גזים גזים ושוב גזים
שלום רב לכולם. לפני כשבועיים וחצי הבאנו בשעה טובה את ביתנו הראשונה הבייתה. מהר מאוד הבנו שהילדה סובלת מגזים . אנו מעריכים שזו הבעייה על פי הבכי "אירררר". בכיה הוא חזק, מהיר לעיתים , בא בגלים (התקפות),כמעט תמיד בלילה, היא יכולה להיות שקטה ופתאום לדפוק צרחה עזה שתוך מספר שניות עוברת, (גלים) ולעיתים קרובות הוא כל כך חזק עד שזה מגיע לשלב שלא יוצא לה קול . וזה כמובן קורע לב. אני מעוניין לציין ששנינו מאוד "קולים" עושים הכל לבד, אין בייביבום, אין פאניקה, קראנו המון היינו מוכנים לילדה אם אפשר לומר, והכי חשוב מעוניינים להימנע מטעויות של חברים, אחים וכו... הדבר האחרון שאנו מעוניינים לסגל לילדתינו זה הרגלים רעים. רק בשביל הדוגמא-יש לי זוג חברים שילדתם כמעט בת 4 ועדיין ישנה איתם במיטה. כמובן שאין להם כח להיאבק בה. אנו מאמינים שהרגלים מתחילים כבר בימיו הראשונים של התינוק. לכן, אם נחזור למקרה שלנו הדרך היחידה להרגיע אותה עד למצב של הירדמות הוא בידיים שלי ולרוב של אימא. אשתי אינה מניקה במצב של גזים כי זה רק להחמיר את הבעייה למרות שציצי מרגיע. כך למדנו בהדרכה. אנחנו מרגישים שאין ברירה כי המחזה הוא קורע לב וכמה קולים שנהייה , להשאיר את הילדה ככה צורחת ולחכות שתירגע .... זה פשוט לא יקרה. לכן הדילמה היא כזאת: מצד אחד איננו רוצים להקנות לה הרגל של הירדמות על הידיים כי אח"כ היא תירדם רק שם. מצד שני אנו מאמינים שכאשר תינוק במצוקה, הוא חייב את ביטחון הוריו. הוא צריך לדעת שיש מי שיגן עליו וירגיע אותו כשמציק לו וכואב לו. אנחנו מאמינים שילדים מחנכים כשהם בריאים ולא כשהם כואבים וזועקים לעזרה. מה דעתכם? נ.ב-ניסינו את המוצר של חברת כ.צ.ט. לא עוזר. תודה וסופ"ש טוב לכולם.
שלום רב לכולם. לפני כשבועיים וחצי הבאנו בשעה טובה את ביתנו הראשונה הבייתה. מהר מאוד הבנו שהילדה סובלת מגזים . אנו מעריכים שזו הבעייה על פי הבכי "אירררר". בכיה הוא חזק, מהיר לעיתים , בא בגלים (התקפות),כמעט תמיד בלילה, היא יכולה להיות שקטה ופתאום לדפוק צרחה עזה שתוך מספר שניות עוברת, (גלים) ולעיתים קרובות הוא כל כך חזק עד שזה מגיע לשלב שלא יוצא לה קול . וזה כמובן קורע לב. אני מעוניין לציין ששנינו מאוד "קולים" עושים הכל לבד, אין בייביבום, אין פאניקה, קראנו המון היינו מוכנים לילדה אם אפשר לומר, והכי חשוב מעוניינים להימנע מטעויות של חברים, אחים וכו... הדבר האחרון שאנו מעוניינים לסגל לילדתינו זה הרגלים רעים. רק בשביל הדוגמא-יש לי זוג חברים שילדתם כמעט בת 4 ועדיין ישנה איתם במיטה. כמובן שאין להם כח להיאבק בה. אנו מאמינים שהרגלים מתחילים כבר בימיו הראשונים של התינוק. לכן, אם נחזור למקרה שלנו הדרך היחידה להרגיע אותה עד למצב של הירדמות הוא בידיים שלי ולרוב של אימא. אשתי אינה מניקה במצב של גזים כי זה רק להחמיר את הבעייה למרות שציצי מרגיע. כך למדנו בהדרכה. אנחנו מרגישים שאין ברירה כי המחזה הוא קורע לב וכמה קולים שנהייה , להשאיר את הילדה ככה צורחת ולחכות שתירגע .... זה פשוט לא יקרה. לכן הדילמה היא כזאת: מצד אחד איננו רוצים להקנות לה הרגל של הירדמות על הידיים כי אח"כ היא תירדם רק שם. מצד שני אנו מאמינים שכאשר תינוק במצוקה, הוא חייב את ביטחון הוריו. הוא צריך לדעת שיש מי שיגן עליו וירגיע אותו כשמציק לו וכואב לו. אנחנו מאמינים שילדים מחנכים כשהם בריאים ולא כשהם כואבים וזועקים לעזרה. מה דעתכם? נ.ב-ניסינו את המוצר של חברת כ.צ.ט. לא עוזר. תודה וסופ"ש טוב לכולם.
