גיוס עם דאבת

[regevbar100]

גיוס עם דאבת

שלום לקורא/ת.
כותב רגב, בן 19, לפני גיוס.
לאחרונה לאחר שעברתי לא מעט בדיקות שונות ושתי סריקות MRI ללא ממצאים, הפנו אותי לדוקטור יעקב אבלין, מומחה לרפואה פנימית וריאומטולוגיה, שאיבחן אותי כחולה פיברומיאלגיה.
אבחנתו העניקה לי תשובה לכאבי הגב והגוף המוזרים שפקדו אותי יותר משנתיים והתגברו באופן דרסטי השנה, כמו גם התשישות הרבה, ואתם מכירים את שאר התסמינים.
לאחרונה אני משוטט בפורום הזה, וסוף סוף פחות מתבייש להרגיש כמו בן 80 שבקושי יכול לצאת מהבית. עם זאת, מוזר לבחור שהתאמן כל כך הרבה והתכוון להתגייס ליחידה מובחרת לפני בערך 3 שנים לא לזוז מהמיטה או מהמים החמים.
לאחר שהייתי ב"ועדה" רפואית (של אישה אחת) בבסיס תל השומר, קבעו לי פרופיל 64 ושאני כשיר לחלוטין לגיוס.
אני לא מבין למה הם מתכוונים... אני בקושי יכול לזוז לפעמים, ואני נורא מתוסכל. כששאלתי את הקצינה כיצד אני אמור לסחוב את התיק, היא הצביעה לי על תיק האוכל שסחבתי, ומבחינתה עצם כך שאני יושב מולה זה מספיק כשיר. היא פגעה בי בהעדר התייחסותה, וניכר שהיא לא התעניינה כלל בהערתו הכתובה של דוקטור אבלין (שחשבתי שתספיק בהתחשב במעמדו וניסיונו הקליני) שאיני כשיר לגיוס.
כל שאני יכול כעת זה לערער לרופא הראשי, ואני מודה שאני חושש מההמשך.

רציתי לדעת האם מישהו בפורום מכיר את ההליך המדובר, ואולי יכול להעניק לי כמה עצות על מנת לשנות את המצב? אני בקושי מצליח להתרכז ולקרוא מרוב חולשה, והכדורים לגב שקיבלתי החמירו את מצב הטשטוש שלי.
הלב שלי פועם בחוזקה בישיבה, והראש שלי חם לעתים קרובות, ממש כמו שפעת.
איני עצלן כמובן, אתם מבינים זאת, אני פשוט רוצה לצעוק... קשה להסביר לאנשים, כמו גם לרופאים מסויימים איך זה מרגיש לחוש חולה כל הזמן, במיוחד כשאתה בן 19. המלחמה הפסיכולוגית לכשעצמה דורשת מאמצים, אבל מרבית האנשים לא תופסים את התמונה המלאה, והיום קיוויתי שזה יהיה אחרת.
בתודה, ובהערכה רבה לחברים כאן שמשתפים ותורמים מזמנם,
רגב.

 

[סיסטר מורפין]

כיווני מחשבה

שלום רגב,
מה שאתה מתאר נשמע כואב וקשה ואני בטוחה שחרב הגיוס מעל ראשך מוסיפה סטרס שבטח לא תורם בשום צורה. נראה לי שכדאי לשקול יעוץ משפטי, אני יודעת שיש עו"ד המתמחה בפיברו מטעם עמותת אסף, אני לא מכירה אותו באופן אישי, אבל אולי דרכו תמצא קצה חוט. באופן כללי כדאי לשקול פנייה לעמותה, סביר להניח שנתקלו במקרים דומים ויש להם ידע וניסיון בנושא. בכל מקרה חשוב שתדע שגם אם תגויס, על אף שכרגע זה נראה מאיים יש אפשרויות של טיפול ושיקום דרך הצבא, אז יכול להיות שבאופן אירוני מעז יצא מתוק. לגבי שיקום באופן כללי - כתבתי על האפשרות הזאת בעבר, החומר נמצא בפורום ואפשר להגיע אליו בעזרת תיבת החיפוש. בגדול מדובר במסגרת טיפול תומכת המאגדת את כל הטיפולים תחת קורת גג אחת (קריטי במיוחד לנו המתקשים להתנייד). מפני שאתה צעיר ולאור חומרת המצב נראה לי שכדאי לך לשקול אפשרות כזאת. בהצלחה רבה רבה

 

[regevbar100]

תודה על תשובתך

אני מעיין ואמשיך לעיין בחומר שהמלצת לי עליו, פניתי זה עתה כפי המלצתך לאגודת אסף לצורך ייעוץ נוסף, ואני אנסה לברר על אפשרויות טיפוליות במסגרת הצבא.
מעריך את תשובתך!

