גור...

גור...

יש לי גור כבן 3 חודשים מעורב, הבעיה שאי אפשר להשאיר אותו לבד לשניה.... אם הוא נשאר אפילו כמה שניות לבד הוא מתחיל לבכות לנבוח ולחפור מתחת לדלת... קראתי באיזה ספר להשאיר אותו לבד לכמה דקות וכשהוא מפסיק לבכות להכנס ולשבח אותו זה לא עובד!! יש למישהו פתרון כי אני עוברת לדירה לבד והכלב יצטרך להשאר לבד מדיי פעם.... אני מוסיפה ומציינת שהגור גדל עם האם עד גיל חודשיים ומאז הא צמוד אליי (אין לי אפשרות להשאיר אותו טיפה לבד בגלל הבכי....) אין לו חרדת נטישה.... הצילו בבקשה......
 

WTR

New member
איך קבעת שאין לו חרדת נטישה?

האם ניסית להתייעץ עם מאלף?
 
אין לו הוא גדל בסביבה בריאה....

למה שתהיה לו, בעיני זה פינוק..... התיעצתי עם מאלף בטלפון אבל בגלל בעיה כספית אני לא יכולה להרשות לעצמי.... יש דרך אחרת לפתור את הבעיה אני לא רוצה שהכלב יבכה כל כך הרבה....
 
פינוק יתר

חרדת הנטישה מקורה בפינוק יתר, כמובן שהכי טוב לראות את הכלב ולאבחן.
 

סופי12

New member
גם לבני היתה חרדת נטישה...

יש שלב בתחילת חיינו שאנחנו רוצים לראות את ההורים שלנו. כשהם לא לידנו נדמה שנעלמו לנו.
 
חרדת נטישה? אתן לך כמה עצות פשוטות

והיות וקשה לאבחן מה בדיוק הבעייה, העצות ישימות הן לתלותיות והן לחרדת נטישה, ובכל מקרה הן מניעתיות כשם שהן טיפוליות: 1) לא לעשות טקס מהפרידה מהכלב, לא ללטפו לא לחבקו. הדבר משיג שתי מטרות: א) אין הדגשה של עזיבת הבעלים. ב) לבעלים רבים יש מעין מוסר כליות על שהם עוזבים לבד את הכלב, ובפרידה נרגשת הם מעבירים לו אותה. הכלב ממש חש כי הבעלים צודקים וכי זה לא בסדר שהם עוזבים אותו לבד, ואז מגיב בהתאם. 2) בחזרה הבייתה, כמעט ולא להגיב לכלב במשך רבע השעה הראשונה, ליטוף קצר וזהו. כעבור רבע שעה ללטפו לשחק איתו, גם כאן זה פועל בשני מישורים: א) אי הדגשה וטשטוש בין הזמן שהבעלים מצוי עם הכלב, לבין הזמן שאינו מצוי. ב) במידה והכלב אכן ילל וחש מוזנח כאשר היה לבד, הרי על ידי כך שנלטפו מייד עם חזרתנו, ניתן לו אישוש להרגשה זו. הכלב יחשוב "היללות, הבכי, ויתר הדברים שעשיתי היו ממש בסדר, עובדה שהבעלים שלי משבח אותי על כך". 3) העסקת הכלב בזמן שהוא לבד- השארת צעצועים, קונג ממולא, וכו', כך שיהיה לו פחות זמן לחשוב כי הוא לבד, ושיבין כי גם ששהוא לבד יש דברים מעניינים. 4) הרגעה-את הצעצועים הנ"ל, להשאיר במקום קבוע, ללמד את הכלב כי זו הטריטוריה שלו. מקום קבוע משלו גורם לכלב לחוש בטחון גם כשהוא לבד, ומפחית את התלותיות המופרזת בבעלים. 5) תרגילי משמעת- להרבות בתרגילי משמעת, גם כאן מושגות שתי מטרות: א) חיזוק המנהיגות של הבעלים. כלב אוהב לחוש כי יש לו מנהיג, עושה אותו בטוח ורגוע יותר. ב) תרגילי משמעת מעייפים את הכלב, וכלב עייף הוא כלב רגוע, או ישן. רצוי לעשותם לפני שעוזבים. בהקשר של סעיפים 4 ו5 רצוי לעבוד הרבה על הפקודה "הישאר", שתסייע לקשור אותו למקום הקבוע שלו. 6) אני, הכלב והארי פוטר- קוסם יכול להיות נוכח במקום גם כשהוא איננו. גם אנו. לגבי כלב זה דבר פשוט. עלינו להשאיר חפץ בולט, שהכלב מקשר איתנו, ואשר נושא את הריח שלנו בסמוך לכלב. זה ינסוך בו ביטחון. 7) אשלייה - ננהג כאילו אנו יוצאים מהבית, נעשה זאת דומה למציאות כמה אפשר, בחורף נלבש מעיל, נחזיק מטריה וכו', אך לא נעזוב. בנוסף נוכל ללצאת עם הכלב לטיול בוקר, לחזור איתו הבייתה, לביים יציאה כאמור, ואז לצאת עם הכלב ולעשות תרגילי משמעת שגם יעייפו אותו. המטרה בכל זה היא להפתיע את הכלב, ולגרום לו בלבול כך שלא יוכל לזהות בדיוק מתי אנו יוצאים, ומתי לא. יש עוד דרכים אך נסתפק בכך. זה אולי נראה הרבה, אך זה די פשוט וישים, ונותן אפשרות לבעלים להנות תוך תרגול יומיומי, שגם מחזק את המשמעת והקשר הבריא בין הכלב לבעליו. מצרף לך קובץ בדבר טיפול כללי בכלבים. שיהיה בהצלחה.
 
