גורל?

[ImmortalSoul]

גורל?

כן מה זה גורל אם לא מה שאנו חושבים.יונג טען שבחיים קיימים צירופי מקרים לדוגמא כשאתה חושב על מישהו קרוב אליך ופתאום הוא מתקשר האם זה גורל או צירוף מקרים . אז זהוא שההבדל הדק בין גורל לצירוף מקרים הוא שצירוף מקרים יכול ולא יכול לקרות וגורל תמיד יקרה לא משנה מה תעשו ואיך תתנהגו אם זה אמור לקרות זה יקרה.וכן מה שקרה קרה וזה הגורל ואין טעם להתעסק בעבר כי זה גורם לנו להתקע ולא להמשיך הלאה לגדולה שלנו לדברים שאנו רוצים להיות ולעשות בחיים לגורל שאנו צריכים להגיע.הכאב היחיד שלנו נובע מהרצון שלנו להאמין שזה הגורל ונסות להתערב בו לקחת על עצמנו את הפרויקט הזה של "זה זה ויאללה אני אעשה הכל כדי שיהיה טוב אני יודע שזה זה " ואז אם שום דבר לא קורה אז מתחילים לפקפק בעצמנו מתחילים לחשוב שאולי זה לא זה שאולי כל הזמן שהשקענו היה לחינם .אז הנה סוד קטן צירופי מקרים קורים ואנשים חווים פגישות ותחושות מקריות ולפי דעתי זו הדרך של אלוהים להראות לנו את הדרך לגורל שלנו . מה שנשאר כדי לצאת מכל התעלומה הגדולה שאם זה זה למה זה לא קורה ? זה להאמין שכל מה שראיתם וכל מה שחוויתם אלו הם סימני דרך לזכור את הדברים שראיתם ולא להתעסק בלמה זה לא קורה ולמה זה קרה ולא להתעסק באם זה יקרה כי תאמינו או לא זה מוביל לדברים בראש שלא כדאי להכנס אליהם ואני מקווה שאני חוסך לכם פה אם אתם מקשיבים. כל מה שנשאר לכם זה להאמין בהווה לחיות את הרגע לראות את כל הצירופי מקרים האלה שקורים לכם ולאמר לעצמכם זה מה שאני רוצה זה הגורל שלי ואין שום סיבה אחרת לחוויה הזו שאני חווה חוץ מזה שזה אמור להתגשם.ואתם יודעים יש משפט מאד חשוב שאמור לגרום לכולם אושר בחיים והוא "כל נבואה מגשימה את עצמה רק צריך להאמין בה חזק והיא כבר תפלס את דרכה למציאות" אז אנשים מקווה שאני מובן וברור אבל קחו את זה מבנאדם שחווה את זה יום ביומו ותאמינו בעצמכם וביכולתכם להגשים כל משאלה בליבכם גם אם זה קשה תאמינו .

 

[genotip]

קודם כל בקשה...

