ה-ח-ר-א!(חוזר)
New member
גיבוש ר``ה
אנשים היום חזרתי מגיבוש ר``ה! היה כזה קשה, אבל סיימתי והתקבלתי. ר``ה (לבורים מבינכם)זה ראשי תיבות של רחפות התקפה. מכיוון שהרחפות הן כלי ימי ויבשתי הן לא נכללות בחיל הים. הן משמשות להרבה משימות ויש הרבה סוגי רחפות שעליהן יש טילים ועוד דברים. כרגע, יש רק רחפת אחת פעילה, כל השאר יצאו מהמסלול מבעיות מסויימות, חלקן טבעיות וחלקן בעיות. הבעיה העיקרית עם רחפות זה שהן נוטות להתפנצ`ר בקלות ומחיר התחזוקה שלהם נורא גבוה,לכן צה``ל השאיר בסופו של דבר רק רחפת אחת פעילה בשם ``סער`` שלה עברתי את הגיבוש השבוע. לגיבוש הגיעו עשרה אנשים. את הרחפת מפעיל אדם אחד ופעם בשנה מגייסים שני אנשים. מכיוון שהתפקיד לא כל כך מוכר בציבור שולחים לגיבוש מספר מועט של אנשים, רצוי שישקלו פחות מ-80 קילו ובעלי קב``א גבוה ופרופיל לא בשמיים. אני משום מה התאמתי לפרופיל ובגלל זה הוזמנתי עם עוד תשע אנשים אחרים, לעבור את הגיבוש בזמן שחברים שלי עוברים גיבושים למטכ``ל, חובלים או טייס. וככה בבוקר יום ראשון הצטופפנו כל שמונתנו בבסיס קטן באיזור חיפה. שניים הבריזו, או שסתם ביטלו מכיוון שחשבו שלא שווה להשקיע את זמנם על יחידה איזוטרית כמו זה במיוחד שמובטח להם תפקיד יוקרתי של טבחים או מדליקי מחשב(דבר שצועק:``היי טק, היי טק``, מה היית בצבא? בעסקי מחשבים..) והתחלנו את היום אפילו בלי לדעת כמה זמן מהחיים אנחנו הולכים להיות שם. היינו אני, שני אנשים שענו לשם דני (למרות שלאחד קראו דן ולשני דניאל) , יובל,יששכר, ועוד שלושה שלא הצלחתי לקלוט את שמם מכיוון שאחד מהם דיבר נורא מהר ונאלץ לחזור על שמו 4 פעמים עד שבסוף אמרתי סבבה, כדי לא לגרום לו לעוגמת נפש. השלושה האחרים התבודדו בינהם ודיברו בשקט, כדי לשמור על מין מסתורין מסויים. הסיאו אותנו לכניסה וחילקו לנו בגדי צבא שהיו גדולים עליי באיזה חמש מידות ונראה שלא כיבסו אותם הרבה זמן. בכל הקטע של הנעליים ציפתה לנו הפתעה , הביאו לנו נעליים דמויי נעלי באולינג. כששאלו למה. הסבירו לנו בנימוס שהרחפת נוטה להתפנצ`ר. בהתחלה עשו לנו טירטורים. היינו צריכים לרוץ במשך חצי שעה בין שני עצים. לאחר חצי שעה הייתה הפסקת אוכל. ניסיתי לרמוז שאחרי מאמץ גופני לא מומלץ לאכול אבל הם הסתכלו עליי מוזר אמרו לי לעשות חמש שכיבות שמיכה ושמו עוד באפלים על השולחן. איפה ששלוש הלוחשים נפלו היה ב``טיפוס``. בשעת השקיעה ישבנו על החוף והמדריך הסביר על הרחפת. לאחר חצי שעה של הסברים היינו צריכים לעלות לרחפת ולהישאר שם שעה. אני טיפסתי ונכנסתי ושהיתי שם שעה , ואחרי בהתאמה דני ודני. לאחר שלוש שעות השקטים התחילו להשתגע: ``מה זה הגיבוש הזה לכל הרוחות? אף אחד לא שמע על זה! מה זה המשימות הדבליות האלו, אנחנו בכלל לא עושים כושר ורק אוכלים אוכל מהשק``ם`` אחרי הכעס הזה הם הלכו. ואז נשארנו רק אני הדני-ם ויובל. יששכר התחיל להקיא בתוך הרחפת. אין לי מושג למה. הרחפת לא זזה מילימטר, כנראה הילדון סבל ממחלת יבשה, קלאסטרופוביה, אולי הוא פחד מחושך. בכל מקרה, למחרת ניקינו את הרחפת המבצעית היחידה, כמובן אחד אחד בפנים. המפקד בא אלינו ואמר לנו שכשנסיים תהיה שיחת סיום. ישבנו איתו ועם עוד מפקד. הוא מצביע על יששכר ואומר - אתה עברת ואז עליי ואמר:``גם אתה``. יובל מסתכל אל העיניים שלו(יובל ממש רצה להתקבל) ושאל למה הוא לא. ובקיצור בסופו של דבר הוחלט לקבל את כולם, וץ מהדנים שהחליטו ללכת לנ``מ. מחזור י` של ר``ה יוצא לדרך. ר``ה זה הכי אחי. בסוף חתמתי ויתור. סקס סביח ורוקנרול. ערן.
