גופנפש.

[backdoorslam]

גופנפש.

לפני כחצי שנה בערך שודרה בערוץ הראשון בטלויזיה כתבה שעסקה בנושא חייהם של צלמי הפפרצי. עד כמה שהנושא נשמע בנאלי, היה בה ראיון מעניין עם צלם פפרצי לשעבר. הוא סיפר שבזמנו, כשעוד עסק בצילום מפורסמים, הוא חי בקונפליקט תמידי - בין המוסר לבין רצונו להתפרנס. לדבריו, אותה דיכוטומיה תהומית חלחלה מראשו לתוך גופו וגרמה לו לחלות במחלה נוראה (נדמה לי שזה היה סרטן, ירחם השם). בכל אופן, הצלם סיפר למצלמה את סיפורו בצורה כל-כך אמיתית וחיה עד שלרגע הכל נראה לי מאוד נכון וטבעי. אז חשבתי: בעצם מעולם לא הקדשתי מחשבה לחיבור בין גוף ונפש במערכה שלי. כושר ותבונה אינם תלויים זה בזה, והרי יש המון היגיון בשילוב השניים - במיוחד במשחק תפקידים. אותו אלמנט יכול לעבוד נהדר במשחקים דרמטים כמו גם במשחקים "אסטרטגים" - ניתן לדוגמא במו"ד להעניש שחקן שלא מתנהג בהתאם לנטייתו הראשונית בנזק גופני משמעותי. האם גם אתם משתמשים באלמנט הזה מידי פעם?

 

[רמץ]

ארר... לא...

אבל בכיס הבין-מישורי מתחום הסדר של הרפתקה זו או אחרת, שקרים גרמו לכאב עז מצד הדובר אותם.

 

[Thessalian]

לפינוקיו, למשל.

 

[Thessalian]

נשמע לי די רע.

"להעניש" שחקן? ושוב - בגלל משחק נטייה? רע. רע מאוד. לפחות לדעתי. ממתי המנחה הוא בייביסיטר או שוטר? ממתי אתה אמור ללמד את קבוצתך מוסר ונטייה מהם? לכל שחקן יש את החופש להחליט מה הוא עושה במקרה נתון. המנחה עשוי להגביל את חופש ההחלטה של השחקן ב"חוקי בית" שונים, או אפילו לפי כללי הספר, אבל "הענשה" היא דבר שאינו בא בחשבון. השחקנים אמורים ליהנות מהמשחק, לא להרגיש כמו תינוקות סוררים. שחקן טוב יידע מה דמותו עושה ברגע נתון, גם אם זה לא בהכרח תואם את ה"נטייה" שלה.

 

[backdoorslam]

הענשת שחקנים

בהנחה שמדובר בקבוצה שמשחקת מו"ד אז בדיוק כפי שהמנחה מזכה שחקנים עבור משחק טוב כך הוא צריך לעיתים להעניש עבור משחק רע. זה לא אמור לפגום בהנאה מהמשחק עצמו- ממש כמו שבקלפים צריך לפעמים למשוך מהקופה. רק שיהיה ברור; אני לא הייתי מעוניין, כמנחה, להגיע למצב שבו אצטרך להעניש שחקנים - אבל לפעמים,מה לעשות, הדבר נדרש בקבוצות מסויימות. במשחק בסגנון עולם האפילה האלמנט הזה יכול לשחק תפקיד נהדר כמרכיב עלילתי. שהרי עולם האפילה מציב מחלוקת בסיסית בין סוגים שונים של מצבי קיצון: טוב ורע, דמיון ומציאות וכו'. כך לדוגמא יכול שחקן להחליט שדמות הערפד שלו נעשתה חולה משום שהירבתה להרהר במחוייבתה כלפי אדונה לעומת שאיפותיה.

 

[Thessalian]

משחק רע - מהו?

לשחקני תפקידים שונים יש סגנונות משחק שונים, שמתפתחים עם הזמן, בשילוב של אופי השחקן ואופי הסובבים אותו. אין שני שחקנים עם סגנון משחק שונה, ושחקן שמסתדר נהדר בקבוצה אחת לא ייהנה כלל בקבוצה אחרת. יצויין גם שרוב הקבוצות בוחרות את שחקניהן בהתאם לסגנון המשחק המבוקש, כשכל השחקנים (כוונתי לכל השחקנים שאינם N00bs לחלוטין) יודעים בערך לאיזה סגנון המנחה והקבוצה מכוונים. לאור כל זאת, אני לא חושבת שניתן להגדיר סגנון משחק כ"רע". שחקן בהחלט עשוי להחליט שמרוב הרהורי מחוייבות (או, במקרה של דמות שלי - ייסורי מצפון), הדמות שלו מאבדת חלק מכושר הריכוז שלה, אולי אפילו נהיית חולה בצורה זו או אחרת. אבל שהמנחה יחליט דבר שכזה?? אני לא חושבת. אם מגיעים למצב שבו השחקנים דורשים "הענשה", משהו לא בסדר - בשחקן או במנחה. אם מדובר בשחקן אחד, כנראה ששם נמצא שורש הבעיה. אבל, מצד שני, אם המדובר הוא בשניים-שלושה-ארבעה שחקנים, שמהווים את רוב הקבוצה או את כולה, אולי הבעיה היא במנחה? בכל מקרה, ניהול שיחות "אוף-פליי" עדיף כאן. אם השחקנים לא נשמעים למנחה ועושים שטויות, הדמויות הן בהחלט אלה שאמורות להיפגע, אבל לא כאקט של "הענשה", כי אם באקט של "גם דמויות שאינן שחקנים יכולות לעשות דברים בלתי-צפויים". אם מהלך העניינים משובש על-ידי דמות, הדמות עדיין תהיה מעורבת במהלך העניינים החדש, בין אם הוא עובד לטובתה ובין אם לרעתה. אבל אל תשתמש במילה "להעניש".

