גוש דניות

[rnavina]

נכון.

 

[rnavina]

בוודאי שאני קוראת. ולא רק אני הרגשתי בנימת

שיפוטיות מצדך על אלה שבוחרות לצאת החוצה, ואפילו הדגשת בסוגריים שזה לא הצורך של כלל הילדים.

 

[מיסיס מייס]

אני איתך ארנבינה, לגמרי

 

[maysher]

לא כל כך מסכימה כי למשל

היינו בפארק מים אתמול (בצפון) ובכניסה איזה גבר אמר לקופאי שיש איתו ילדות שהגיעו להתארח מהדרום. אז להפך, אני בעד להמשיך בשגרה ובעד לאפשר מי שמגיע מהדרום- להנות מהשגרה.
לצערי המציאות בארץ אומרת שכל אחד חוטף את שלו. פעם אלה היו הצפוניים עם הקטיושות, אחר-כך ירושליים ותל אביבים עם הפיגועים ההמונים, שאז באמת היתי בחרדות כי התניידתי רק באוטובוסים ובאותם אטובוסים שהתפוצצו והיום תושבי הדרום.
אמן שנגיע לזמנים שכל הדברים האלו יהיו זכרון רחוק עבור כולם.

 

[סקרלט אוהרה 2]

מדגישה שוב -

שהשגרה אכן חייבת להמשך. אנחנו לא חלוקות על כך.

אבל כשאת יושבת בממ"ד מהבוקר עד הערב, אני מניחה (כי כאמור, אני לא שם) שמוזר (בקטע של יקום מקביל) לקרוא שבאותה ארץ קטנטונת אנשים לא רק שחיים את חייהם, אלא אפילו מרגישים את החופש והבילויים שהוא מביא עימו.
וכשאמהות קבלו היום הודעה שילדן לא ישוב עוד, אני מניחה שכותרות כמו "בתל אביב חזרו למלא את המסעדות" נראות להן לקוחות מארץ אחרת. אני מדברת רק על הפומביות. לא על עצם המשכת החיים כשגרה שזהו דבר מבורך בעיני.

דוגמא טפשית - כשאחותי התקשרה לספר לי שהיא באמצע שופינג (לא גרה פה), ופה בדיוק דברו על כניסה קרקעית, זה היה לי מוזר. זה אומר שהיא לא בסדר? שהיא צריכה להפסיק?

מוזר. זהו. מדגיש את הקוטביות בין אלה שאשכרה במלחמה, לאלה שלא.

 

[שוב C a t h y]

זה מצחיק שפתאום זה נורא חורה לך

אני בטוחה שבמלחמת לבנון השניה, כשכל תושבי הצפון (ואני ביניהם) ישבו במקלטים ובממ"דים, ממש לא חשבת שיש משהו לא בסדר בלחיות את חייך במרכז או בדרום, וגם חלילה "לנופף" בזה (מה זה בכלל "לנופף" בלחיות חיים רגילים???).
וכן, כל האתרים והעיתונים הראו תמונות של תל אביבים במסעדות ובבתי קפה, נהנים מהחיים השקטים והרגילים, בזמן שאותנו מפציצים. ממש חצופים.

אבל לא צריך לכעוס, למרבה ה"מזל" במדינה שלנו כל אחד חוטף בתורו, כך שאף אחד לא מקופח.

מהצפונית-יחסית שאמנם שקט אצלה, אבל בעלה גוייס בצו שמונה ביום שישי. אז איפה זה שם אותי על מפת ה"נהנים מהחיים ומנפנפים בזה"?

 

[סקרלט אוהרה 2]

זה היה מוזר לי גם אז.

ושוב, איפה ראית שחורה לי? או שאני כועסת? סליחה באמת שציינתי כאן את המובן מאליו, שיש כאן מציאות סופר מורכבת.

אה, שכחתי. בהיותי הימנית הגזענית שאני, אני ישר כועסת.

 

[numi70]

מבינה לגמרי מה את אומרת

אבל אני דווקא חושבת שאותה אחת שאת מדברת עליה שממשיכה בשגרת הבילויים והחיים אולי רוצה להראות שהם לא מורידים לנו את המורל? ולוא דווקא לנפנף בזה?
המציאות שאנחנו חיים בה היא עצובה ונוראית, בשבוע שעבר יצאתי להופעה כי קיבלתי כרטיסים, ולמרות שעכשיו אני לא בקו האש, היתה לי מועקה והרגשתי שיצאתי להתאוורר, אבל מה שהכי ריגש אותי לראות שם זה שהעירייה מארחת נערים ונערות מהדרום ופלוגת חיילים והם היו בהופעה ונהנו ורקדו וזה מאוד ריגש אותי וחימם לי את הלב.
ועוד דבר - הרבה מזה זה תלוי אופי, יש כאלו שהעניין הזה עובר לידם ויש כאלו שלא יכולים להמשיך לסדר היום , ואני רואה את הדוגמא הזו יום יום אצלי ואצל הכי קרובים לי, כאשר כל אחד מתמודד עם העניין בצורה שונה.

