הכלב שלך צעיר מידי בשביל להיות מופרד מהשגר
זה הגיל שבו הוא אמור ללמוד את הגבולות עליהם את מדברת מהאמא והאחים... הם אמורים לסמן לו מה בסדר ומתי הוא מגזים... אם עוד אפשר להחזיר אותו לשבוע או שבועיים ללהקה שלו אז זה יהיה לטובתו ולטובתכם!
בכל מקרה, לדעתי מילת המפתח בכלב שהוא נוח לבריות ולכלבים אחרים, ולא אגרסיבי, זה חשיפה נכונה. כלב הופך לתוקפני כשהוא מפחד. כרגע יש לכם חלון הזדמנויות לחשוף אותו בצורה טובה לחוויות, ומה שהוא יחווה עכשיו כחוויה טובה תישאר צרובה במוחו והוא לא יפחד ממנה גם כשיגדל.
יש במאמרי הפורום מאמרים על חשיפה נכונה, קיראי אותם, ונסי לחשוף את הכלב כמה שיותר, תוך שמירת כללי הזהירות כדי שהוא לא ידבק במחלות מסוכנות כל עוד הוא לא מחוסן.
נשכנות גורית היא דבר נורמאלי, הגור מאוד אוראלי בשלב הזה של חייו, תני לו עצמות לעיסה וצעצועים שמותר לו לנשוך כדי שהוא לא יצטרך "לאלתר" ולמצא דברים אחרים ללעוס.
אני מציעה בחום להכניס מאלף כלבים לתמונה ולהפגש לכמה מפגשים בשביל לקבל ממנו עיצות אישיות לגבי הגור שלכם.
ולסיום, אם אפשר לתת לו עוד שבוע או שבועיים עם הלהקה שלו אז זה ימנע המון בעיות לעתיד.
הנה מאמר של אבנר רז (מאלף כלבים מעולה) שמדבר על התקופות הקריטיות בהתפתחות הגור:
התקופה הראשונה
מיום ההמלטה ועד היום ה- 21, סיום תקופה זו יכול לנוע מהיום ה- 19 עד היום ה- 21, ותלוי בכל גור. בתקופה זו הכלב עדיין חסר חושים מפותחים, אינו רואה ושומע, תנועותיו מוגבלות וכל תפקידו הוא לקיים את עצמו בחיים. בתקופה זו תלוי הגור לחלוטין באמו, היא המספקת לו את המזון, ניקיון, טפול בכאבי הבטן, שמירה, והחשוב- חמימות האם. במשך תקופה זו מתפתחים החושים כשחוש הראיה מתחיל בימים בין ה- 9 וה- 13. לקראת סוף התקופה מגיעים גם חוש השמיעה והריח להתפתחותם המלאה.
התקופה השניה
משתרעת מהיום ה- 21 עד היום ה- 49, כלומר עד לגיל של 7 שבועות בערך. זוהי אחת התקופות החשובות ביותר בהתפתחות הגור, משום שאז מתחילה תקופת הסוציאליזציה של הגור – ההסתגלות החברתית שלו. בתקופה זו יוצר הגור את הקשר עם בני מינו הכלבים, הוא מתרגל לחברת כלבים, לחיים בחברתם ולכללי החיים הקשורים בכך. כלב שיחסר חברת כלבים בתקופה זו לא יזהה את עצמו עם חברת הכלבים. אם יופרד גור מהשגר בגיל 3 שבועות ויגדל בחברת בני אדם בלבד, הוא יזהה את עצמו כאחד מחברת בני האדם וכל התייחסותו החברתית, כולל ההתייחסות המינית, תהיה כלפי אנשים. המדענים קוראים לתופעה זו החתמה על בני אדם. כלב מוחתם על אנשים, אינו מגלה עניין בכלבים אחרים, הוא אפילו דוחה את חברתם. גם הכלבים האחרים מרגישים בכלב כזה ואינם מוכנים לקבלו לתוכם. בכלב כזה עלולות להתעורר בעיות בקשר להרבעה משום שהוא עלול להיות משולל כל זיקה מינית כלפי כלבות.
בתקופה השניה מתפתחים כאמור היחסים בין הכלבים בתוך השגר. הגורים משחקים זה עם זה, נלחמים זה בזה ונוצרת כבר ההיררכיה המעמדית בתוך השגר כשבד"כ הזכר הגדול ביותר מבין הגורים הוא השליט, ובאם השגר מורכב מנקבות בלבד, השליט היא הנקבה הערנית ביותר. במשך תקופה זו הגור חסר עדיין את הביטחון העצמי לצאת לעולם הרחב והוא זקוק להגנה של אמו. בד בבד עם התפתחותו החברתית, מתפתחת בתקופה זו מערכת העצבים של הגור, כך שבגיל 7 שבועות הגור הוא בעל יכולת שכלית זהה לכלב המבוגר והי הוא מוכן לעמוד במצבים חדשים כראוי. גיל 7 שבועות הוא הגיל הטוב ביותר כדי להפריד את הגור מאמו. גור שלא יבלה את מלוא התקופה של 7 שבועות בחברת האם עלול לסבול מחוסר יציבות בהתפתחותו הנפשית. יש לקחת עובדה זו בחשבון בשעה שמוסרים את הגורים הצעירים לקונים.