נורא מעייף לקרוא טקסטים ארוכים שלא כוללים פיסוק, או לפחות מעט רווח בין נושא לנושא. באשר לתגובתך: *************************************** קולקטיב / אריאל ספרונוב תאריך: 6 בינואר 2004 נושא: גורל ואקראיות היה היה בכפר נידח, סיני חכם ולו בן חסון וסוס אחד אשר היה מקור פרנסתו היחידי. יום אחד ברח לו הסוס מאורוותו . עלו אל ביתו זקני הכפר באמרם: `כמה זה רע שהסוס שלך ברח, מהיכן תבוא כעת פרנסתך?` ענה להן הסיני החכם: ` אם זה טוב או אם זה רע, לא אני ולא אתם יכולים לדעת`. תמהו זקני הכפר והמשיכו בדרכם. ביום השני חזר הסוס כאשר אחריו 20 סוסי פרא נוספים. עלו אל ביתו זקני הכפר באמרם: `כמה טוב שהסוס ברח והביא עימו 20 סוסים נוספים .` ענה להם הסיני החכם בשנית: ` אם זה טוב או אם זה רע, לא אני ולא אתם יכולים לדעת`. ביום השלישי ניסה בנו של הסיני לאלף את אחד הסוסים, במהלך נסיונו נפל ושבר את רגלו. זקני הכפר הגיעו לשאול בשלומו ואמרו: ` כמה רע שהסוס ברח, אם לא ברח לא היה מביא את סוסי הפרא וכך רגלו של בנך לא היתה נשברת.` ושוב ענה להם הסיני בחיוך: ` אם זה טוב או אם זה רע, לא אני ולא אתם יכולים לדעת..` כעבור שבוע פרצה מלחמה איומה אשר בעיקבותיה גוייסו כל בחורי הכפר ורבים מהם נפלו. רק בנו של הסיני ניצל כי נשאר בביתו עם רגלו השבורה... ונשאלת שוב השאלה: הסוס שברח, זה היה מקרה טוב או מקרה רע? קולקטיב השבוע בנושא גורל. כמו תמיד לא תמצאו כאן את התשובות לכל השאלות העולם על דעתכם בנושא. רבים בעבר ניסו לפרש את מהות הגורל, את עצם קיומו (אם בכלל) – חלק מדעות אלו תשמעו כאן בתוכנית. אבל בסופו של דבר, ההחלטה שוב היא שלכם. כדי לקבל משהו מהתוכנית של היום, כמו מכל תוכנית בעבר, עליכם כמו תמיד לפתוח את הראש ולהתחיל לחשוב, שהרי אם תקחו את הדברים כמו שהם לא תבינו אותם לעולם. אני ***, מאחורי הקונסולה ****. רדיו אשל הנשיא 106 FM. עד השעה 11. קולקטיב. להזכירכם, כל הדברים הנאמרים כאן הם על דעתי האישית, הנובעים מראיית העולם האישית שלי. כל אחד יכול לקחת את הדברים בצורה קצת אחרת. איש לא מחויב להקשיב לכל העצות והדברים הנאמרים בתוכנית ולעשות לפיהם, למרות שבדר"כ באמת שכדאי. האזנה נעימה. בפילוסופיה המודרנית מתרוצצות שני אסכולות עיקריות, המתנגשות באופן תדיר האחת בשניה. הדטרמיניסטים והאדטרמניסטים. הדטרמיניסטים טוענים שאין רצון חופשי, אנו משולים לאבן שנזרקה על ידי מישהוא למטרה מסויימת, אבל לא מודעים לכך וסבורים בטעות שאנו יכולים לשלוט על מעופנו. אבל בעצם אנו משתנים בתוכנה שמבצעים את מה שהוטל עלינו בטבע. לכל קבוצה של משתנים בתוכנה היקומית (כמו בני אדם, כלבים, עצים) מסוג מסויים יש אותו תפקיד ואותו גורל. המתבטא בלידה וחיים שיש בהם אושר לצד סבל ומיתה.(כל אחד יהיה בריא, חולה, מאושר, עצוב, אוהב, שונא וכיו"ב. בעצם לכולם אותו גורל במכלול חייו( האדטרמניסטים לעומת זאת, סבורים שיש לנו רצון חופשי, זכות בחירה ושליטה על גורלנו. למול הנחות אלו מגיעה היהדות, שהופכת את שתי האסכולות האלה ללא-רלוונטיות ע"י קביעה אחת פשוטה ובסיסית. הכל רשום והבחירה נתונה. אמנם כל מעשינו כתובים מראש וידועים עוד מרגע הבריאה, אך עדיין יש בידינו את הרצון החופשי. האדם נמצא תמיד במצב של הצורך לבחור בין טוב לרע וזו למעשה מהות קיומו . אנשים רבים טוענים שהגורל קיים, אך לא מהשמיים, וגם לא כתוצאה מהתנהגות האדם. הגורל קיים מהמקריות הראשונית. אם ילד נולד באפריקה, הרי שהסיכוי שלו להפוך לרופא מצליח כמעט ואינו קיים. אם הורה יכה את ילדיו, מרבית הסיכויים שגם הם יגדלו ויהיו להורים מכים. האדם כבול לאופי שלו. במסגרת האופי הוא יכול לעשות הכל, גם לשנות את האופי של עצמו, ועדיין הוא מתוכנת לנהוג על פי אופיו. והאופי שלנו, הרי שהוא נקבע כתוצאה של תורשה ביחד עם הסביבה בה אנו חיים. במהלך גדילתנו אנחנו סופגים אל האישיות שלנו נורמות, תפיסות ודרכי חשיבה רבים, אנחנו מפנימים אותם אל רמת המובן מאליו, ואינינו מודעים לקיומם. הם הופכים מבחינתנו כראה וקדש. אבל זאת לא "תורה מסיני", אלו נורמות. אם אותו התהליך יחזור על עצמו ונפנים נורמות ודפוסי חשיבה שונים לחלוטין לרמת המובן מאליו, הרי ששוב נהיה בטוחים שזו המציאות. הגורל, כך הם טוענים, הוא מה שאנחנו, ומה שהופך אותו לכזה הוא שאין באפשרותנו לשנות אותו. אני מסרב להאמין כי לא ניתנה לי זכות הבחירה לעשות כאוות נפשי בחיי... נכון שנולדנו, וכולנו נמות. זה לא גורל, זה הטבע. ועל כך אין ויכוח. אבל אני הוא זה שאקבע אם אמות בשדה הקרב או מהתרסקות מטוס. לדעתי האדם הוא זה שקובע את גורלו בעצמו. "בני האדם הם מה שהם עושים מעצמם" אמר אדלר ולא לחינם. ההיסטוריה מלאה באנשים שפרצו את גבולות ה"גורל" שנקבע להם. אם תשימו לב, הרי שאירועים רבים חוזרים על עצמם רק עם אנשים, זמנים או מקומות אחרים. ההיסטוריה היא גלגל ענק, כך לימדו אותנו בבית הספר. אבל מי אנחנו שניתן לבית הספר להחליט בשבילנו. ההיסטוריה חוזרת על עצמה בכדי שנוכל לברוא את עצמו מחדש. אך בדר"כ, למרבה הצער, אנו נוהגים באותה הדרך שבה נהגנו בעבר. מן ניסיון שכזה להוכיח שבכל זאת צדקנו בפעם הקודמת. אותה עקשות שמתאימה לנו כל כך. ואז בעצם לא פתרנו דבר, אנו משחזרים את העבר שלנו מתוך פחד לשנות ולכן הגורל, או התוצאה – ידוע מראש. התוצאה נקבעת בסופו של דבר, לא מעצם השאלה האם קיים גורל או לא, אלא כיצד אנחנו מתייחסים אליו. מי שמעז להיות שונה וחדשני, עליו להילחם על כך כיוון שדפוס מחשבתו טרם הוכר בעבר ומי שעושה זאת – הוא פורץ דרך. בורא את עצמו מחדש. זוהי משמעות החיים. לרוב, אנו רואים בגורל כמושג שקל להאשים אותו כשקורים דברים רעים והחיים לא הולכים במסלול שאותו אנו רוצים, ויותר מכך כמושג שקל לשכוח כשהכל הולך כמו שצריך. הרי מי אנחנו שלא ניקח לעצמו את הקרדיט... אבל האם הגורל הוא קבוע? נניח והוא קבוע, ואיננו יודעים מה נקבע עבורנו ולכן ממשיכים לחיות על פי שיקול דעתנו, כלומר בדרך הנראית לנו הטובה ביותר. אנו חייבים להפעיל שיקול דעת ולבחור שהרי איננו יודעים מה קבע לנו הגורל. ומה אם הגורל אינו קבוע? מה אם אנחנו אלא הקובעים אותו? הרי שאנחנו בוחרים איך יראו חיינו, אנחנו מחליטים. אנחנו אלה שקובעים. כך או כך, זכות הבחירה היא לנו בשני המקרים. ולפיכך, תמיד יש סיכוי להחלץ מהמוות. תמיד יש סיכוי להצליח. תמיד יש סיכוי לשפר את איכות החיים. השאלה היא אם אנחנו בוחרים לעשות זאת, ומוצאים דרך לשנות את חיינו או משאירים את הדברים כמו שהם במחשבה שזהו שהגורל כתוב ולא משנה מה נעשה הרי שהוא לא ישתנה... המשך בתגובה.