הגור כולה בן שלושה חודשים

אז איך יישמת הכל? מדובר בתהליך די ממושך של חודשים. אגב, הייתי שמח מאוד לדעת איזה ספרים יש לך.
 
עשיתי הכל...

ואני מבינה שזה תהליך ממושך אבל אני דיי צריכה פתרון מידי.... ולגבי הספר אילוף הכלב של דיק מאלר
 
אילוף זה לא דבר מיידי

זה תהליך שלוקח זמן. כלב זה לא מכשיר שלוחצים על כפתור ומגיעים לתוצאה מיידית מי שלא יכול להקדיש את הזמן ואין לו את הסבלנות לחנך את הכלב אולי לא צריך להחזיק כלב
 
תגובה לסושי המתוקה

אל תגידי סתם דברים שאת לא יודעת, אני מאחלת לכל כלב בעולם בעלים שמפנקים ומעניקים כמו שאני עושה זה שאני מחםשת פתרון מיידי זה בגלל שכואב לי שהכלב בוכה כשהוא נמצא לבד ולא בגלל שאין לי סבלנות,
 
כנראה שאת מפנקת קצת יותר מדי

הכלב צריך להיות עצמאי, ולא כל הזמן לפנק אותו...
 
יכול מאוד להיות שזו

הבעיה שהכלב שלי מפונק מדיי, הבאתי אותו אחרי שהכלבה שלי שאספתי מהבסיס ואימצתי וטיפחתי והייתי מאוד קשורה אליה נפשית נדרסה, ויכול להיות שבגלל זה יש לי איזו שהיא חרדה ואני מפנקת ומגוננת יותר מדי, כנראה שהבעיה יותר אצלי מאשר אצל הכלב, אבל האופי שלו הוא כזה הוא ממש מתבכיין על כל דבר, הוא יכול לבוא אליי ולהתחיל ממש כאילו לדבר בבכי ולהתבכייין שעות כאילו הוא מספר לי מה קרה לו זה מצחיק אבל ככה הוא בכל אופן אני אשתדל להיות פחות מגוננת....
 
