גיור חילוני

[משתפרת]

אדם צריך לחיות עם עצמו

ולנהוג לפי הדרך שהאמת הפנימית שלו מכוונת אותו.
לפני שנים כתבה כאן אמאמצת וסיפרה כיצד גיירה את מישמיש ביתה בגיור ברוח יהדות מתקדמת. היא תיארה טכס מרגש ומשמעותי שעבורה קישר את הבת אל היהדות ואל העם. זה היה הכי נכון בעולם עבורה.
מצרפת קישור להודעה של אמאמצת. להודעה שנפתחת נספח מסמך doc שמתאר את הטכס.
מכירה גם מי שבעיקרון לא מגיירים את ילדיהם. מבחינתם- ילד שלהם (ביולוגי או מאומץ) הוא יהודי מתוקף היותו ילד שלהם. ההכרה של הרבנות, משרד הפנים או כל ממסד אחר לא מזיזה להם.
אוטיסקו, שמחה שמצאתם טכס שמייצג עבורכם את החיבור של בנכם ליהדות.

 

[Otisco 12]

גיור

מה שאמא של מישמיש כותבת זה בדיוק זה. הרצון ליצוק משמעות לגיור. דרך אגב, הרב מארגון תמורה כל הזמן הדגיש שגיור זה סוג של אימוץ, אימוץ לקהילה ולכן הוא כל מתרגש מכך שנפל בחלקו גיור של ילד שאומץ כי הסמליות פה כפולה ומכופלת.

אני גם מתחברת למה שהיא כותבת לגבי זה שבבגרות מישמיש תחליט לגבי המשך דרכה. זה לא שאני רוצה שהחמוד בגיל בר מצווה יתחיל להתעסק עם גיורו (אולי הוא יחליט שכן) אבל אני מאד מאמינה שאמונה זה דבר שאדם צריך להחליט עליו בעצמו.

לגבי המשמעות לילדים. הקטנטן קטן מדי כדי להבין את המשמעות, המסיבה מבחינתו היתה המולה גדולה והרבה טרקטורים שקיבל במתנה. אבל שמרנו על המילים ויש גם צילומים וסרט כך שהוא יוכל לחזור לראות מה היה שם. אני יכולה לספר שהגדולות מאד אוהבות להסתכל על טקס הגיור שלהם, יש תמונות חמודות וצילום ווידאו מהטבילה במקווה.

כמובן שזה תלוי גם איזה משקל נותנים לזה ההורים, הרי אפשר לוותר על נתינת המשמעות הרבה. יש כאלה שיאשימו אותנו שאנחנו מדגישים את זה יותר מדי ויוצרים שוני נוסף, אבל אני מאמינה שבטווח רחוק, שיגיעו שאלות זהות עמוקות בבגרותם, להתייחסות החיובית ומלאת המשמעות שאנחנו נותנים לזה יש ערך חשוב.

אני יכולה גם לספר שלחמודות הטקס של אחיהם היה מאד משמעותי. הן כל כך התרגשו והיו גאות. הן השתתפו בטקס (אמרו כמה מילים) וגם טבלו עם הקטנטן במעיין. עוד לפני שנושא הגיור עלה הגדולה כבר שאלה האם הקטנטן יהודי? היא ילדה חושבת והגיעה למסקנות לבדה, אבל אני חושבת שגם היתה התייחסות של הסביבה, לעיתים התייחסות שנובעת מבורות לצערי. כך שהטקס מבחינתן היה חשוב. "אז עכשיו הוא יהודי" היא שאלה בסוף, ואני עניתי "כמובן".

בסיכומו של דבר הרצון היה לתת משמעות ולחגוג את הגיור של הקטנטן, וכך עשינו.