התקופה השלישית
נמשכת מגיל 7 שבועות עד 12 שבועות. זוהי התקופה המתאימה ביותר ליצירת הקשר בין האדם והכלב. הניסיון שירכוש הגור ביחסיו עם בני האדם בתקופה זו יקבע את כל צורת ההתייחסות שלו לבני אדם, למשך כל חייו. בתקופה זו יש להניח את הבסיס לחינוכו של הכלב, יש להרגיל את הכלב לשיתוף פעולה בעבודה בינו לבין האדם. בגיל זה כל מוחו של הגור פתוח ללמוד דברים חדשים, יש להרגילו ללמוד תרגילים קלים. גור שהיה בעל ניסיון למידה בתקופה זו לא ישכח את הדברים שלמד במשך כל ימי חייו, אם לטוב ואם לרע. לכן יש להיזהר ביותר כדי לא להשאיר השפעות שליליות על הגור בתקופה זו.
התקופה הרביעית
נמשכת מגיל 12 שבועות עד 4 חודשים. זוהי תקופה של התפתחות גופנית מואצת, הגור מתחיל לקבל אופי מעוצב יותר. הוא מוכן לחיים עצמאיים. בגורי שגר הממשיכים לחיות יחד קיים בתקופה זו מאבק של המנהיגות. מאבק דומה מנהל הגור שהופרד מהשגר עם בעליו. חשוב ביותר בתקופה זו להבהיר לכלב באופן חד וברור כי הבעלים הוא המנהיג אשר להוראותיו יש להישמע. במקרים רבים בהם בעלי הכלב מוכנים למלא את כל דרישותיו, נוצר מצב בו הכלב תופס למעשה את המנהיגות, דבר היוצר בעיות מרובות, בייחוד לאחר התבגרות הגור כשהוא מגיע לגודל וכוח פיזי עצום. בתקופה זו ממשיך הגור לפתח את חשיבותו העצמית ויש להיזהר כדי לא לשבור את מעמדו של הגור בפני עצמו. כלב בעל חשיבות עצמית יהיה מוכן, לאחר התבגרותו, לבצע עבודות הדורשות אחריות ותושייה. גם בתקופה זו אפשר עדיין להרגיל את הגור לאימון ע"י הקניית מספר תרגילים שמפתחים בגור את הרצון לבצע שרות עבור בעליו. גור שלא יצור קשר עם בני אדם עד לאחר גיל 4 חודשים לא יוכל יותר, לעולם, לרכוש בגיל מאוחר יותר את הניסיון הדרוש לו כדי לפתח מערכת יחסים נכונה עם בני האדם וכושר יחסיו עמם יהיה תמיד לוקה בחסר.
• יש להבין כי לא תמיד התקופה מוגדרת בדיוק לפי ימים ויש הבדלים של יומיים-שלושה לכאן או לכאן. דבר נוסף שצריך לדעת הוא כי התקופות אינן רודפות אחת את השניה, אלא החל מהתקופה השנייה קיימת חפיפה של כשבוע בין תקופה לתקופה. לדוגמא אם הזכרנו שבתקופה השנייה מתרחשת הסוציאליזציה הכלבית ובתקופה השלישית בגיל 7 שבועות מתרחשת הסוציאליזציה עם בני אדם, הרי למעשה יכולה הסוציאליזציה עם בני אדם להתחיל כבר בשבוע ה- 6 בחיי הגור ולהמשיך בתוך תקופה שלישית.
התקופות הנ"ל הן החשובות והקריטיות בהתפתחות הגור. שלבי ההתפתחות שלו יהיו כדלקמן:
5-6 חודשים – תקופת התהוות המעמד בלהקה
בתקופה זו לומד הגור לחיות בעדר. בגיל זה מתפתחות תכונות הציד (ציד חיות גדולות נעשה בקבוצה ונקבעים יחסי מעמדות בתוך הקבוצה). בתקופה זו יש לשחק הרבה עם הגור, ללמד אותו להביא חפצים, ללכת בעקבות וכו'. זהו הגיל שבו הכלב צריך לקבל את בעליו הקבוע.
7-12 חודשים – גיל ההתבגרות
בחודשים אלה מנסה הכלב לקבוע שוב מיהו האדון. יש להיות חזק ועקבי במיוחד בחינוכו. אפשר אפילו להכאיב לו מעט (בטבע יש מלחמות רבות בין כלבים צעירים). זוהי תקופה של מצבי רוח וחוסר יציבות.
רק אחרי גיל שנה נעשה הכלב יציב באופיו, הוא מקבל את ביטחונו העצמי, מסוגל לשמור על בעליו ועל ביתו ולבצע באמינות את הנדרש ממנו.
• הכרת התקופות הקריטיות מלמדת אותנו מהם הזמנים הטובים ביותר לחינוכו של הגור. אנו רואים כי בתקופה הראשונה הגור למעשה כמעט ואינו לומד כלום מגירויי הסביבה ואילו בתקופות אחרות קליטתו יעילה ביותר. ע"י הקניית הניסיון הנכון בתקופה המתאימה נוכל להגיע למלוא ההתפתחות של הגור. ברור הוא ששום כלב לא יוכל לפתח תכונות שאינן קיימות במטען התורשתי שלו, ומובן מאליו שאין להזניח את הצד התורשתי בגידול הכלבים.
• אך במחקרו של סקוט הוכח כי גם כלב בעל מטען תורשתי מעולה לא יוכל להגיע למלוא כושרו אם לא יירכש את הניסיון המתאים עוד בהיותו גור. ויותר מכך, ניסיון גרוע באחת התקופות הקריטיות של הלמידה יכול להרוס כלב כזה לגמרי.
אבנר רז.
