גזור ושמור - 8
לגמתי מהקפה, נזהר שלא לשפוך על עצמי. רונן הסתכל עלי במבט מודאג. ``אני רעב`` אמרתי לו. יכולתי לאכול פיל. ``בא נצא`` הוא אמר, ``זה טוב שתלך קצת, זה ימריץ את הדם, בדרך כבר נעצור לאכול משהו``. התחלנו ללכת לכיוון ריג`נטס פארק רואד. רונן הלך מהר - ניסה לעורר אותי קצת, ``מי זה בכלל הדודי הזה?`` ``רצף אחד שהכרתי מהעבודה, פליט יום כיפור``. את הישראלים שהכרתי בלונדון חילקתי בדרך כלל לשניים: גולי ששת הימים ופליטי יום כיפור. גולי ששת הימים, שצעקו כבר ב67 נגד הכיבוש היו נורא ישראליים. הם התכנסו ביחד, התראיינו - שמעו אותם תמיד. יואב, דודי, עזרא וכל אלה היו פליטי מלחמת יום כיפור, אנשים שב74/5- השתחררו מהצבא, והדבר הראשון שהבינו מהמלחמה הנוראה ההיא, היה שהלוקש על ישראל כמקום הבטוח ביותר ליהודים, היה סתם הצגה, אחיזת עיניים. הם לא דיברו על זה. הם לא היו חלק מתנועת המחאה שהתעוררה אז בארץ. הם פשוט מחקו לגמרי את העבר. אזרחות השיגו על ידי נישואים לבריטית, וחוץ מדיבורים בעברית עם החבר`ה פשוט ניתקו מגע. היה לי הכי קל להזדהות איתם. גם אני מחקתי לגמרי, השארתי רק חללים ריקים כמו דף עיתון שגזרו ממנו כתבה מעניינת. ``אז מה, הוא מוכר סמים?`` שאל רונן. ``לא`` חייכתי וכמעט הקאתי, ``הוא פשוט מעשן כמו חמור, לא מעביר שעה בלי שאכטה``. הרחוב התחיל להסתובב, נשענתי על רונן.
לגמתי מהקפה, נזהר שלא לשפוך על עצמי. רונן הסתכל עלי במבט מודאג. ``אני רעב`` אמרתי לו. יכולתי לאכול פיל. ``בא נצא`` הוא אמר, ``זה טוב שתלך קצת, זה ימריץ את הדם, בדרך כבר נעצור לאכול משהו``. התחלנו ללכת לכיוון ריג`נטס פארק רואד. רונן הלך מהר - ניסה לעורר אותי קצת, ``מי זה בכלל הדודי הזה?`` ``רצף אחד שהכרתי מהעבודה, פליט יום כיפור``. את הישראלים שהכרתי בלונדון חילקתי בדרך כלל לשניים: גולי ששת הימים ופליטי יום כיפור. גולי ששת הימים, שצעקו כבר ב67 נגד הכיבוש היו נורא ישראליים. הם התכנסו ביחד, התראיינו - שמעו אותם תמיד. יואב, דודי, עזרא וכל אלה היו פליטי מלחמת יום כיפור, אנשים שב74/5- השתחררו מהצבא, והדבר הראשון שהבינו מהמלחמה הנוראה ההיא, היה שהלוקש על ישראל כמקום הבטוח ביותר ליהודים, היה סתם הצגה, אחיזת עיניים. הם לא דיברו על זה. הם לא היו חלק מתנועת המחאה שהתעוררה אז בארץ. הם פשוט מחקו לגמרי את העבר. אזרחות השיגו על ידי נישואים לבריטית, וחוץ מדיבורים בעברית עם החבר`ה פשוט ניתקו מגע. היה לי הכי קל להזדהות איתם. גם אני מחקתי לגמרי, השארתי רק חללים ריקים כמו דף עיתון שגזרו ממנו כתבה מעניינת. ``אז מה, הוא מוכר סמים?`` שאל רונן. ``לא`` חייכתי וכמעט הקאתי, ``הוא פשוט מעשן כמו חמור, לא מעביר שעה בלי שאכטה``. הרחוב התחיל להסתובב, נשענתי על רונן.