גיבוש צוות

[הדר בהכנות]

גיבוש צוות

שלום! התחלתי לפני כשבועיים לעבוד כמנהל צוות בחברת היי טק, הצוות מונה 5 אנשים. בכל מקרה, אחת הבעיות של המחלקה כפי שקיבלתי אותה היא שהצוות מאוד לא מגובש, יש שניים שלא אוהבים אחד את השני, כולם מאוד צעירים - בני 22 חוץ מאד מבוגר יותר אבל הוא לגמרי מסוגר בבועה משלו. ניסיתי לדבר עם כולם בנפרד וגם ביחד. אני מנסה לעורר כל מיניי פעילויות לגיבוש בתוך העבודה וגם מחוץ, אבל תמיד יש משהו שגורם לכך שיבואו אנשים ממחלקות אחרות שהם התחברו איתם, והיום כבר ממש זה עבר את הסף שלי - קבעתי עם כולם ארוחת צהריים משותפת - הם שכחו (למרות שדברנו על זה כל השבוע) אחד כבר קנה אוכל במקום אחר, שני הביא אוכל מהבית ואין לו זמן לזה, שלישי לא בא לו רביעי בבועה שלו.. מה אפשר לעשות בכזה מצב? להשלים עם זה? אני חושב גם שזה מראה על בעיה עמוקה יותר שהם מרשים לעצמם לעשות מה שבא להם בלי קשר למה שקבענו. אשמח לעצות תודה

 

[אור חבצלות]

נראה לי שכך הם "משדרים" לך

שהם באים לעבוד! ולא מעוניינים בגיבוש. תמשיך לנסות, בסוף תצליח. אולי.

 

[a girl named tal]

ואיי ואיי אל תכנס לזה עכשיו ככה

אתה מנהל חדש, לא יודעת מה קורה ביניהם, אבל מה שלא יהיה סביר להניח שגם עליך לא מתים כרגע. גיבוש ויחסים בינ-אישיים זה עניין מאוד רגיש, ולא הייתי מציעה לך להכנס אליו בשלב זה בלי ללמוד את העניין טוב טוב. אני מקווה שבשיחות הפרטיות שלך איתם אתה מדבר עם העובד על העובד בלבד ולא משתף אותו בשיחה על עובד שלישי. אם כן, אל תחזור על זה לעולם. קח בחשבון שגם מנהלים אהובים ומוצלחים סופגים מידי פעם דקירות בגב, אתה יכול להיות הכי טוב בעולם ובטעות הראשונה שלך הם מתאגדים מולך. להיות מנהל זה כמעט אותו דבר כמו להיות הורה. רק שזה לא אהבה ללא תנאים. יש תנאים , והם שלך, יש לך את הפריביליגה, שמור עליה. אני מציעה לך בשלב הזה לעקוב אחריהם, לראות מה קורה בשטח, מי מתנהג ואיך. אתה יכול לשמוע מהם דעות מה הם חושבים אחד על השני וכאלו רק אם אתה מסוגל לעשות הפרדות, ואת הרושם הסופי לייצר בעצמך ולא להיות מושפע וזה לא תמיד קל, כי אתה לא רגיל לזה עדיין. לקבוע איתם לארוחת צהריים בצורה לא רשמית זה יותר קטע חברי והוא מיותר כרגע. אם אתה מעוניין בשיחה משותפת עם כולם , אתה צריך ליזום ישיבת צוות,שבהם הם צריכים להגיע ולא סתם מוזמנים להגיע.. שם, אם מישהו מעז לא להגיע, אתה כועס כמנהל ולא מאוכזב כאדם. לאחר שתכיר אותם מספיק זמן , אתה תבין לבד אם יש צורך בכלל בגיבוש הזה ואם הוא ייתכן ואפשרי (אני חושבת שהכל אפשרי, השאלה אם יש לך כישורי פסיכולוגיה טבעיים מעבר לניהול , אם לא, לא בטוח שכדאי לך להכנס לזה) בכל מקרה סחטיין על הקידום, ובהצלחה

 

[הדר בהכנות]

תודה.. תגובה

חלק ממה שאמרת, אני מתחבר אליו, חלק לא. יכול להיות שלא הסברתי את עצמי כמו שצריך, אבל המצב במחלקה לא עד כדי כך מנוכר, להפך אני רואה פוטנציאל לגיבוש הזה רק שהם מעדיפים להתחבר עם אנשים ממחלקות אחרות. דווקא שמתי לב והם גם נתנו לי פידבק שהם דווקא דיי מחבבים אותי, אני פשוט מנסה לשדרג את הצוות לרמת גיבוש גבוהה יותר. אני מאוד מקבל את מה שאמרת על לא לדבר איתם על אנשים אחרים, קצת נסחפתי לזה באמת. יש לנו שיחות משותפות שבועיות.. וכן יש לי כישורים פסיכולוגיים דיי טובים, אפילו יש לי תואר ראשון בפסיכולוגיה, לא שזה מבטיח כישורים פסיכולוגיים, אבל בהחלט יש לי את הנטייה הזאת. תודה!

