ובאופן בלתי-מפתיע, ההיי-לייט הקולינרי של הטיול.

לאחר שהתיישבנו והוגשו לנו התפריטים ומשעשעי החך וכו' (דווקא הייתי שמחה לפרט את הרכבם, אבל האנגלית של המלצרית הספציפית הייתה כה נמרצת ומלאת חיוניות, שהבנתי בעיקר שיש שם איזשהו קרקר עם פרמזן, ושבשאר יש הרבה R. בכל מקרה, מלבד קרקר אוורירי ספציפי עם טעם דגיגי לא נעים, הכל היה טעים למדי, גם אם לא מיוחד), הוזמנו המנות הבאות:

מתפריט הצהריים, ב29.50 ליש"ט כולל קינוח:

|Pumpkin and parmesan velouté, gambas, pickled apples & pears, brioche crumb- סלטון של שרימפס חמימים, קוביות תפוחים ואגסים ופירורי בריוש עליו נמזג במעמד ההגשה מעין מרק-רוטב כתמתם עם גוון-טעמים הודי. ככלל, באופן קבוע וגימיקי, שלא הספקתי להחליט אם הוא חמוד או מעיק, על כל אחת מהמנות נמזג רוטב תואם ליד השולחן.
המנה הייתה טעימה מאוד, אם כי המתיקות הייתה אולי מעט מוגזמת למנה ראשונה, ולחבר שלי זה היה קצת משונה.

מתפריט הא-לה-קארט (תכננו להזמין שנינו מתפריט הצהריים, אך בשתי המנות הראשונות האחרות יש מרכיבים שלפחות אחד מאיתנו לא אוכל):
Line caught Devon squid cooked in cauliflower, roasted squid juices, ink rice & sea herbs- למנה זו , שהוזמנה עקב חסרונה של מנת הלובסטר שרציתי, קראו במעמד ההגשה "ריזוטו דיונון"- וזה בהחלט היה כינוי ראוי. חתיכות קטנטנות של דיונון, שנדמו כפתיתים אווריריים, צפו בקצף-רוטב עשיר וממלא-במפתיע של כרובית וגבינה, כמו גם חתיכות דקיקות כנייר של כרובית טרייה. חבר שלי, שלרוב מטיל ספק קרטיזיאני במרבית הירקות, הופתע לגלות שהכרובית אכן חיה ומתקיימת בינינו, ואף טעימה לו במפגיע. זו הייתה המנה הראשונה שהוא כה נהנה ממנה עד שביקש להחליף איתי במהלך הטיול, ולצערי זו הסתמנה כמגמה...

עיקריות:
Braised Lake District lamb neck, “haggis, neeps & tatties- המנה שהוזמנה לחבר שלי במסגרת הנסיון "ללכת על בטוח". מסתמן שהניסיון היה כה בטוח עד כי הוא הודיע בניסיון בלתי-מוסווה לזייף שמחה, שזה ממש מזכיר לו את החמין של סבתא חדווה, וכבר שנים שהוא לא חווה כזו שמחת חג שאינה במקומה. בקיצור, הוא לא מרוצה ושוב צריך להחליף מנה. באמת, מה חשבתי לעצמי כשהחלטתי לחנך אותו לגורמה? לעזאזל איתו ועם סבתא חדווה.
בסה"כ מנה טעימה מאוד-מאוד של בשר בבישול ארוך עם תוספת בטטה ופירה ושאר פחמימות, וגם שום דבר ששווה להתלהב ממישלן בגללו.
|הדגש Roasted Dorset monkfish, cauliflower, dehydrated grapes, apple & curry, spiced caramel - מעולם לא אכלתי מונקפיש, כך שלא ממש ידעתי למה לצפות. מתברר שמדובר בדג בעל טעם ספוגי-משהו, החתוך לפיסות עבות ומרשימות. כשאני טעמתי מהמנה הספציפית, חשבתי שהיא נחמדה ומגוונת. כשחבר שלי טעם מהמנה הספציפית, הוא בכה. איי קיד יו נוט. הוא חתך ביס מהמונקפיש, טבל אותו בריבה בעלת גוון הקינמון (שלפני רגע חשב שהיא שוקולד), ואז הפנים שלו האדימו והוא צחק ובכה ואמר שזה מדהים. מעבר לזה אין לי מה להגיד. מעבר לזה לא ראיתי את המנה עוד אלא מבעד דמעותיו הנרגשות. ניסיתי להחליף איתו מנה שוב ולא צלחתי.
לקינוח הזמנו את ה:
Blue fig salad, bayleaf ice-cream, spiced bread- קינוח עסקית מעולה וקליל, שכלל חתיכות טריות ומיובשות של תאנים, גלידת עלי דפנה מפתיעה ומשונה, קרקרים ספייסיים, ובעיקר הרבה טעים.

יחד עם חצי בקבוק יין לא מאוד יקר וטיפ התשלום היה משהו בסביבות ה120 ליש"ט, והכל היה ממש מעולה. מצטרפת להמלצה של מי שהמליץ על המסעדה הזו מראש- היא נהדרת!
המסעדה הזו, אליה הגענו בעקבות המלצה של אחד מחברי הפורום (סלח לי, אך כרגע איני זוכרת את הכינוי), הייתה ללא ספק, ובאופן בלתי-מפתיע, ההיי-לייט הקולינרי של הטיול.
עוד לפני העיסוק באוכל (שהיה מצויין, רק כדי לחסוך לכם את המתח), נהניתי במיוחד מהאופן בו השירות התאים עצמו באופן מושלם ללקוחות הנבוכים והסמוקים ומגמגמים-בחן שהם חבר שלי ואני. אם טרם הארוחה חששתי מעט שמא מסעדה עם כוכב מישלן תנהג בנו באופן מזלזל או קצת מלחיץ, שמחתי (או נחרדתי) לגלות, שברוב המסעדות התלאביביות עברתי חפיפה גרועה מזו.
כולם, כרגיל בלונדון, היו חביבים וחמודים ומקסימים להחליא.

