גזרת ל"י- עבר/ בינוני

[דניאל 162]

גזרת ל"י- עבר/ בינוני

אמרנו שה"א הזיקה משמשת רק לפני פעלים בזמן הבינוני. אם כן: וַיִּתְאַנַּף יְהוָה בִּשְׁלֹמֹה כִּי נָטָה לְבָבוֹ מֵעִם יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הַנִּרְאָה אֵלָיו פַּעֲמָיִם. (מ"א, יא, ט) האם נקבע כי הפועל "נראה" שבפסוק הנו בזמן הבינוני על אף שמנוקד בקמץ באל"ף? אני מניח שמדובר בנטייה יוצאת דופן של גזרת ל"י (כאן לא נוכל לטעון שמדובר במקרה של עבר נבואי כמו שניתן לטעון ב-ויקרא, ט, ד). והלכה למעשה- האם פסול לומר "נראָה לי" בקמץ באל"ף, בהסתמך על מספר מקורות כגון זה שלפנינו?

 

[מוגג]

כבר דובר כאן

על כך לא פעם. במקרא ישנן היקרויות של צורה זו. כנראה, שגם אז לא הבחינו בין צורת עבר לצורת ההווה/בינוני.

 

[דניאל 162]

זה מעניין

אם כן, מדוע בפסוקים הבאים* נעשתה הבחנה כזו (לעומת הפסוק שציטטתי למעלה)? * בראשית פרק יב פסוק ז: וַיֵּרָא יְהוָה אֶל אַבְרָם וַיֹּאמֶר לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ לַיהוָה הַנִּרְאֶה אֵלָיו. בראשית פרק לה פסוק א: וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל יַעֲקֹב קוּם עֲלֵה בֵית-אֵל וְשֶׁב שָׁם וַעֲשֵׂה שָׁם מִזְבֵּחַ לָאֵל הַנִּרְאֶה אֵלֶיךָ בְּבָרְחֲךָ מִפְּנֵי עֵשָׂו אָחִיךָ. בשני המקרים המילה "נראה" בתוספת ה"א הזיקה מנוקדת כצורת הבינוני של ימינו.

 

[מוגג]

כי זו הצורה השגורה.

אך גם הצורה השניה הסתננה למקרא.

 

[דניאל 162]

האם אפשר לשאול לדעתך?

בנימה מעט אנכרוניסטית, אם ועדת התקנים דאז לא קבעה שאין לפסול את הצורה הפחות נפוצה, הנוכל גם אנו לאמץ כיום את הצורה הפחות נפוצה? דהיינו, להתיר לשימוש את הצורה נראָה לי כמו את הצורה נראֵה לי בסגול?

 

[sailor]

אתה יכול לאמץ מה שאתה רוצה

חוק האקדמיה חל רק על גופים ממלכתיים וגם הם לא כל כך משתלים לקיים אותו.