 

[a girl named tal]

אני יכולה להגיד לך שאצלי במשרד

מדובר על כ-10 אנשים כל אחד עולם אחר לגמרי כל קשר ביניהם מבחינה מנטאלית ובכלל מקרי בהחלט ויש קטע מדהים, שאני זוקפת אותו בעיקר לזכות המנהלת למרות שלכולם יש מה להגיד על כולם ואפילו כולם במידה מסויימת לא סובלים אחד את השני בו זמנית, כולם גם אוהבים את כולם (אני יודעת שזה נשמע מוזר) מה שכן , אצלנו יש פעם בשבועיים ישיבת צוות, היא בד"כ בבוקר ואנחנו מתעקשים שהיא תהיה מחוץ למשרד, זה יוצר אווירה אחרת בצורה משמעותית. גם פסיכולוגית זה יוצר אווירה שווה בין כולם. נניח שבמשרד תמיד יש את ההוא שמרגיש בעל הבית ואת ההיא שהיא קצת אאוטסיידר ואת הסוכן הוותיק מול הטלפנית הפשוטה, ופתאום סביב שולחן אחד, כולם סך הכל צוות של אנשים שעובדים יחד ומתלבטים איזה קרואסון לבחור... מעבר לישיבות הרשמיות שבאמת נועדו לשוחח על העבודה בכל התחומים, יש פעם בחודש / חודשיים, גיבוש של ממש, שבו כולם יוצאים בד"כ לארוחת ערב באיזה מסעדה סבבה, לפעמים עשינו גם דברים אחרים כמו קולנוע או תאטרון וכאלו, אבל מסעדה זה הכי מוצלח..כי יושבים כולם יחד ואוכלים ושותים וצוחקים ומתפרקים ואתה ממש רואה איך בימים הראשונים שאחרי הישיבה חל שיפור ניכר כי אתה לא יכול להיות מגעיל למישהו שדחפת ת'יד שלך לצלחת שלו אתמול..זה פשוט ככה... אופציה נוספת, השאלה כמה הם ישתפו פעולה ועד כמה זה אפשרי, זה משהו שראיתי אצל אחת המנהלות אצלנו. הם קבעו ביניהם כדי שיהיה נחמד מגובש ומגוון, לעשות את הישיבות אצל העובדים בבית. ולפי תור כל פעם עשו את זה אצל מישהו אחר עם כיבוד קליל, וגם זה דבר שיכול מאוד לקרב. מעבר לזה דברים קטנים, כל יום הולדת אנחנו אוספים כסף מכולם לשי צנוע מהעובדים. כל חג אנחנו דואגים לעשות 5 דקות הפסקה כדי לאכול סופגניה ביחד או פירות יבשים בטו בשבט וכאלו...סתם כי זה נותן הרגשה טובה ומלכד טיפה. ועניין נוסף שזה כבר קשור בסוג העבודה , זה להפיל משימות משותפות על האנשים הכי לא קרובים. אני יכולה לספר לך אישית, לפני 10 שנים בערך כשרק התחלתי, הגיעה עובדת חדשה, לא סבלתי אותה, סתם בלי סיבה ממשית, והמנהלת שלי הגדילה והפילה עלינו פרוייקט קטן משותף שגרם לנו לשבת כמה שעות ביחד אחת עם השניה...והחברות הזאת נשארה עוד הרבה אחרי שהיא עזבה את העבודה אחרי כמה שנים..בדיעבד הסתבר לי שזו היתה המטרה של המנהלת שלי (באמת זו היתה משימה מפגרת ומיותרת שלא הבנתי אותה מהרגע הראשון) והיא ידעה בדיוק מה היא עשתה וכל כך צדקה...

 

[הדר בהכנות]

תגובה מאוד מועילה!

תודה רבה בנתיים הייתה לי שיחה עם אחד החברים במחלקה והוא התנצל ואמר לי לא להתייאש ולהמשיך להזמין לארוחת צהריים.

 

[a girl named tal]

בכיף

 

[לביאה בפעולה]

איזה רעיונות מקסימים../images/Emo45.gif../images/Emo140.gif

 

[ANNAIS]

יש לך מנהלת חכמה ../images/Emo68.gif

 

[גלי חסון]

מחשבה נוספת

שלום לך, קראתי גם את השאלה וגם את כל התגובות. עושה רושם שיש כאן 2 סוגיות: אחת המוכנות שלך להפעיל סמכות והשני גיבוש צוות. תחילה אתייחס לראשון. נראה כי אם חברי הצוות בחרו (ואכן, מדובר בבחירה) שלא להגיע לארוחת הצהריים יש כאן קושי בסמכותיות. מעבר לכך ההתנסחות שלך שרובם די מחבבים אותך מעיד על חוסר בהפעלת סמכות. יש שיטות שונות לניהול, ומנהלים שקודמו לא מזמן נוטים בדרך כלל להפעיל יותר מדי או פחות מדי סמכות. עקרונית, בהתחלה מומלץ להפעיל יותר סמכות ולמתן את זה עם הזמן. באשר לגיבוש הצוות, לא כל הצוותים מגובשים ואפשר לעבוד גם כך. השאלה האמיתית היא באיזו מידה (אם בכלל) זה פוגע בעבודה. בהצלחה! גלי [email protected]