 

[JuffoWup]

יש לי התנגדות לכל מוסד הנטייה

אני חושב שהוא מאוד מגביל, התנגשות בין ערכי המוסר של האדם יכולים לגרום באמת לנזקים פיזיים (שמתם לב שאנשים מתוסכלים כרונית נוהגים לחלות יותר). אבל נושא הנטייה נועד, עפ"י דעתי, ליצור בקרב שחקנים אפשרות להזדהות עם הצד שלהם ("מה זאת אומרת- כל הטובים נלחמים יחד"), ולפשט את כל הנושא (טובים נגד רעים, שקרניקים נגד רובוטריקים, אבו שוקרי נגד אבו שוקרי וכו'). השיטה של VIRTUES ב- EXALTED, לדעתי, תופסת יפה את הנושא להגביל את השחקן בהתנהגותו יחד עם להשאיר לו טווח תמרון רחב יותר במשחק הדמות. עם השחקן באמת לא מוסגל להתנהג כמו שהדמות שלו צריכה עפ"י האופי שלה ומכלול תכונותיה, יכול להיות שהוא צריך רסן כמו נטייה. אוף, אני שונא נטייה.

 

[DDN]

../images/Emo45.gif

נטייה זה איכס. היהפוך נמר חברבורותיו? כן בהחלט. מתנקש יכול להביט על הקורבן הראשון שלו, אותו רצח בדם קר ולהבין שעשה דבר רע, הביע חרטה ולהפוך לאדם טוב יותר בדיוק כמו שאדם טוב יכול לגלות שהמערכת "דופקת" אותו להפוך להיות רוצח/גנב/אנס. ה"נטיה" שבה אתה מתחיל את המשחק יכולה בהחלט להשתנות במהלך המשחק. הבעיה איתה היא שהיא מסווגת את הדמויות כ"שחור ולבן" במשחק מציאותי, הגבולות האלה אינם נכונים. במשחק שנועד להיות מערכת "גיבורים" אולי קצת יותר. הכל תלוי בסגנון המשחק. בכל מקרה, לדעתי אין להעניש שחקן על משחק "נטייה" לא נכון. דעתי אומרת שאין דבר כזה משחק אישיות לא נכון. האישיות של הדמות היא דבר שמתפתח.

 

[ChainLightning]

Every character even a good one

May have a bad day, so even if he acts against the usually it is not that bad,but if he is good character and he start walking around and killing people he deserve punishment.

 

[הבלש חסר הבית]

מנגנון חלופי

בסטורמברינגר יש מנגנון די מעניין - הנטיות שם הן לא תחליפי אופי, אלא כוחות קוסמיים שנאבקים על גורל היקום (חוק, איזן ותוהו), והדמויות יכולות "לצבור נקודות" אצל כל השלושה במקביל.

 

[ogmios]

תלוי בקוסמולוגיה של העולם

הקונספט הזה מאד מתאים לקוסמולוגיה של סטורמברינגר, קצת פחות לעולם פנטזיה אפי ממש סטייל טולקין, ובכלל לא לעולם גריטי ו-low-powered כמו קווינטרה, עולם המערכה שלי. המכניקה צריכה להתאים לעולם, לא להיפך.

 

[הבלש חסר הבית]

אכן

בעולם שלי למשל, אני לא משתמש בשיטה הזו, וגם לא בחוקי הזימונים של סטורמברינגר (הם לא מתאימים לאווירה). לעולם בסגנון רומח-הדרקון או לחלופין "מלחמת הכוכבים" זה יכול להתאים, רק עם "טוב" ו"רשע" כתחליף לציר חוק-תוהו. אבל שים לב, כאן מדובר בנטייה שכשמה כן היא - נטייה לעבר עקרון קוסמי שקיים בנפרד מהדמות, ולא מכתיב את אישיותה. בנוגע לכללים מדוקדקים המגדירים את האישיות של הדמות, שווה להציץ במערכת ה Traits & Passions של פנדרגון - מבחינה משחקית מדובר במנגנון די מעצבן (אתה מגלגל לדמות תכונות אופי!) אבל כקו מחשבה סגנוני, הוא בהחלט ייחודי - מסוג הדברים של "לא נשתמש, אבל שווה להכיר".