לאחר שהתיישבנו והוגשו לנו התפריטים ומשעשעי החך וכו' (דווקא הייתי שמחה לפרט את הרכבם, אבל האנגלית של המלצרית הספציפית הייתה כה נמרצת ומלאת חיוניות, שהבנתי בעיקר שיש שם איזשהו קרקר עם פרמזן, ושבשאר יש הרבה R. בכל מקרה, מלבד קרקר אוורירי ספציפי עם טעם דגיגי לא נעים, הכל היה טעים למדי, גם אם לא מיוחד), הוזמנו המנות הבאות:

מתפריט הצהריים, ב29.50 ליש"ט כולל קינוח:

|Pumpkin and parmesan velouté, gambas, pickled apples & pears, brioche crumb- סלטון של שרימפס חמימים, קוביות תפוחים ואגסים ופירורי בריוש עליו נמזג במעמד ההגשה מעין מרק-רוטב כתמתם עם גוון-טעמים הודי. ככלל, באופן קבוע וגימיקי, שלא הספקתי להחליט אם הוא חמוד או מעיק, על כל אחת מהמנות נמזג רוטב תואם ליד השולחן.
המנה הייתה טעימה מא

 

[מKה אפורה]

משהו התבלבל לך בהעתק-הדבק

והביקורת חוזרת על עצמה דווקא בשלב המותח של הקינוחים

 

[Clockwork Peach]

צודקת, עכשיו שמתי לב.

השורה התחתונה דווקא מופיעה שם (במינימליזם בלתי-אופייני, כבר הייתי עייפה), אך רק בסוף השלב המעיק של חזרה על כל הטקסט מחדש. והרי היא, עם כמה תוספות:

Blue fig salad, bayleaf ice-cream, spiced bread- קינוח עסקית מעולה וקליל, שכלל חתיכות טריות ומיובשות של תאנים, גלידת עלי דפנה מפתיעה, משונה וטעימה (גילינו שמדובר בדפנה רק מאוחר יותר, הניחוש שלי היה נענע- אבל הטעם באמת היה מיוחד יותר), קרקרים מתובלים מאוד, ובעיקר הרבה טעים.

יחד עם חצי בקבוק יין לא מאוד יקר וטיפ התשלום היה משהו בסביבות ה120 ליש"ט, והכל היה ממש מעולה. מצטרפת להמלצה על המסעדה- היא נהדרת!

 

[תום שלמוני]

האם הציעו לכם לעבור לבר הקינוחים?

כשאנחנו ביקרנו שם שמנו לב שלא לכל שולחן מציעם אולם לשמחתנו היינו בין בני המזל שזוכים לכך וכך גם זכינו לפינוקים רבים וגם להעשרת החוויה.
ממליץ מאוד לכל המגיעים ללונדון על המסעדה בכלל ולחובבי המתוקים והאוכל בכלל גם על המעבר לבר הקינוחים לסיום הארוחה.

 

[Clockwork Peach]

לא, וזה באמת היה די מאכזב.

זכרתי את בר הקינוחים מהביקורת שלך (וכמובן, תודה על ההמלצה!), אבל לא הציעו לנו וגם לא לאף אחד מהשולחנות הסמוכים שהבחנתי בהם. בדיעבד אולי זה היה רעיון טוב, כי ודאי היינו מתפתים להזמין קינוח נוסף שבפירוש לא נזקקנו לו, אבל חבל כי זו נשמעת חוויה מהנה.
בכל מקרה- לא מתלוננים

 

[הילה_והגבר]

"שלרוב מטיל ספק קרטיזיאני במרבית הירקות"

קרעת אותי עם התיאור הזה - הביקורת כולה נהדרת ומעניינת אבל יש לך כמה משפטי 'פנינה' נפלאים.

 

[Clockwork Peach]

דווקא השתדלתי להמעיט בהתחכמויות הפעם, כי זה בדר"כ משכיח ממני את המטרה לשמה התכנסנו (האוכל, כן), אבל ממש כיף לקבל תגובה כזאת!

 

[bruno01]

נשמע שעשיתם בחירות טובות

והתיאורים מעוריים חשק של ממש לנסוע

תודה על הדיווחים המפורטים, וכשתסיימי את השרשור נעלה אותו למאגר הפורום.

 

[Clockwork Peach]

תודה רבה

רוב הבחירות שעשינו מראש היו מוצלחות מאוד. הספונטניות היו קטסטרופה.
אמשיך מחר, בתקווה שלא ישכחו ממני הפרטים.

 

[salo22]

תודה על ההשקעה !

אפשר בהחלט לאמר היום שמחירי לונדון דומים מאוד למחירי ישראל, אזה בהחלט לא נשמע נעים כל כך לאוזן. נכון שפעם היה שם שערורייתי, אבל עדיין..

 

[החתולית]

תענוג לקרוא כאלה דיווחים על לונדון

אהובתי הנצחית