 

[מיסיס מייס]

אגב, מצפיה בתעמולה חמאסית

הם לגמרי מתענגים על תמונות שלנו רצים למקלטים

לדעתי אם היו רואים את ת"א אתמול (אני מדברת על אתמול כי זו הפעם הראשונה שהייתי בת"א מאז תחילת המבצע) זה לא היה משמח אותם, השגרה הזו, שהם כה רצו להפר.

 

[בולגרית10]

בחמאס גם מתענגים לראות אותנו בוכים

ומתאבלים על מיטב בנינו. אז לא נבכה? נמשיך בשלנו כרגיל?
מצטרפת למה שסקרלט אומרת, לא כביקורת על מי שבוחר אחרת, אלא על ההתנהגות שלי בימים האלו.
אפילו אם ארצה לצאת עם הילדים לפארק הגדול בפ"ת, אתקל באמבולנסים שמביאים חילים פצועים לביה"ח שממול. כל אדם שני ברחוב דואג לבן משפחה שנמצא בחזית או ב'חזית העורף'.
אז כל אחד נוהג אחרת בימים אלו, זה בסדר וגם זה.
אבל לי מרגיש לא בנח להמשיך בשגרה רגילה לחלוטין . כך אני מרגישה שמפגינה סולידריות עם תושבי עוטף עזה והדרום בכלל (ולהגיד שהם ואנחנו באותו מצב, מצחיק ועצוב ואפילו מעליב. בהתעלם מכל המסביב, החיים שלנו רגילים בהחלט מלבד כמה אזעקות בודדות שגם אליהן התרגלנו).

אגב, בזמן מלחמת לבנון השניה היינו בטיול ארוך בחו"ל שתוכנן מראש. נהננו מאד ויש לנו זכרונות מאד טובים ממנו, אבל עד היום אני מתביישת להגיד שזה היה בזמן המלחמה.

 

[מיסיס מייס]

אני ממשיכה בשגרה עם הילדים, זה לא אומר שאני

יוצאת לבלות בערבים או לחגוג בלילות (אני לא, ממש לא), ולא, אני לא מתביישת.

 

[מיסיס מייס]

ואגב, אתמול הצטרפו אלינו

לת"א למסעדה, אחרי הסרט, בני הדודים ממושב בדרום.
רגע, זה אומר שאסור היה להם להצטרף ו"להתאוורר" קצת? היינו אמורים לבטל?

 

[rnavina]

אני לא מבינה מה יש להתבייש.

 

[פוקה דוט]

אז הם היו ממש מתבאסים לראות את קניון פ"ת

היינו לפני מספר ימים והיה מפוצץ - לא ניתן היה לנחש בשום אופן מצפייה במתרחש שבחוץ יש אזעקות וטילים.
החנויות היו מלאות והתורים בקופות היו ארוכים ובאיזשהו מקום זה שימח אותי.
מראה על חוסן ונורמליות - מה גם שעסקים רבים במקומות רבים מתקשים מבחינה כלכלית - אז לראות מקום משגשג ומצליח - משמח.
לי באופן לי אישי ממש קשה היום.
מרגישה כמו דמות במשחק GTA שמנסים להרוג אותה ואת ילדיה.
יום ממש מדכא.

 

[בולגרית10]

התגובה אלייך אקראית,הגבתי תוך כדי קריאה

 

[macaroni35]

פעילויות שקשורות בילדים בלבד..

לי אין מצב רוח ואיני מסוגלת פשוט ככה. ליבי עמוס ריגשית ויוצא לכל האימהות שכרגע לא נושמות, ישנות וכו'...
מהאזעקות שהיו פה בערך 2-3 ליממה ליבי עם תושבי הדרום, איך אפשר לחיות כך ללא יכולת לקיים שיגרה.
או להיות ב"היכון"..כל הזמן.

אבל משתדלת עם הילדים להמשיך בשיגרה של גינה אחה"צ, בריכה, חברות.

זו גם תקופת בין המצרים עד תשעה באב.

מציעה לך להחליט ספונטנית ולהתקדם יום ביומו, אם יש כרטיסים שנקנו מראש בהחלט הייתי מממשת.