 

[Gabriel S]

סטורמברינגר לעומת אלריק!

בוקר טוב בלש. לא יצא לי לקרוא את סטורמברינגר, אבל קראתי את אלריק! והעניין הזה די דומה לשם. ידוע לך אולי איזה שינויים נעשו בסטורמברינגר לעומת אלריק!? גבריאל

 

[הבלש חסר הבית]

אין שינויים

לסטורמברינגר היו 4 מהדורות די זהות, ואז הוציאו את אלריק כמהדורה חמישית עם כמה שינויים טכניים קטנים, ואחרי כמה שנים הדפיסו אותה מחדש, תחת השם הותיק, ועם תוספת תוכן, בעיקר בתחום הדתות - יש שם סקירה קצרה על מקדש גולדאר באי ערי הארגמן, על ההיררכיה של כנסיית התוהו בפאן-טאנג, דיון קצר בפולחנו של סטראשה, וקצת על הארגון החברתי בטאנלורן.

 

[Gabriel S]

תודה [ל"ת]

 

[הבלש חסר הבית]

עוד משהו

חלק מהמוצרים הוותיקים יותר עדיין נמכרים תחת המותג "אלריק!", ונדמה לי שעדיין מסתובבים בשוק אפילו פריטים למהדורה הרביעית כמו "המכשפים מפאן-טאנג" או "הגבירה הנכלולית". אגב - הכללים של סט"ב הופיעו לראשונה במשחק שנקרא "רונקווסט", אלא שרונקווסט בעיקר ניסה להיות מו"ד עם חוקים אחרים וזה לא נראה ממש מוצלח (במקום לעלות בדרגות אתה צריך לפתח כשרונות עד לרמה מסויימת, ואז לנסות להצטרף לפולחן-רונות שמעריך את הכשרונות האלה ומספק לך לחשים ממש שווים) - נדמה לי שכאוסיום משווקים עכשיו את הכללים של רונקווסט בכמה חוברות-לפי-נושא תחת המותג "Basic Roleplaying" (חוברת על בניית דמויות וקרב, חוברת על קסם וכו') אבל הכללים של סט"ב פשוט חלקים ומהודקים יותר, ואין בהם כמה דברים מיותרים כמו חישובי ערכי-בסיס לכשרונות לפי תכונות (ההבדלים זניחים ומתמצים באחוזים בודדים, ולא שווה את הטרחה) או טבלאות מיקומי פגיעה אישיות לכל יצור ויצור (מסורבל ולא מוסיף הרבה).

 

[Gabriel S]

רוונקווסט זכור לטובה

כמו כן יצא לי להחזיק כמה הרחבות לאלריק! (הממלכה בחלום, המכשפים, איי הדרקונים) את רוונקווסט אהבתי פחות מאלריק! למרות שכמה מהרעיונות שהוצגו שם לראשונה זכורים לי כשוק לשחקן מו"ד צעיר שלא הכיר שום דבר אחר המשחק המוצלח ביותר לעולם רוונקווסט היה דווקא משחק מחשב מתחום האסטרטגיה אשר נקרא king of dragon past ובו היית צריך לשחק מנהיג של משפחה שמנסה להפוך אותה לשבט ולמלוך על שאר השבטים. זה היה משחק מפותח להפליא עם אפשרויות רבות, רק חבל שמוצרי משחקי התפקידים של רוונקווסט לא היו ברמת הביצוע והגימור שלו. גבריאל

 

[ogmios]

Runequest הוא BR?

וואלה, למדתי משהו. לא זוכר הרבה מהמשחק הרחוק ההוא מעבר לכך שהוא נראה לנו מדהים בימים שבהם הקופסה הכחולה עוד נחשבה לחידוש.

 

[הבלש חסר הבית]

בערך

BRP היא המכניקה הבסיסית במוצרים של כאוסיום, שהופיעה במקור ברונקווסט (שאגב, הרעיון המרכזי שלו מבוסס בכלל על משחק לוח). היה לפני כמה שנים מוצר בשם "בייסיק רולפליינג" - הפשטה למינימום של המכניקה עבור שחקנים מתחילים בחוברת דקיקה של 16 עמודים - הבעייה היא שהם חתכו את השיטה כל כך למינימום, שלא נשאר ממנה הרבה.

 

[ogmios]

אני שונא עברית...

ננסה בשפת אדה. מה שהתכוונתי לשאול הוא האם RuneQuest isA BasicRoleplaying, לא האם RuneQuest == BasicRoleplay. בכל אופן, תשובה קיבלתי, ככה שהניסוח הקלוקל שלי לא הפריע כאן יותר מידי.