 

[אבי351]

כל אחד עושה ומגייר את ילדיו לפי השקפת

עולמו ואני מכבד זאת.את בני היה חשוב לי מאוד לגייר בגיור אורטודוכסי וכך נלחמתי על כך ועשיתי זאת כדי שבעתיד יהיו לו כמה שפחות בעיות במיוחד אם ירצה להתחתן דרך הרבנות .לי באופן אישי זה היה מאוד חשוב גם מבחינת המסורת היהודית ושלא יהיה שונה מרוב הילדים האחרים וכך עשיתי בשמחה רבה ובהתרגשות רבה מאוד ובגאווה רבה

 

[fatfat]

מאוד מרגש ומעורר מחשבה

ונראה לי פתרון מצויין למי שאינו מוכן לשקר ולשחק את המשחק של הרבנות האורתודוקסית.

תהייתי היא לגבי החירה לא למול אותו. גם בעיני זה טקס ברברי מיותר לחלוטין למרות שיש הטוענים שהמילה בריאה ומפחיתה את ההסיכון למחלות באיזור כולל סרטן.
ההלטה לא למול יוצרת שונות במראה בהשוואה לסביבה. האם אינכם חוששים מכך במיוחד שבמדינתנו הקטנה יש לא מעט פעמים בהם הילדנער/בחור נחשפים בערום?

 

[Otisco 12]

להיות שונה

קשה להתווכך עם אנשים שטוענים שמילה זה דבר טוב. באמת ניסיתי למצוא לכך צידוקים, אבל בסופו של דבר מבחינתי נישאר רק הצידוק הדתי ולכן אני מבינה למה אנשים דתיים מלים, אבל כל השאר...

כמובן שחשבנו על זה. והאם אני יודעת מה יהיה בעתיד שהקטנטן יהיה מודע יותר להבדל, אז כמובן שלא. מה שהנחה אותי היה ששוני זה דבר שאפשר להתמודד איתו. במהלך השנים האחרונות התמודדנו ואנחנו עדיין מתמודדים עם השוני שלנו (אנחנו משפחת זברה), בזמן האחרון אפילו בתדירות די גבוהה. זה ניראה לי סוג של כניעה למול רק מהחשש של להיות שונה. אני מנסה לקבל את ההחלטות שלי בצורה שקולה ולא מתוך חשש. לא פחד משונות, ולא פחד ממה יהיה, ולא פחד מזה שהקטנטן יכעס אלינו. כל הדברים האלו יכולים לקרות בעתיד אבל אני מאמינה שיש בכוחי לתת לילדי כוח וביטחון להתמודד עם המיוחדות שלהם. נחיה וניראה.

בנוסף, עדיין במספרים קטנים יחסית, זה כבר לא נדיר כל כך לפגוש משפחות שלא מלו את ילדיהם... אז אנחנו כבר לא כל כך שונים. זה גם כבר חלק מדיון ציבורי שמתרחב (לא מזמן היה מאמר ב"הארץ") ואפילו עולמי (הסיפור שהיה בגרמניה... ואולי עוד מדינות). אני מדגישה שדעתי האישית על המילה עצמה היא לא הנושא, אלא הלגיטימיות להיות שונה.

 

[יפעת 44]

מסכימה איתך לגמרי

יש הבדל גדול בין לערוך "ליל סדר" למשל, בגלל המסורת, לבין לחתוך בבשר החי בגלל המסורת...

יש עוד מליון מצבים של שונות (ילדים שמנים, עם משקפיים, עם מכשיר שמנה, בעלי צבע עור שונה, עיניים מלוכסנות) שצריך להתמודד איתם, ומתמודדים.

 

[KallaGLP]

 

[דקסו]

כל מילה בסלע!

צודקת מאוד בדברייך: "זה ניראה לי סוג של כניעה למול רק מהחשש של להיות שונה". ובאמת לאט לאט יש יותר ויותר משפחות שבוחרות לא למול. אני אישית מכירה כמה מהסביבה הקרובה שלי ועוד 3 חברות שבהריון מתלבטות.

 

[liroller]

להיות שונה זה לא רע

להיפך! אחד הערכים שאני מעוניינת להעביר לילדיי הוא שלא חייבים להיות כמו כולם. זה בסדר להיות שונה ובמקרה הספציפי הזה (כן, גם אני לא מלתי את בני) זה לא לגמרי נכון. לא כולם נימולים בעולם וגם לא במדינתנו הקטנטונת.