גורל מוקפא
שלום,
יש לי ילד ביולוגי שלי וילד מתרומת ביצית. בהחזרה עשיתי טעות נוראית ובקשתי להחזיר רק עובר אחד. מאמצע ההריון התחלתי להצטער על כך באופן קשה ואובססיבי. מאז כבר כמעט שלוש שנים שאני לא יוצאת מזה. בינתיים מצבי הגופני השתנה, המחזור הפסיק. בעלי התנגד נחרצות מההתחלה שאחזור לקחת את העובר הקפוא שהשארתי מאחור ואפילו איים בגורשין אם אעז להעלות את הנושא. בינתיים אני חייה עם כאב עצום ולא מפסיקה לחשוב ולכאוב את העובר שנשאר מאחור, פשוט הנפש כמהה אליו. אני כבר כמעט בת 49 ואינני מוצאת דרך לחיות עם זה ומבועתת מהמחשבה שזה ירדוף אותי כל שארית חיי. הגיע הזמן לשלם על המוקפאים ואני חוששת שכל המשפחה תתפרק אם אשלם. פשוט לא מסוגלת לחשוב שישטפו את העובר לכיור במיוחד כשאני יודעת איזה מדהים האח התאום. האם יש למישהי אילו תובנות על הנושא?
תודה
שלום,
יש לי ילד ביולוגי שלי וילד מתרומת ביצית. בהחזרה עשיתי טעות נוראית ובקשתי להחזיר רק עובר אחד. מאמצע ההריון התחלתי להצטער על כך באופן קשה ואובססיבי. מאז כבר כמעט שלוש שנים שאני לא יוצאת מזה. בינתיים מצבי הגופני השתנה, המחזור הפסיק. בעלי התנגד נחרצות מההתחלה שאחזור לקחת את העובר הקפוא שהשארתי מאחור ואפילו איים בגורשין אם אעז להעלות את הנושא. בינתיים אני חייה עם כאב עצום ולא מפסיקה לחשוב ולכאוב את העובר שנשאר מאחור, פשוט הנפש כמהה אליו. אני כבר כמעט בת 49 ואינני מוצאת דרך לחיות עם זה ומבועתת מהמחשבה שזה ירדוף אותי כל שארית חיי. הגיע הזמן לשלם על המוקפאים ואני חוששת שכל המשפחה תתפרק אם אשלם. פשוט לא מסוגלת לחשוב שישטפו את העובר לכיור במיוחד כשאני יודעת איזה מדהים האח התאום. האם יש למישהי אילו תובנות על הנושא?
תודה