איתכם הסליחה...אבל...
רק ככה אני מצליחה לכתוב בפורום.אין לי מושג מה הבעיה של המחשב שלי בעבודה? בכל אופן...קודם כל בוקר טוב לכל האנשים המקסימים פה בפורום! רציתי לשתף אתכם במשהו שמעיק לי על הנשמה... יש לי בעיה עם חמותי-אני בזמן האחרון(ובעצם תמיד היה לי קשה איתה-כי יש לה אופי קשה)מרגישה שאני ממש לא מסמפטת אותה(וזה כואב לי להגיד,כי זו אימו של בעלי)-יש לציין כי בעלי ואני חיים אצליהם בבית,בחדר קטנטן,ובדירה קטנטנה כ-3 שנים(בשל מצב כלכלי)ואני הגעתי למצב(גם בעלי ,אבל אני יותר)שהגיעו מיים עד נפש!ממש נמאס לי שאנחנו חיים שם יחד איתם(והם לא הורים קלים,הם גם מתערבים פה ושם ונכנסים לורידים...ועושים עניין מזבוב)ואין לנו פרטיות של זוג!ואנחנו רוצים כבר להתקדם הלאה ולהביא ילד משלנו...אבל בגלל הכסף המעצבן הזה,יש לנו עדיין קושי לצאת לשכירות (למרות שאנחנו הצבנו לעצמנו מטרה-לצאת משם במרץ 2007)אבל לא קל לנו לחסוך כסף בכלל...ואני לא רואה את האור בקצה המנהרה,וזה מדכא אותי לאללה!כי גם להישאר שם זה ממש בלתי נסבל!וכמו שכתבתי בהודעות קודמות...חמותי עברה ניתוח להסרת גוש בכיליה,בשבוע שעבר...ומאז שהיא חזרה הביתה,אני מרגישה מתוחה מאוד!בהתחלה היה בסדר,דאגתי לה,ושאלתי אותה אם היא צריכה משהו,ואני גם דואגת לתחזוקת הבית כרגע...אבל נמאס לי לשמוע אותה מתאוננת כל הזמן(התמסכנות כזו...)למרות שאני מבינה שיש כאבים,אבל כבר הרבה פחות,ונראה לי שהיא עושה את זה בשביל לקבל תשומת לב,וזה מגעיל אותי!למה כולם צריכים לסבול? בארבע בבוקר אני מתעוררת משינה עמוקה,כי היא מדברת עם בעלה(לא הצליחה לישון)בקול גבוה...אני שואלת אתכם:אי אפשר להתחשב באנשים שישנים בבית-רק בגלל שאתה לא מצליח לישון???גם בשבתות זה אותו חרא-הם קמים מוקדם מאיתנו ועושים כזה רעש לפעמים,שאני פשוט משתגעת!כל השבוע אתה רץ ועובד ואז מגיע סוף שבוע ורוצה שקט נפשי,אבל לא נותנים לך!זה יכול לחרפן בן אדם!כמו כן,לא ציינתי שהיא אדם עם הרבה מצבי רוח,ועושה המון פרצופים 9 באב...ונמאס לי לקבל ממנה אנרגיות שליליות כל הזמן(אני מאוד רגישה לפרצופים)רק בגלל שרע לה כל החיים!די!לכולם יש את החרא שלהם,זה לא אומר שאנחנו מורחים אותו על האחרים כל הזמן!(סליחה על הבוטות)והיא גם אישה קרה כזו,ואני מאוד אוהבת (וזקוקה)אנשים חמימים-למשל חברה הכי טובה שלי,יש לה חבר והם רוצים להתחתן...ויש לו אמא כזו מקסימה...היא כל הזמן מספרת לי,כמה היא חמה ואנושית איתה,וזה צובט לי במקום מסויים,כי גם אני רוצה חמה כזו שתיהיה חמהכי גם לי קשה עם החיים שלי,וגם אני סוחבת איתי דברים לא קלים,אבל עדיין משתדלת לצחוק ולחייך לעולםבלי לעשות פרצוף חמוץ לאנשים בגלל שלא קל לי בחיים!בקיצור,כל ההתנהגות שלה,וכל המצב שאנחנו שם כל כך הרבה זמן הביא אותי להרגיש חוסר אהבה אליה!ורע לי בנשמה...אני כל כך רוצה לעוף משם,יחד עם בעלי,ואנחנו כבולים וזה מתסכל אותי נורא!!!אני כל הזמן חושבת מה אפשר לעשות כדי לצאת משם,אבל זה כאילו קשה השגה! אם למישהו מכם יש הצעה טובה בשבילי,,מה אפשר לעשות במצב כזה...אשמח לשמוע-ממש קשה לי עם המצב ואני רוצה לברוח לאיזה מקום שקט ורחוק! אבל המציאות שונה לצערי!