 

[סיסטר מורפין]

שמחה לשמוע שיש קצה חוט

גם ד"ר אבלין יכול להיות כתובת בתור אחד המומחים הבכירים לפיברו בארץ. בכל מקרה, אם אתה בוחר לערער כדאי לכל הפחות להתייעץ עם עו"ד בקיא בתחום, סבך החוקים, התקנות הנויאנסים וכו' הוא אדיר וצריך מישהו שמתמחה בעניין כדי שידריך אותך. עוד דבר חשוב הוא להביא חוות דעת רפואית. אני מכירה את זה מביטוח לאומי, אבל גם בצבא מדובר בעקרון דומה. מדובר ברופאים מומחים בכירים מסויימים שיש להם הסמכה לכתוב חוות דעת. אתה נפגש עם הרופא, מתאר את המצב (אם יש עוד בעיות רפואיות במקרה זה זה יכול להועיל) והם כותבים את המלצתם. חוות דעת כאלו עולות כסף רב, אבל הן מחזקות את הטיעון עשרות מונים (למען הסר ספק - אני ממש לא תומכת בשיטה הזאת אלא רק מתארת אותה). עו"ד המתמחה בנושא יידע להפנות אותך לרופא שמוכר ככותב חוות דעת בעבור צה"ל, אבל אני מאמינה שאפשר גם לחפור ברשת ולמצוא לבד. נקודה חשובה נוספת: בבניית תיק לוועדה רפואית בנושא פיברו יש לפנות לכל הרופאים המטפלים הרלוונטים: ראומטולוג, נוירולוג, רופא משפחה, פסיכיאטר וכו' לפי הבעיות הנוספות שאתה סובל מהן ולהביא מכל אחד מהם מכתב המתאר את התלונות הנוגעות אליו ואת דרכי הטיפול. מייגע, אבל בגלל שאף אחד לא ממש מבין פיברו מהי הם מתייחסים לכל סימפטום כאל מחלה נפרדת. בכל מקרה, מסמכים אלו יוכלו לשרת אותך אם לא תגויס ותפנה לקבלת קצבה מביטוח לאומי. מקווה שלא העמסתי יותר מידי מידע, אני למדתי הכל על בשרי ובדרך הארוכה בהצלחה, מוזמן לשאול גם בפרטי

 

[סיסטר מורפין]

נ.ב.

יש קבוצה מקסימה בפייסבוק שנקראת בריאות היא (לא) נושא לבדיחות. שם תוכל למצוא אנשים נוספים בני עשרים ושלושים פלוס שמרגישים כמו בני שמונים פלוס ועוד מוצאים כוח לצחוק על זה. בונוס - מדי לילה יש שרשור שנקרא משמרת לילה ובו אפשר לדבר עם כל מי שעוד לא מצליח להירדם בשלוש לפנות בוקר, מומלץ בחום

 

[ו אולי]

לא חובה להוציא הרבה כסף על חוו"ד

אני לא מכירה את הפרוצדורה בצבא, בכל אופן מהנסיון שלי עם ביטוח לאומי ובוועדות אחרות שעברתי הספיקו מכתבי סיכום מסודרים עם המלצת הרופאים המטפלים, שיש איתם היכרות ממושכת ומעמיקה.
ב CFS ופיברו נפוצות בעיות במערכת האוטונומית שמווסתת בין השאר את קצב הלב והלחץ דם.
האם התחושה שתארת עם הדופק בישיבה מתגברת בעמידה ומשתפרת בשכיבה ?
אם כן נסה למדוד דופק (ואם יש לך מד לחץ דם בבית אז תמדוד גם ל"ד) אחרי עמידה במנוחה ושכיבה.
אם הדופק בעמידה הוא מעל 120 ו/או שההפרש בין שכיבה לעמידה הוא לפחות 30, אז יכול להיות שיש לך POTS
ואם יש ירידת ל"ד בעמידה (נדמה לי של 20) אז יכול להיות שיש לך NMH.
יכול להיות שאבחנות חד משמעיות כמו POTS ו NMH יגדילו את הסיכוי שיתייחסו אליך ברצינות בצבא. וחוץ מזה שישנם טיפולים סימפטומטים שיכולים מאד להקל על הטשטוש, העייפות ואי הסבילות ממאמץ הנובעים מהמצב הזה.
&nbsp

 

[סיסטר מורפין]

הבהרה

חשוב לי להבהיר שלא הייתה לי כל כוונה להמליץ (בטח במקרה שאיני בקיאה בפרטיו), אלא בעיקר ליידע באפשרויות. בגלל שמדובר בערעור, כלומר כבר הייתה פנייה שנדחתה, חוות דעת היא בעצם טיעון שעליו מבססים את הערעור, כלומר, אתה מביא רופא מטעמך שסותר את דברי הוועדה הראשונה ונותן עמדה אחרת. כמובן, שהכל נתון לשיקול דעת אישי.

