הבעייה היא לא בחוק
הבעייה היא כנראה בנו. האסון הכי גדול שלנו הוא המחלוקת הפנימית. כדוגמא הכי חיובית אני מצחיג דווקא אותך (ואולי עוד כמה כמוך) כחילוניים "למהדרין", המשתתפים בפורום דתי, וזוכים לייחס נפלא בדרך כלל. למה? משום שבראש וראשונה אנו בני אדם. השקפתך החילונית איננה הענייני ולא עאניינו של איש כל עוד אינך מפריע לאיש. מאידך גיסא חוקים צריכים להיות גם חכמים. אינני מוצא שום סיבה הגיונית לשינוי החוק הקיים. אז מה, אם אני מתנגד ל"נישואין" חד-מיניים? מי אני, שצריך להפריע לך לחיות כמיטטב הבנתך? במה זה מפריע לי? פוגע?! גם חילולי שבת פוגעים בי. בכל זאת אנו יכולןים להסתדר, משום שלפחות אתה מבין, שלדידך אין בעייה לנסוע בשבת, אבל אתה יודע, שזה עלול להפריע לי, בוודאי לא תגיע אליי בשבת ברכב ואולי אךף תשתדל להימנע בככלל מנסיעה באיזורים דתיים. זה לא צודק אבל זה חכם. דווקא אמונתי החזקה גורסת, שהדרך לקרב את הזולת להשקפתך לא עוברת דרך קריאת גנאי ("שאבעס!") ובוודאי לא באמצעות מעשים אלימים, שאין להם מקום במסורת היהודית. אני רק מתנצל, שמחמת צוק העיתים לא הספקתי לכתוב את הרעיון התורני לפרשת השבוע שעבר אבל המשך לעקוב אחר הודעות הפתיחה וגם זה יגיע. מה עושים עכשיו עם החוק? אינני יודע. אני מקווה ומייחל, שזה לא יעבור. אמשיך להתנגד ל"נישואין" חד-מיניים אבל חלילה לי מלפגוע באנשים כמוך, שאינם מזיקים לאיש, וגם עצם קיום החוק לא צריך להפריע לאף אחד. בוא נראה אותם מחזירים לקדמותו את החוק, שבוטל לפני כעשרים שנה, לפיו ייאסרו כליל יחסים הומוסקסואליים. אני אהיה הראשון, שיתנגד לכך, בלי שום קשר לנטייתי. בכל מקרה אני מאחל לכולנו הצלחה במניעת העברתו של החוק. רק לא צריך לגייס לשם כך את השואה ולא את החוקים הגזעניים למיניהם. החוק הזה הוא רע כשלעצמו ואין צורך להוסיף עליו פרשנות. בדרך אגב גם אם חלילה הוא יעבור, יש דרך נוחה וקלה לעקוף אותו. אפשר לערוך צוואה. שום בית משפט לא יוכל לשלול קיום צוואה, שבו מקדיש אדם את רכושו ואת נכסיו לבן-זוגו הקבוע. אני מקווה, שאינני טועה.