אנשים היום חזרתי מגיבוש ר``ה! היה כזה קשה, אבל סיימתי והתקבלתי. ר``ה (לבורים מבינכם)זה ראשי תיבות של רחפות התקפה. מכיוון שהרחפות הן כלי ימי ויבשתי הן לא נכללות בחיל הים. הן משמשות להרבה משימות ויש הרבה סוגי רחפות שעליהן יש טילים ועוד דברים. כרגע, יש רק רחפת אחת פעילה, כל השאר יצאו מהמסלול מבעיות מסויימות, חלקן טבעיות וחלקן בעיות. הבעיה העיקרית עם רחפות זה שהן נוטות להתפנצ`ר בקלות ומחיר התחזוקה שלהם נורא גבוה,לכן צה``ל השאיר בסופו של דבר רק רחפת אחת פעילה בשם ``סער`` שלה עברתי את הגיבוש השבוע. לגיבוש הגיעו עשרה אנשים. את הרחפת מפעיל אדם אחד ופעם בשנה מגייסים שני אנשים. מכיוון שהתפקיד לא כל כך מוכר בציבור שולחים לגיבוש מספר מועט של אנשים, רצוי שישקלו פחות מ-80 קילו ובעלי קב``א גבוה ופרופיל לא בשמיים. אני משום מה התאמתי לפרופיל ובגלל זה הוזמנתי עם עוד תשע אנשים אחרים, לעבור את הגיבוש בזמן שחברים שלי עוברים גיבושים למטכ``ל, חובלים או טייס. וככה בבוקר יום ראשון הצטופפנו כל שמונתנו בבסיס קטן באיזור חיפה. שניים הבריזו, או שסתם ביטלו מכיוון שחשבו שלא שווה להשקיע את זמנם על יחידה איזוטרית כמו זה במיוחד שמובטח להם תפקיד יוקרתי של טבחים או מדליקי מחשב(דבר שצועק:``היי טק, היי טק``, מה היית בצבא? בעסקי מחשבים..) והתחלנו את היום אפילו בלי לדעת כמה זמן מהחיים אנחנו הולכים להיות שם. היינו אני, שני אנשים שענו לשם דני (למרות שלאחד קראו דן ולשני דניאל) , יובל,יששכר, ועוד שלושה שלא הצלחתי לקלוט את שמם מכיוון שאחד מהם דיבר נורא מהר ונאלץ לחזור על שמו 4 פעמים עד שבסוף אמרתי סבבה, כדי לא לגרום לו לעוגמת נפש. השלושה האחרים התבודדו בינהם ודיברו בשקט, כדי לשמור על מין מסתורין מסויים. הסיאו אותנו לכניסה וחילקו לנו בגדי צבא שהיו גדולים עליי באיזה חמש מידות ונראה שלא כיבסו אותם הרבה זמן. בכל הקטע של הנעליים ציפתה לנו הפתעה , הביאו לנו נעליים דמויי נעלי באולינג. כששאלו למה. הסבירו לנו בנימוס שהרחפת נוטה להתפנצ`ר. בהתחלה עשו לנו טירטורים. היינו צריכים לרוץ במשך חצי שעה בין שני עצים. לאחר חצי שעה הייתה הפסקת אוכל. ניסיתי לרמוז שאחרי מאמץ גופני לא מומלץ לאכול אבל הם הסתכלו עליי מוזר אמרו לי לעשות חמש שכיבות שמיכה ושמו עוד באפלים על השולחן. איפה ששלוש הלוחשים נפלו היה ב``טיפוס``. בשעת השקיעה ישבנו על החוף והמדריך הסביר על הרחפת. לאחר חצי שעה של הסברים היינו צריכים לעלות לרחפת ולהישאר שם שעה. אני טיפסתי ונכנסתי ושהיתי שם שעה , ואחרי בהתאמה דני ודני. לאחר שלוש שעות השקטים התחילו להשתגע: ``מה זה הגיבוש הזה לכל הרוחות? אף אחד לא שמע על זה! מה זה המשימות הדבליות האלו, אנחנו בכלל לא עושים כושר ורק אוכלים אוכל מהשק``ם`` אחרי הכעס הזה הם הלכו. ואז נשארנו רק אני הדני-ם ויובל. יששכר התחיל להקיא בתוך הרחפת. אין לי מושג למה. הרחפת לא זזה מילימטר, כנראה הילדון סבל ממחלת יבשה, קלאסטרופוביה, אולי הוא פחד מחושך. בכל מקרה, למחרת ניקינו את הרחפת המבצעית היחידה, כמובן אחד אחד בפנים. המפקד בא אלינו ואמר לנו שכשנסיים תהיה שיחת סיום. ישבנו איתו ועם עוד מפקד. הוא מצביע על יששכר ואומר - אתה עברת ואז עליי ואמר:``גם אתה``. יובל מסתכל אל העיניים שלו(יובל ממש רצה להתקבל) ושאל למה הוא לא. ובקיצור בסופו של דבר הוחלט לקבל את כולם, וץ מהדנים שהחליטו ללכת לנ``מ. מחזור י` של ר``ה יוצא לדרך. ר``ה זה הכי אחי. בסוף חתמתי ויתור. סקס סביח ורוקנרול. ערן.