 

[regevbar100]

תודה שוב

היי שוב

תודה על כל ההשקעה ותשומת לב.
אני באמת מברר את כל מה שאת כותבת לי. הצלחתי להשיג ועדה רפואית נוספת וכמו כן אני מנסה באמת לצבור כמה שיותר המלצות רפואיות. הראומטולוג הקודם שלי לא יעזור לי לצערי, הוא לא מצא דבר ואז עברתי לאבלין, אבל את כבר יודעת איך זה.
יש לי בעיות בראש, ואני אלך לנוירולוג שאני מכיר כפי שאת מציעה ואציג את הבעיה הזו כנפרדת בנוסף - לא חשבתי על זה בכלל...
עורך דין זה מתחיל להיות קצת גדול עלי, אבל אני אבחן את הנושא הואיל ויש לו חשיבות כל כך גדולה.
אני גם ארשם לקבוצה שהזכרת בפייסבוק, להזיק זה ממש לא.
אינך צריכה להיזהר בדברייך או להבהיר הבהרות, את מנסה לעזור לי בכל דרך ומוצא אפשריים ואני מעריך זאת לאין שיעור, תבוא עלייך ברכה.

 

[סיסטר מורפין]

עו"ד

לגבי עורך דין - הניסיון שלי הוא מול ביטוח לאומי, אז בטוח שיש הבדלים, אבל לוועדה ראשונה הלכתי לבד ונזרקתי על ישבני בידיים ריקות ולערעור הלכתי חמושה בעורכת דין ואני השבוע מתחילה לקבל קצבה וגם החזר על השנה האחרונה. זה לא פייר וזה לא אמור להיות ככה, אבל המערכת כל כך מסובכת שזה כמעט בלתי אפשרי. ברור שיש את העניין הכלכלי ומכיוון שאתה לא רואה קצבה באופק בינתיים,אין כאן "השקעה" שיכולה לכסות את עצמה. הייתי מציעה לחפש מקומות שנותנים יעוץ משפטי-צבאי חינם, נראה לי מאוד סביר שיש. בנוסף, השתדל בוועדה לתאר את ההווה - הקשיים שכיום אתה מתמודד איתם, מהי רמת התפקוד שלך (כמה ימים בחודש אתה מתקשה לצאת מהמיטה, האם אתה מצליח לנהל חיי חברה כלשהם, לעבוד וכו') ומה מפריע לך לתפקד (למשל מיגרנות, כאבי גב וכו' - גם כאן חשוב לציין תדירות). הפירוט הזה חייב להיות מגובה גם במכתבים מהרופאים השונים, רצוי בכירים ומומחים ככל האפשר (ד"ר אבלין למשל זה מצוין). גם מרופאים מומחים של קופ"ח וגם מרופא משפחה אפשר לבקש מכתב המתאר את הקשיים שלך עבור הוועדה, אבל זה כמובן לא יהיה מפורט ומעמיק כמו חוו"ד וגם לא יכיל המלצה מפורשת. אחרון חביב, מאוד ממליצה להביא מכתב מפסיכיאטר. אם אתה חבר מכבי מאזור המרכז, אני ממליצה בחום על ד"ר בנגל ממודיעין, יש המלצות נוספות באתר לקופ"ח אחרות. למה חשוב פסיכיאטר? לצערנו, פיברו היא חיה קצת משונה והממסד לא יודע כל כך איך לתייג אותה. מה שקורה לא פעם הוא שעל הפיברו מקבלים אחוזי נכות מינימליים (10%) ולעומת זאת על הדיכאון והחרדות האובייקטיביים הנובעים מן הסבל והמגבלות שהמחלה יוצרת מקבלים אחוזי נכות גבוהים בהרבה בסעיף נפרד, למה? כובע! אין בזה היגיון, את הביטוח הלאומי זה משרת כדי לקצץ בקצבאות, בכל מקרה, חשוב שיהיה תיעוד של רופא מקצועי בנפרד גם של הפן הזה, זה בהחלט יכול להיות מכריע. זה מצוין שאתה שואל, מתעניין ופועל בעניין. מאחלת בהצלחה רבה. בלי קשר לגיוס, אל תרפה מנושא השיקום, בטח בגילך הצעיר, זה בהחלט יכול להיות משנה חיים.

 

[regevbar100]

לא היה לי מושג בנוגע לעניין עם לחץ הדם

מעניין מאוד, אני בהחלט אבדוק את הנושא ממש עכשיו וננסה לראות אולי יש תוצאות, וסביר להניח שיהיו ברמה מסויימת, לפחות בכל הנוגע לדופק.
אני מודה לך על התייחסותך.

 

[ויויאן טאץווד]

כרגע מה שיש לי להציע זה רק

והזדהות

החלק האחרון שכתבת כל כך נתן מילים למשהו שחוויתי בשבוע שעבר עם רופא. שהתפרקתי שם. משהו בכל "ההחזקה" של הדבר התנפץ לי בידיים.

אז כבר עשית משהו טוב למישהו בעצם מה שתיארת.

לצערי כרגע אין לי יכולת לענות לשאלה הקונקרטית, אבל זכור לי שהיו כבר שאלות שקשורות לגיוס ושיורת צבאי עם פיברו (שזו מחלה שמוכרת במצא אז לפחות זה משהו, שהם לא כופרים בקיומה)

מציעה לך לחפש בפורום לפי מילות חיפוש, נכתבו דברים שיכולים להועיל.

בהצלחה, אף תוותר למערכת המסריחה. אתה חולה וצריך לקבל את היחס המתאים. אל תהרוג את עצמך, לא צבא ולא פעילות אחרת שהיא למעלה מכוחותיך ורק תפגע בבריאות שלך.