זו לא בעייה של פתרון מיידי

ואגב, נראה לי שלא הבנת בדיוק, איני יודע מה בדיוק יש לגור, מה עוד שהוא רך בחודשים וקשה לאיבחון היות והתנהגויות שלו, יכולות לנבוע מכך שהוא גור, ולא עקב סיבות אחרות. על פניו ובלי לראות אותו, אותך ואת האינטראקציה ביניכם, נראה לי סביר כי המדובר במשהו בין תלותיות לחרדת נטישה, והצעתי דרכים שימנעו את התפתחות זו למצב מתקדם יותר, וכן אף יתקפו את הבעייה עצמה. בגלל שהוא גור, שנסיגה בחינוך צרכים הינה אפשרית, בגלל שקייץ כעת וכלבים מזילים ריר, גם בגלל חום, ולא רק עקב חרדות, איני יכול לאבחן, כל שכן מכאן. (הסבר: עשיית צרכים וגרימת נזק- הם מסימני חרדת נטישה, אך גם יכולים לאפיין גור שהתנהגותו טרם עוצבה) ריור יתר הינו גם כן סימן, אך גם יכול לבוא עקב החום אגב, סעיפים 1 עד 5 שהצעתי לך, ישימים ומומלצים לכל כלב, ועשויים למנוע תלותיות וחרדת נטישה בהמשך. מדובר בכללים ותרגילים לחיים בריאים עם הכלב, ואפשר להנות מזה ולעשות זאת באופן כיפי. לסיכום: אין זבנג וגמרנו, תתחילי בתהליך אילוף מסודר (אינך חייבת לקבל את העצות שלי, פני לכל מאלף שיראה לך) צפויה לשפר את איכות חייך וחיי הכלב. תנסי למצוא משהו מיידי, את צפויה לא להשיג דבר, וחבל. בהצלחה.
 
המשיכי לנסות!

תראי, כמו שאמרו כאן-אילוף הוא לא דבר מיידי. זה עניין של מס' שבועות או חודשים. הכניסי את הכלב לחדר סגור עם אוכל, שתייה ומקום נעים להיות בו. אפילו אם הוא בוכה ושורט את הדלת, המשיכי לנסות. כמו כן, את צריכה להבין שזה לא דבר מיידי והכלב צריך ללמוד ולקלוט את זה. כנראה שהכלב מאוד קשור אלייך. בכל מקרה, אפילו אם הוא בוכה, שורט את הדלת או כל דבר אחר, עלייך להמשיך באילוף. עם הזמן הוא יתרגל לזה, למרות שבהתחלה זה יהיה קשה. גם אני עשיתי ככה עם הכלבים שלי, רק שלי יש חצר. הכלבים שלי כל הזמן בכו כשהלכתי וחיפשו מקומות שדרכם אפשר לברוח, לבסוף, כשהבינו שלא יוכלו לעשות כלום, והתגברו על זה שהלכתי, זה הצליח! תעשי ככה גם את ואל תוותרי. אפילו אם נראה לך שהכול אבוד ושבחיים הכלב לא יתגבר, המשיכי לנסות עד שזה יצליח. בהצלחה !
 
הוספה ..

בנוסף, כמו שכבר אמרו כאן, תשאירי את הכלבלב עם חפצים, בונזו וחטיפים לכלבים, שתייה קרה וטרייה, בובות שהוא יוכל ללעוס ודברים שיעבירו לו את הזמן.
 
אני חושבת..

שאין מה לעשות ממש כי זה גור ושהם קטנים הם צריכים את כל הצומת לב שאפשר... גם הכלב שלי היה ככה בהתחלה אבל לאט לאט זה עבר לו..בחודשים הראשונים צריך להיות איתו הרבה ואחר כך הוא כבר יפסיק לבכות(וזה מנסיון אישי שלי.)
 
למעלה