 

[genotip]

המשך

שאלה מהותית נוספת הקשורה להשפעת הגורל עלינו היא מה היה קורה, אילו היינו יכולים לדעת מה צופן העתיד. האם במקרה כזה היינו יכולים לשנות אותו? כמובן שלא, שהרי לא ניתן להפוך שקר לאמת או אמת לשקר. נניח והיינו יכולים לדעת בבירור שהמשפט: "מחר בשעה 22:00 יפול עלייך פסנתר" הוא אמת, היינו דואגים שלא לצאת מהבית באותו היום, ובטח שלא באותה השעה. ואם אכן לא נפל עלינו אותו הפסנתר, משמע שהמשפט אותו ראינו כ"אמת" היה למעשה שקר. ומכאן שנוצר קונפליקט בסיסי על פי לוגיקה פשוטה למדי. תורת הקוונטים מעידה שיש אקראיות מסויימת ביקום. תורתו של ניוטן על כך שמהירות החפץ לא משפיעה על מהירות הזמן. תורת הכאוס סותרת את שתי התורות הקודמות ובכך מעניקה משמעות נוספת למושג "גורל". האונטולוגיה עוסקת במהות היש, ומה בעצם משמעות הדבר כשאנו אומרים על משהו שהוא ישנו. תורת ההכרה מנגד עוסקת בשאלה האם מה שאנחנו מכירים כישנו, באמת ישנו? ואיינשטיין? איינשטיין הוכיח שהכל יחסי והגדיל ואמר שאם האמת עדיין לא הוכחה, הרי זה אומר שהיא אמיתית פחות. כשיש כל כך הרבה דעות וסתירות, אני לא סומך על חוקי הפיזיקה ככלי הסופי לתיאור היקום ומעדיף במקום זה לסמוך על עצמי, לקחת את הדבר הזה שקוראים לו גורל בידיים שלי ואותו רגע ואילך, אין זה משנה אם הוא קיים או לא – מה שקורה לי בסופו של דבר, זאת תוצאה ישירה של מעשי. וגם אם זה לא תמיד יוצא כמו שצריך – לפחות ניסינו. גדולתו של אדם נמדדת לא במה שהוא השיג, אלא במה שהוא שאף להשיגו. אני הייתי ***, טכנאי השידור הוא ***. רדיו אשל הנשיא 106 FM. קולקטיב, מדי יום שלישי, 10-11 בלילה. האם עצם העובדה שהקשבתם לתוכנית היא גורלכם או מה שבחרתם לעשות עם עצמכם? ותחשבו על זה. נשתמע. ***************************************************** בגדול - לא מאמין בגורל. בנאדם הוא מה שהוא עושה מעצמו. יופי של דיון אגב, יהיה נחמד אם הוא יפתח מעט על גבי הפורום.