מושחתים נמסתם
New member
גוצ'ה דיזינגוף
מזמן לא הייתי בגוצ'ה, פעם הייתי פוקד את המקום כל שבוע שבועיים אבל מאז שרבבות תיירים גילו אותו וצריך לחכות לשולחן אני מגיע פחות ופחות.
בכל זאת ניסינו אתמול בערב. התור בכניסה היה קצר, כנראה בגלל מזג האויר הסתווי שמסתובב בעיר לאחרונה. אני הגעתי ונרשמתי וכשכמה דקות לאחר מכן הגיעו חבריי לארוחה הושבנו, כך שבעצם בכלל לא חיכינו.
למרות כמה חידושים בתפריט וספיישלים שנשמעו מעניינים (קוד שחור ברוטב קרמל ותפוזים?) הלכנו על מנות מוכרות ובטוחות.
לראשונה חלקנו קלמרי מטוגן. הציפוי של הגוצ'ה הוא יותר תערובת של תבלינים מאשר עטיפה קמחית, אני מעדיף את הסגנון הזה. הקלמרי עצמם היו טובים, בשילוב עם זילוף של לימון ורוטב מיונזי הם חוסלו במהרה.
לעיקרית חלקו הבנות שרימפס מנגו. זאת מנת ספיישל שחוזרת כל קיץ בגוצ'ה, שרימפסים מוקפצים עם חלב קוקוס, צ'ילי, מנגו ובזיליקום. הן היון מרוצות.
אני וחברי חלקנו שרימפבורגר ומוקיקה. השרימפבורגר הוא המבורגר סטנדרטי שעליו מועמסים ארבעה שרימפונים מוקפצים בחמאה. לפני שטעמתי זאת בפעם ראשונה הטלתי ספק בשילוב, אבל אחרי שמנסים כל שמץ של ספק נעלם. לצד ההמבורגר הוגשה קערת צ'יפס, פעם טענתי שהצ'יפס בגוצ'ה הם הטובים בעיר (עד שהגיע נתי והצ'יפס בויטרינה ולקחו את הכתר), לדעתי משהו השתנה בהכנה אבל הם עדיין טובים.
מוקיקה היא מיקס פירות ים (שרימפס, קלמרי ומולים) במחבת עם חלב קוקוס, צ'ילי, עגבניות בזיליקום וכוסברה. המנה מגיעה עם אורז בצד שנמזג למחבת כדי שיספוג את הרוטב. במנה משולבים גם ירקות (גזר פלפל וקישוא אם זיהיתי נכון) שמוקפצים קלות כך שהם עדיין שומרים על הפריכות הטבעית שלהם. השילוב של כל המרכיבים יחד מעולה, מנה חריפה ונהדרת.
לקינוח כרגיל גופרה בננות, מנה שאכלתי פה פעמים רבות, הפעם ביצוע לא מזהיר, אכזבה קלה.
סה"כ 377 לפני טיפ, כולל שני קוקטיילים. זה אולי נשמע לא יקר לארבעה אבל הבנות בעצם אכלו מנה וחצי ביחד.
לסיכום, הלכנו על בטוח ולא התאכזבנו, הגוצ'ה הוא מקום טוב לארוחה לא רשמית שאפשר להנות בה מפירות ים באיכות סבירה בהכנה טובה, אם כי אינו זול במיוחד. אם מצב התור בכניסה יישאר כמו שהוא היה היום אולי אגביר את תדירות ביקוריי.
מזמן לא הייתי בגוצ'ה, פעם הייתי פוקד את המקום כל שבוע שבועיים אבל מאז שרבבות תיירים גילו אותו וצריך לחכות לשולחן אני מגיע פחות ופחות.
בכל זאת ניסינו אתמול בערב. התור בכניסה היה קצר, כנראה בגלל מזג האויר הסתווי שמסתובב בעיר לאחרונה. אני הגעתי ונרשמתי וכשכמה דקות לאחר מכן הגיעו חבריי לארוחה הושבנו, כך שבעצם בכלל לא חיכינו.
למרות כמה חידושים בתפריט וספיישלים שנשמעו מעניינים (קוד שחור ברוטב קרמל ותפוזים?) הלכנו על מנות מוכרות ובטוחות.
לראשונה חלקנו קלמרי מטוגן. הציפוי של הגוצ'ה הוא יותר תערובת של תבלינים מאשר עטיפה קמחית, אני מעדיף את הסגנון הזה. הקלמרי עצמם היו טובים, בשילוב עם זילוף של לימון ורוטב מיונזי הם חוסלו במהרה.
לעיקרית חלקו הבנות שרימפס מנגו. זאת מנת ספיישל שחוזרת כל קיץ בגוצ'ה, שרימפסים מוקפצים עם חלב קוקוס, צ'ילי, מנגו ובזיליקום. הן היון מרוצות.
אני וחברי חלקנו שרימפבורגר ומוקיקה. השרימפבורגר הוא המבורגר סטנדרטי שעליו מועמסים ארבעה שרימפונים מוקפצים בחמאה. לפני שטעמתי זאת בפעם ראשונה הטלתי ספק בשילוב, אבל אחרי שמנסים כל שמץ של ספק נעלם. לצד ההמבורגר הוגשה קערת צ'יפס, פעם טענתי שהצ'יפס בגוצ'ה הם הטובים בעיר (עד שהגיע נתי והצ'יפס בויטרינה ולקחו את הכתר), לדעתי משהו השתנה בהכנה אבל הם עדיין טובים.
מוקיקה היא מיקס פירות ים (שרימפס, קלמרי ומולים) במחבת עם חלב קוקוס, צ'ילי, עגבניות בזיליקום וכוסברה. המנה מגיעה עם אורז בצד שנמזג למחבת כדי שיספוג את הרוטב. במנה משולבים גם ירקות (גזר פלפל וקישוא אם זיהיתי נכון) שמוקפצים קלות כך שהם עדיין שומרים על הפריכות הטבעית שלהם. השילוב של כל המרכיבים יחד מעולה, מנה חריפה ונהדרת.
לקינוח כרגיל גופרה בננות, מנה שאכלתי פה פעמים רבות, הפעם ביצוע לא מזהיר, אכזבה קלה.
סה"כ 377 לפני טיפ, כולל שני קוקטיילים. זה אולי נשמע לא יקר לארבעה אבל הבנות בעצם אכלו מנה וחצי ביחד.
לסיכום, הלכנו על בטוח ולא התאכזבנו, הגוצ'ה הוא מקום טוב לארוחה לא רשמית שאפשר להנות בה מפירות ים באיכות סבירה בהכנה טובה, אם כי אינו זול במיוחד. אם מצב התור בכניסה יישאר כמו שהוא היה היום אולי אגביר את תדירות ביקוריי.
